שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג בשז היא שנה המתחילה ביום שני (ב), היא שלמה (ש) ועל כן יש 30 ימים גם בחשוון וגם בכסלו, וחג הפסח חל בה בשבת (ז). שנה מסוג בשז היא שנה מעוברת ויש בה 385 ימים שהם 55 שבועות שלמים.
שנת בשז נקבעת כאשר מולד הלבנה הממוצע של תשרי בשנה מעוברת הוא בין יום ראשון שעה 20 ו-491 חלקים (14:27 לערך[1]) ליום שני בשעה 18 (12:00 בצהריים[1]). שנת בשז אחראית לכ-4.72% מהשנים בלוח העברי[2]. השנה שלפני שנת בשז היא תמיד שנת הכז.
בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תש"ח, ה'תשכ"ה, ה'תשנ"ב, ה'תשע"ו, ה'תשע"ט, ה'תת"ג, ה'תת"ן
לוח שנה
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום צום או זיכרון |
מועדים
- בשנה מסוג בשז חל ראש חודש בשבת שלוש פעמים. ראש חודש טבת חל בשבת וביום ראשון, ראש חודש ניסן חל בשבת וראש חודש אלול חל בשבת וראשון.
- צום גדליה חל ביום רביעי, עשרה בטבת חל ביום שלישי, תענית אסתר חלה ביום רביעי, תענית בכורות חלה ביום שישי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב נדחים שניהם ליום ראשון.
- חנוכה חל בימים שני עד שני, הדלקת נר ראשון ביום ראשון בערב.
- ט"ו בשבט חל ביום שני.
- פורים חל ביום חמישי ובירושלים ביום שישי.
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות מוקדמים לימי רביעי וחמישי, ג' וד' אייר.
- שבועות חל ביום ראשון.
קריאה בתורה והפטרות
בשנת בשז 55 שבתות. בשתיים מתוכן לא קוראים פרשה: שבת חול המועד סוכות ושבת ביום הראשון של פסח. לפי שישנן 53 פרשות לקרוא בשבת (פרשת וזאת הברכה נקראת בשמחת תורה) אין אף פרשה שנקראת יחד עם פרשה אחרת בארץ ישראל. בחוץ לארץ, לא קוראים פרשה ביום השמיני של פסח, ולכן מחברים שם את פרשות מטות ומסעי.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת מקץ – שבת חנוכה. קוראים את הפטרת "רני ושמחי"
- פרשת ויקהל – שבת שקלים. קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת פקודי - מנהג האשכנזים בארץ ישראל שקוראים גם הפטרת ויקהל וגם הפטרת פקודי
- פרשת ויקרא – קוראים את הפטרת שבת זכור
- פרשת שמיני – קוראים את הפטרת פרשת פרה
- פרשת תזריע – שבת ראש חודש ניסן. קוראים את הפטרת פרשת החודש
- פרשת מצורע – ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול.
- פרשת קדושים - קוראים את הפטרת מחר חודש.
- פרשת ראה – האשכנזים קוראים את הפטרת ראש חודש.
בשנה זו, קוראים את ההפטרה ה"רגילה" לפרשת צו, תופעה נדירה באותן הקהילות שנוהגות לקרוא בכל שנה את ההפטרה של שבת הגדול (ולא רק בערב פסח).[3]
בארץ ישראל (שאין יום שמיני של פסח) חג השבועות חל ביום ראשון שאחרי קריאת פרשת נשא, לעומת רוב השנים בהן חל חג השבועות לפני קריאת פרשת נשא, ולכן מפרידים פרשת מטות ופרשת מסעי וקוראים את ההפטרה ה"רגילה" של פרשת פינחס בשבת פינחס, משהו יחסית נדיר.
לנוהגים על פי שיטת השולחן ערוך[4] (ודלא כהרמ"א) שלא מפטירים "השמים כסאי" בשבת ראש חודש אלול, אין קוראים הפטרה זו כלל בשנה זו.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 בשעה המקומית בירושלים שמקדימה את שעון החורף האזורי ב-20 דקות ו-56.9 שניות
- ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
- ^ שהרי בשנה פשוטה תמיד קוראים פרשת צו בשבת הגדול, ובשנה מעוברת, בדרך כלל חל בפרשת זכור או פרשת פרה.
- ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכ"ה, סעיף א'
| סוגי שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|
31238658שנת בשז