נאציזם
נאציזם (קיצור של נאציונל-סוציאליזם, בגרמנית: Nationalsozialismus או בקיצור Nazismus) הוא שמה של אידאולוגיה גזענית-לאומנית טוטליטרית שפיתחה המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית (הנאצית) בגרמניה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20. האידאולוגיה הנאצית דגלה במשטר טוטליטרי-לאומני. היא כללה השקפה גזענית בדבר עליונותם של "גזעים" אנושיים מסוימים על פני אחרים, ודגלה בדיכוי והשמדה של בני אדם המשתייכים ל"גזעים נחותים" (במיוחד יהודים וצוענים), לעומת שמירת ה"טוהר" של "הגזעים העליונים". לצורך הגשמת מטרה זאת, הוצעה תוכנית T4 - אותנסיה. ההשקפה הייתה כי יש לחסל בני אדם בעלי לקות, שכן אלו נחשבו ל"חלשים", לצד חיסולם של גברים סוטים, ודיכוי אידאולוגיות אחרות, כגון קומוניזם, ואת הדוגלים בהן. בהנהגתו של אדולף היטלר, החלה המפלגה הנאצית ליישם את עקרונותיה זמן קצר לאחר עלייתה לשלטון בגרמניה הנאצית בשנת 1933, במהלך השואה ובאמצעות תוכנית "הפתרון הסופי". הנאציזם נותר האידאולוגיה השולטת בגרמניה עד כניעת השלטון הנאצי ב-1945 בתום מלחמת העולם השנייה.
הנאציזם הוכרז כבלתי-חוקי בגרמניה לאחר נפילת המשטר הנאצי, והפך לטאבו בחברה הגרמנית. כך, יש איסור בחוק הגרמני להשתמש בסמלים נאציים ולהקים ארגונים התומכים בנאציזם. רבים בחברה הגרמנית סולדים מרעיונות המזכירים את האידאולוגיה הנאצית. עם זאת, קבוצות של תומכי האידאולוגיה הנאצית עדיין קיימות בגרמניה ומחוצה לה. אנשי הקבוצות האלה ידועים בכינוי "נאו-נאצים" ("נאצים חדשים").
מקור השם
תבנית הקיצור התבססה על סוצי (Sozi), קיצור פופולרי בגרמניה למונח "סוציאליסט". בהתאם לסכמה זו, אנשי המפלגה הנאציונל-סוציאליסטית כינו את עצמם "נאזו" (Naso). החל מ-1924 נעשה בדרום גרמניה שימוש במונח "נאצי" כתיאור מגנה של המפלגה, בהתבסס על מילת סלנג מקומית, שמקורה בהקטנת השם "איגנץ", וציינה אדם טיפש ומגושם, בדומה ל"יורם" ו"ירחמיאל" בעברית. על פי מקור אחר, "נאצי", שוב כקיצור לשם "איגנץ", שימש במלחמת העולם הראשונה ככינוי כללי לחיילים אוסטרים, או חיילים גרמנים ממוצא אוסטרי (בדומה להיטלר עצמו). מונחים כדוגמת "המפלגה הנאצית" ו"המשטר הנאצי" נטבעו מחוץ לגרמניה על ידי גולים שנמלטו מהמשטר. החל מתחילת שנות השלושים, המונחים יובאו חזרה לגרמניה, ונעשה בהם שימוש[דרוש מקור].
האידאולוגיה הנאצית
אדולף היטלר, יליד אוסטריה שהיגר לגרמניה והקים את התנועה הנאצית, הציג את פיתוח האידאולוגיה הנאצית בספרו "מיין קאמפף" (בגרמנית: Mein Kampf; "המאבק שלי"). לדבריו, הוא הגה את האידאולוגיה הנאצית מתוך מעקב אחר הפוליטיקה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. האידאולוגיה הנאצית נחשבת בהיסטוריוגרפיה לאחת משלוחות הפשיזם באירופה; הנאציזם הגרמני, בעיני היסטוריונים אחדים הוא פשיזם המשלב מספר היבטים נוספים, והחשוב שבהם הוא תורת הגזע.
האידאולוגיה הנאצית, היא אידאולוגיה פשיסטית-פולקיסטית-טוטליטרית הכוללת תפיסת עולם גזענית סדורה המהללת אדם חדש ומוסר חדש, כאשר בחובה תוכנית לסדר מדיני חדש, לצד יחס מעורב לדת ולכלכלה.
פאשיזם ופולקיזם
על פי ההשקפה הפשיסטית העם הוא יחידה אורגנית שבה כל פרט צריך להזניח את טובתו האישית ולהחשיב רק את האינטרס הלאומי, כשהאינטרס הלאומי נקבע על ידי המנהיג. המנהיג אינו נבחר, אלא הוא דמות נעלה שנועדה להנהיג, ולכן יש להעריץ אותו ולסור למרותו. ההשקפה הפשיסטית רואה במדינת הלאום בראשות המנהיג ערך עליון, ופגיעה בגבולותיה הגאוגרפיים פשע חמור. מצב של שלום נתפס בהשקפה זו כסוג של ניוון, בשעה שיכולת צבאית ומלחמה נתפסים כביטוי לחיוניות של העם ושל המדינה. הפשיזם, מקדש את המדינה ורואה בה את המדרגה העליונה, ואת המשתייך אליה, כמי שעליו להקריב את כל כולו למענה.[1][2][3][4]
פולקיזם, או לאומנות, היא תפיסת האומה כערך עליון והמדינה כאמצעי לקיומה (ההפך מפשיזם). ה"פולק" פירושו העם הגרמני המאוחד בקשר דם טהור, עם שרואה עצמו נעלה ורווי בשליחות היסטורית תחת מנהיגות הפיהרר. תרבות ה"פולק" הגרמני במדינה הפולקיסטית מדגישה את עליונות הגזע הארי ושמירה על ערכיו ההיסטוריים והמסורתיים.[5][6]
בהתאם לתפיסה הנאצית, ישנו צורך בהאחדה של היחידה האתנית והמדינית, באמצעות הכפפת כל הגרמנים תחת מסגרת מדינית אחת (פאן-גרמניות), זאת בהתאם לסִסמה הנאצית הידועה: "עם אחד, רייך אחד, מנהיג אחד" (בגרמנית: Ein Volk, ein Reich, ein Führer). כך נוצרת הקבלה, במהלכה החברה פועלת למען המדינה, שזו התגלמות של האומה, או הגזע.[7]
טוטליטריזם
ערך מורחב – טוטליטריזם
הנאציזם היה משטר טוטליטרי.[8][9] משטר כזה, הוא סוג מסוים של דיקטטורה, בו האזרחים משועבדים למדינה וחייהם כפופים לרשות השלטון. אין הפרדת רשויות: הרשות המחוקקת, השופטת והמבצעת כפופות כולן למנהיג "הכל יכול".[10] כאן נכנס עקרון חשוב בתורה הנאצית והוא "עקרון הפיהרר" (בגרמנית: Fuhrer Princip), לפיו הפיהרר הוא מנהיג עליון לכל וסמכויותיו בלתי מוגבלות, הוא איננו אחראי כלפי איש או מוסד וכוחו נובע מהגזע, מהתכונות, מהכריזמה ומהשירות למען הגזע והמדינה, כאשר מנהיגותו חלה על כל המדינה ותושביה.[11] חיי האזרחים במשטר הטוטליטרי מתנהלים על פי השקפת העולם של מנהיג המדינה ומתנגדי השלטון נענשים בחומרה. השלטת רעיונות מפלגת השלטון בעם נעשית באמצעות תעמולה, הדרכה ושטיפת מוח. המאפיין המרכזי של משטר טוטליטרי, ואשר מבחין בינו לבין סוגים אחרים של דיקטטורה, הוא המקום המרכזי שמקבלת אידאולוגיה חובקת כל באשר לאיך צריכה החברה האנושית להתנהל ומהן הדרכים להגיע למטרה הזאת. האידאולוגיה הנאצית, שימשה כאידאולוגיה הבלתי מעורערת של המשטר בגרמניה הנאצית.[10]
-
בניטו מוסוליני מנהיג איטליה הפשיסטית, הנהיג בארצו משטר פאשיסטי עוד מראשית שנות ה-20, ממנו שאבו הנאצים השראה -
יוסיף סטלין מנהיג ברית המועצות, הנהיג בארצו משטר טוטליטרי עוד מראשית שנות ה-20, ממנו שאבו הנאצים השראה
תורת הגזע
- ערכים מורחבים – תורת הגזע, דרוויניזם חברתי, אאוגניקה
תורת הגזע היא ההנחה כי המין האנושי מחולק לגזעים שונים זה מזה, וכי בין גזעים אלו קיימת היררכיה, כך שישנם גזעים "עליונים" וגזעים "נחותים".[12] תורת הגזע זכתה לגיבוש, פיתוח וקידום עם עלייתה של המפלגה הנאצית. את הביסוס התאורטי העניקו לתורה אדולף היטלר, בספרו מיין קאמפף ו"האידאולוג" של המפלגה הנאצית אלפרד רוזנברג, בספרו "המיתוס של המאה ה-20". על אף ששניהם לא היו אנשי מדע, כי אם "הוגים", ושספריהם היו רחוקים מליצור בסיס תאורטי מגובש, נוצרה דרך חשיבה שניתן לזהותה עם עקרונות מסוימים, המזוהים עם המונח "תורת הגזע". על פי הגותם, בני האדם נמצאים במצב של מלחמה תמידית בין הגזעים השונים, מאבק שבסופו ינצח הגזע החזק והמשובח בעוד שהגזעים הנחותים יושמדו ויעלמו מהעולם (מה שנקרא "תהליך הברירה הטבעית"). בראש הסולם הגזעי לפי תפיסת הנאצים עומד הגזע הארי. לבני הגזע הארי יש תכונות עליונות, הן מבחינה שכלית, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גופנית ולכן הם אלה שצריכים לשלוט בכל הגזעים האחרים. בתחתית הסולם הגזעי נמצאים הצוענים,[13] ומתחתם היהודים.[14] היהודים הוגדרו כשורש הרוע בעולם, ומנהלים מאבק מתמיד בשורש הטוב - הגזע הארי. היהודי הוא יצור נחות, מלוכלך וטיפש, אך חזק, ערמומי, מסוכן ותאב בצע כאחד.[15][16] הוא שולט בעולם המערבי-קפיטליסטי-דמוקרטי באמצעות בעלי ההון הגדולים כדוגמת משפחת רוטשילד, ובד בבד שולט בעולם הקומוניסטי-המזרחי, ולראיה, רבים מהפעילים הקומוניסטים הבולטים, כדוגמת קרל מרקס ולאון טרוצקי היו יהודים ועודם כאלו.[17][18] מעל גזעים נחותים אלו, שאמורים למצוא את היכחדותם במלחמת הגזעים, עומד הגזע הסלאבי המזרח-אירופאי. לגזע נחות זה ייעד היטלר את תפקיד עבדי העם הגרמני.[19][20][21][22]
הנאציזם דוגל באאוגניקה קיצונית. לפי השקפת הנאצים יש להשמיד, אנשים נכים, חולים במחלות פסיכיאטריות, אנשים בעלי מוגבלות שכלית, ואנשים שהוגדרו כ"אנטי-סוציאליים". בפרט יש להקפיד שלא יבואו במגע עם בני הגזע הנבחר, כדי שלא יפגעו ב"טוהר הגזע".[23]
סדר מדיני חדש
בבסיס האידאולוגיה הנאצית, עמד הרעיון ליצירת "סדר חדש" (בגרמנית: Neue Ordnung) - כינויה של מערכת פוליטית, כלכלית וחברתית שהנאצים שאפו להקים באירופה, שהייתה מיועדת להחליף את הסדר הקיים.[24] הסדר החדש יתבסס על האידאולוגיה הנאצית והרעיון של היטלר לבנות עולם חדש על פיה: להרוס את העולם ולבנות עולם חדש על חורבותיו. סדר מדיני זה, יבטא את מעמדם השונה של הגזעים האנושיים. הגזע הארי-גרמני העליון, יזכה ל"גרמניה גדולה" (בגרמנית: Groß-Deutschland) שתתפרס על אירופה התיכונה והצפונית – על כל שטחי העמים דוברי השפות הגרמאניות למעט בריטניה (גרמניה, אוסטריה, שווייץ, לוקסמבורג, ליכטנשטיין, הולנד, פלנדריה, דנמרק, שוודיה ונורווגיה) ועל שטחים נוספים שיעברו אריזציה (מזרח פולין ומרכזה, חלקים מצ'כוסלובקיה ואלזס-לורן).[24][25][26][27] ממזרח לה, יתפרס לו "מרחב המחיה" הגרמני (בגרמנית: Lebensraum) – שטח זה, שיכלול את רוב אירופה המזרחית מיושבת הסלאבים הנחותים אויבי הגרמנים, יהווה למעשה שטח קולוניאלי של גרמניה, שתפקידו יהיה לשרת אותה.[24] אזור זה ייושב במיליוני גרמנים שיקימו שם מושבות, חוות חקלאיות וינהלו שם את עסקי המקום. כך יזרום הון רב לגרמניה – לטובת הרייך, האומה והגזע. לבסוף, לאחר מספר דורות, בחישוב של הגירה חוזרת של גרמנים לגרמניה, של גרמנים מגרמניה לשטחי מרחב המחיה וריבוי טבעי, באזור זה אמורים לחיות כמאה מיליון גרמנים.[22][21][28] במרחב המחיה הגרמני, יבוצע דילול אוכלוסין של רוב האוכלוסייה הסלאבית באמצעות הפצת מחלות ומגיפות, הרעבה, יצירת תנאי תברואה ירודים, וגם השמדה אקטיבית.[24] הנותרים, עשרות מיליונים במספר, ישמשו כעָבדי האומה הגרמנית ויהוו מקור לכוח אדם זול עבורה. שטחי הרייך עצמו, יטוהרו לחלוטין מאוכלוסייה סלאבית, וכלל שטחי השלטון הגרמני - הרייך ומרחב המחיה, יטוהרו מיהודים וצוענים (ראו: הפתרון הסופי).[24][29] הקומוניסטים, אויבי הנאצים, היו צריכים להירצח בו במקום, עקב כך שהאידאולוגיה הקומוניסטית הייתה מנוגדת לחלוטין לאידאולוגיה הנאצית.
-
מפה המתארת בקווים כלליים את מרחב המחיה המיועד לגזע הארי לפי האידאולוגיה הנאצית. -
תרשים נאצי המציג את מקורות ההתיישבות הארית המתוכננת בשטחי מרחב המחיה הגרמני.
אדם חדש ומוסר חדש
הנאצים, הרבו לדבר על "אדם חדש" ו"מוסר חדש".
ה"מוסר החדש", אמור להיות מבוסס על חוקי הטבע, המתבטאים בתורת הגזע ובדרוויניזם חברתי, כאשר הערך העליון, הוא שרידותו הפיזית של הגזע. הוא כולל עדיפות הגזע העליון, אי-שוויון בין גזעים ובין פרטים, שימור הגזע על ידי תרבות והשבחת גזע (אאוגניקה) ותמיכה נלהבת במלחמה מתמדת בין-גזעית. כך למעשה, הציגו הנאצים את המוסר הנאצי כהיפוכו של המוסר היהודי והנוצרי (שלדעתם נובע ישירות מזה היהודי), ומהבסיס המוסרי של הליברליזם (לרבות הקפיטליזם והדמוקרטיה) והקומוניזם (כאשר גם אלו לדעת הנאצים נובעים מהיהדות). תפיסות מוסריות אלו, הן אינן טבעיות לדברי הנאציזם. כך לדוגמה אחווה ועזרה לזולת, מנת חלקם של תפיסות אלו, הן ערכים הנוגדים את דרך הטבע. הן פוגעות בשרידותו של הגזע ומובילות לניוונו - שימור יסודות חלשים בחברה כגון נכים היא רק נטל על החברה. שלום בינלאומי, מוביל לניוון, ומבטיח את המשך קיומם של גזעים נחותים בעולם.[30][31]
ה"אדם החדש" לפי הנאצים, הוא חדש מבחינה ערכית - אלים, אכזרי, עשוי לבלי חת, גאה, אמוציונאלי - היפוך ערכים מהמקובל בתקופה. ישנו ערך נעלה בפיתוחו הגופני של האדם, ובדגש על היופי.[31]
כלכלה
- ערכים מורחבים – כלכלה מתוכננת, כלכלה אוטרקית
אף על פי שיחסה של התנועה הנאצית לכלכלה היה מעורב, בעיקרו של דבר כללה התפיסה הכלכלית הנאצית מאפיינים סוציאליסטיים. התפיסה הסוציאליסטית נגזרת מראייה חברתית, שכן היטלר לא הרבה לעסוק ישירות בענפי הכלכלה. התנועה צברה תאוצה כתוצאה מאי שביעות רצון המונית ממשבר 1929, שהיווה הוכחה לדברי היטלר לכישלון מערכת הבורסה והבנקאות העולמית, והציעה חלופה בדבר החזרת השלטון הכלכלי לידי הכוחות ה"יצרניים". לפי תורתו של היטלר, על כלכלה להיות מושתתת על משאבים. עקרון חשוב זה, הנחה את תפיסת הנאצים, לפיה כדי לממש צמיחה כלכלית ולאפשר שגשוג לגרמנים על גרמניה יש צורך להשתלט על משאבים של עמים אחרים. היטלר יצא נחרצות נגד גורמים כלכליים "לא יצרניים", שהקדום בהם הוא מסחר, והמתקדם שבהם הוא ענף הבנקאות. אלה לפי כתביו דינם לקרוס, שכן הם יוצרים הגדלה בהון שאינו מגובה בגידול משאבים. את עמדה זו גם כתב קרל מרקס לפניו, שחזה את קריסת המערכת הכלכלית העולמית הקפיטליסטית בדיוק מאותן סיבות. כמותו, ראה היטלר הכרח בסילוק המערכות הבנקאיות "ההרסניות", והחזרת רסן השלטון הכלכלי לידי המדינה והענפים היצרניים ובראשם התעשייה, כדי להיטיב עם עמו.
היהודים המתעשרים בגרמניה, אשר היוו קבוצה בורגנית שהחזיקה רוב בדירקטוריוני הבנקאות הגרמנית ועסקה בעיקר במסחר, עשקה, לדברי היטלר, את האומה הגרמנית. ההתנגדות הנאצית לתפיסה כי הון יכול לגדול, סימנה את העשירים, הבורגנים וכן הזרים כאנשים המתעשרים על חשבון שאר האוכלוסייה ("היצרנית"), ולא ככאלה שיכולים לתרום לה ולגרום לצמיחה הדדית – תפיסה בה מחזיקים תומכי הגישה הקפיטליסטית. לפיכך, האמצעים להעשיר את האומה הגרמנית היו הגדלת משאבים גרידא והיפטרות מכל מתחריה. במדיניות הפנים, המטרה הייתה היטפלות לזרים ולבורגנים על מערכת הבנקאות העצמאית וענפי המסחר שלהם. היהודים נחשבו באותה עת כקבוצה הלא-גרמנית העשירה, בעוד צוענים למשל, היו לרוב עניים, ולכן לא סומנו כ"מתעשרים על חשבון גרמניה".
למרות התפיסה הזהה כי הבורגנים מרוויחים כסף על חשבון יתר האוכלוסייה, הנאצים התנגדו בתוקף לקומוניסטים, וראו את התנועה הקומוניסטית בגרמניה כאויב שימוטט את העם הגרמני (אשמה דומה הוטחה כלפי כל אידאולוגיה שאינה נאצית). הדומיננטיות של היהודים במפלגות הקומוניסטיות בגרמניה, ועיצוב ההנהגה הבולשביקית, סימלה עבור היטלר תירוץ תקשורתי להציב את הקומוניסטים בכפיפה ליהודים. הקומוניסטים אמנם ראו את הכלכלה כתלוית משאבים בדומה לנאצים (לדידם, סכום סופי של משאבים מתניע כלכלה, ומכאן שצמיחה כלכלית שבבסיס התורה הקפיטליסטית היא סכנה ואשליה). אולם בניגוד לפתרון הקומוניסטי הכולל את חלוקה שוויונית של הסכום המשאבים הסופי, לפי הנאצים על המשאבים להיות מחולקים לחזקים ביותר. תפיסה זו של אי שוויון על בסיס גזעי שונה מהתפיסה הקפיטליסטית אשר איננה תופסת את הכלכלה כמערכת היררכית, אלא כמערכת בה כולם יכולים ליהנות מפרות הצמיחה, שאיננה מוגבלת למעשה, ועל כן אין לדאוג או להתערב במטרה להבטיח חלוקה "הוגנת" (בתלות באידאולוגיה) באופן כפוי.
אף על כל זאת, הנאצים לא פסלו את הכלכלה החופשית על הסף, והיטלר האמין כי בעלות פרטית ותחרות כלכלית הן שימושיות, כיוון שהן מעודדות תחרות, יצירתיות וחדשנות – תכונות חשובות בעיצוב האידיאל הנאצי. מדיניות החוץ התבססה על שעבוד טוטאלי של עמים אחרים כדרך היחידה בה הגרמנים יוכלו להתבסס.
המדיניות הכלכלית של המשטר הנאצי בתוך גרמניה הונעה מהצורך להכין את המדינה למלחמה במהירות, לבצר את כוחו של המשטר ולהביא את המדינה לידי שגשוג כלכלי. צרכים אלה יישמו הנאצים באמצעות הלאמה של ענפים כלכליים חשובים וחיוניים, כשהמטרה היא להגדיל את כוחו של המשטר ולהכינו למלחמה, לצד הפרטה של ענפים כלכליים מסוימים אחרים, כשהמטרה היא להגדיל את השגשוג הכלכלי בתחומים אלו באמצעות תחרות חופשית. עם זאת, גם בתחומים שהופרטו, נהגה הממשלה להתערב וזאת במטרה להבטיח את היעדים שהוזכרו לעיל, ובין השאר במטרה להפוך את הכלכלה הגרמנית לכלכלה אוטרקית, באמצעות הגבלות על היבוא.
היחס לדת
הנאציזם מתנגד במהותו לכל דת שהיא באופן מהותי. למרות היות העם הגרמני נוצרי, הנאציזם התנגד לעקרונות החסד, החמלה והאוניברסליזם הנוצריים וניסה ליצור הזדהות לאומנית-גזעית שתעמוד במרכז. הוא שאב את האידאולוגיה שלו מרעיונות פאגאניים והסכים לקיומה של נצרות "חיובית" בתנאי שזו לא תעמוד בסתירה לעקרונות הנאציזם. במצע המפלגה הנאצית משנת 1920, נאמר על יחסה של המפלגה לדת כדלהלן:
אנחנו דורשים חירות לכל הדתות במדינה, עד כמה שאינן מסכנות את קיומה ועד כמה שאינן פוגעות ברגשי המוסריות של הגזע הגרמני. המפלגה כשלעצמה נוקטת עמדת "נצרות חיובית". מבלי לקשור את עצמה לדת ידועה. היא נלחמת ברוח היהודית החומרנית שבתוכנו ושמחוצה לנו...
— מצע מפלגת הפועלים הגרמנית הנאציונל-סוציאליסטית, "תוכנית 25 הנקודות", 24 בפברואר 1920 J Noakes and G Pridham, Documents on Nazism, 1919-1945, London 1974
הנאצים הרבו לדבר על גרסה חדשה-ישנה של נצרות ("נצרות חיובית"', בגרמנית: Positives Christentum) שהיא קודם כל תרבות המדגישה טוהר ולאומנות גזעניים. הנאצים נעזרו בתאולוגים שונים, כגון, ארנסט ברגמן. ברגמן, בעבודתו "עשרים וחמש הערות על הדת הגרמנית" (בגרמנית: Die 25 Thesen der Deutschreligion), קבע כי חלקים מהברית הישנה ומהברית החדשה אינם מדויקים כלל. הוא טען כי אותו האיש לא היה יהודי אלא ממוצא ארי קדמון, וכי אדולף היטלר הוא למעשה ממשיכו של אותו האיש, ולא פחות מ"המשיח החדש".[32] למרות כל זאת, ככלל, הנאצים נהגו להציג עצמם כחילוניים, ואף חלק כבעלי עמדות הקרבות לאתאיזם. הנאצים הרבו לדבר על הנצרות והמוסר הנוצרי כגורמים מעוותים שנובעים מהיהדות.
ההיסטוריון הבריטי מייקל ברלה, טען כי הנאציזם נהג לנצל את הנצרות למטרות פוליטיות, ולא היה נוצרי כלל. להפך, לטענתו, הנאציזם החזיק בתפיסות נאו-פגניות ששאבו השראה מהטווטונים ומהשבטים הגרמאנים הקדמונים.[33] עם זאת, ההיסטוריון רוג'ר גריפין דוחה את הטענה כי הנאציזם היה בעיקר נאו-פגני, וציין כי על אף שהיו כמה נאו-פגנים בעלי השפעה במפלגה הנאצית, כגון היינריך הימלר ואלפרד רוזנברג, הם ייצגו מיעוט ודעותיהם לא השפיעו כלל על האידאולוגיה הנאצית מעבר לשימוש לצורכי סמליות. גריפין מוסיף, ומציין כי היטלר בספרו מיין קאמפף אף מגנה את הנאו-פגניות הגרמנית ולועג לאלפרד רוזנברג ומכנה את "עבודת האלילים" של הימלר "שטויות".[34]
היטלר, נהג לגנות את הברית החדשה, ונהג לכנותה "התנ"ך של השטן". עם זאת, הוא נהג לנצל רכיבים מהברית החדשה, על-מנת להוכיח מהם כי אותו האיש היה ארי ואנטישמי. הוא הוסיף שהשליח פאולוס, עיוות את הטקסטים, וריכך בהם את היחס אל היהודים.[35] הנאצים גם הרבו בתעמולה שלהם ובעיקר בעצרות המפלגתיות השנתיות שלהם בנירנברג לבצע שימוש נרחב בציטוט מכתביו של מרטין לותר, מייסד הנצרות הפרוטסטנטית והרפורמציה, אודות "שקריהם של היהודים".[36][37]
הנאצים בתחילה היו עוינים ביותר לקתולים משום שמרבית הקתולים תמכו במפלגת המרכז הגרמנית. הקתולים התנגדו לתוכניות לעיקור כפוי של אלו שנחשבו נחותים בעיני הנאצים, והכנסייה הקתולית אסרה על חבריה להצביע עבור הנאצים. בשנת 1933 הדברים הגיעו לכדי גילויי אלימות נרחבים של נאצים נגד הקתולים. הנאצים הרבו להציג את הקתולים כמי שנאמנותם למדינה מעורערת, ודרשו מהם להצהיר על נאמנותם לרייך ולאומה.[38] למרות זאת, הקפיד היטלר שלא להציגו כאנטי-קתולי, כדי שלא לכרות גט כריתות עם הציבור הקתולי בגרמניה. הוא נהג להזכיר שהוא גדל וחונך כקתולי. הוא נהג גם לומר שעצרות הלילה הנאציות הכוללות שימוש רב באש לפידים הם בהשראת הטקסים הקתולים. ב-20 ביולי 1933, הודיעו הנאצים והקתולים על פיוס רשמי, עם הקמת הארגון הקתולי הפרו-נאצי "צלב ונשר" (בגרמנית: Kreuz und Adler).[38] החל מאותה השנה, המפלגה הנאצית החלה גם בתמיכה פעילה בארגון הנוצרי הפרו-נאצי "הגרמנים הנוצרים" (בגרמנית: Deutsche Christen).
מלבד ההתנכלויות הישירות לכנסיות פעלו הנאצים לצמצום דרמטי של פעילות הכנסיות. הם סגרו את בתי הספר של הכנסיות ומנעו מאנשי הכנסייה להיכנס לבתי הספר. בנוסף, הם צמצמו באופן ניכר את פעילות הצדקה של הכנסיות והרחיבו את פעילות הצדקה של מוסדות המפלגה הנאצית שהייתה נגועה בגזענות בוטה.[39]
היחס לטבע ולבעלי החיים
- ערך מורחב – רווחת בעלי חיים בגרמניה הנאצית
לטבע ולחי היו תפקידים סמליים חשובים במימוש האינטרסים של המשטר הנאצי. רעיונות לגבי הגנת הטבע והחי היו פופולריים מאוד בקרב הציבור הגרמני טרם עליית המפלגה הנאצית לשלטון,[40] ועם עלייתה לשלטון, נחקקו חוקים מקיפים לגבי הגנת הטבע והחי.[41] הרעיונות לגבי הגנת הטבע והחי היו עבור הנאצים פלטפורמה בטוחה להשגת אהדת הציבור[40] וכן שימשו כאמצעי תעמולה לשם רדיפת מיעוטים[42][43] ולחיזוק החזון הגזעני.[44] אף על פי שהמשטר הנאצי העביר חקיקה בענייני הגנת הטבע והחי, רעיון ההגנה על הטבע והחי התגלה עד מהרה כהתחזות. הצלחת התנועה להגנת הטבע והחי להעביר חקיקה בנושא, תחת חסות המשטר הנאצי, לא הייתה אלא ניצחון פירוס. יותר משהגנה על הטבע והחי, החקיקה הציבה מגבלות וסייגים על הגנת הטבע והחי, וקבעה כי אינטרסים מדיניים, כלכליים וצבאיים גוברים בכל עת על הגנה זו.[45] בפועל, המשטר הנאצי חיבל בטבע וטבח בחי, ניצל את הטבע והחי למטרותיו הרבות (שכללו מאמץ מלחמתי (אנ'), בידור, ניסויים, חזון אוטרקי), ואף גרם לאסונות סביבתיים (אנ') באמצעות מדיניות שיטתית של אדמה חרוכה.
נאו-נאציזם
- ערך מורחב – נאו-נאציזם
נאו-נאציזם (Neo-Nazism) הוא מונח המתייחס לכל תנועה חברתית או פוליטית המעוניינת להחיות את הנאציזם, או בעלת עמדות פשיסטיות התומכות בגזענות שהוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה.[46][47] ישנן קבוצות ותנועות קיצוניות אחרות, הדוגלות בעמדות פשיסטיות, שאינן דוגלות בנאציזם הגזעני, האנטישמי, של אדולף היטלר. אותן תנועות משתייכות לזרם הנאו-פשיזם.[48]
התנועות הדוגלות ברעיונות אלה, לרוב אינן משתמשות במונח "נאו-נאצים" או "נאו-פשיסטים" כדי לתאר את עצמן. הרעיונות המדויקים שאומצו על ידי קבוצות נאו-נאציות, מאופיינים בהערצת תורותיו של אדולף היטלר ובחוסר סובלנות לדתות שונות, כדוגמת יהדות; ולאנשים מקבוצות אתניות שאינם אירופאים לבנים, כדוגמת שחורים, אסיאתים ועוד, בדומה למאפייני "טוהר הגזע" שהוגדרו על ידי גרמניה הנאצית בשנות קיומה כחלק מהאידאולוגיה הנאצית. רעיונות אלו כוללים בדרך כלל אנטישמיות, גזענות, שנאת זרים, ועלולים לכלול גם אלמנטים של לאומנות צבאית, רתיעה מסוטים והכחשת השואה.
במרבית מדינות המערב הנאו-נאציזם אסור בחוק, אך הוא מותר במדינות ערב ולעיתים אף נתמך על ידי השלטונות שם.
סמלים נאציים
הסמל הידוע ביותר של הנאציזם הוא צלב קרס, אך ידועים גם סמלים וסימני זיהוי נוספים כגון דמותו של העיט הגרמני, הצדעה במועל יד, סמל האס-אס, שפמו של היטלר בתור אייקון ועוד. התעמולה הנאצית עשתה שימוש ברור בטיפוגרפיה: כדי להביע כבוד למורשת הגרמנית הקדומה נעשה שימוש בגופן הגותי הגרמני וסמלים שמקורם מהכתב הרוני, כגון אלגיז ואודל (המשמש את דיוויזיית אס אס הררית השביעית). כך גם ביעוד השלילי: היהודים הובלטו על ידי שימוש בגופן המדמה כתב עברי במילה Jude שהופיעה על גבי הטלאי הצהוב.
רבים מן הסמלים, כולל צלב הקרס, הם עתיקים. עמים שונים השתמשו בהם בתקופות שונות ומשמעותם השתנתה לאורך ההיסטוריה.
טאבו על סמלים נאציים
- ערך מורחב – סעיף 86a לחוק העונשין הגרמני
מדינות רבות אוסרות על שימוש בסמלים נאציים בציבור, וזאת על מנת להגביל תנועות נאו-נאציות. אך נאו-נאצים רבים עוקפים איסורים כאלו על ידי שימוש בסמלים הפחות-מוכרים. בארצות הברית, תנועת הברית הלאומית עשתה שימוש בסמל האלגיז, אשר היה ידוע בגרמניה הנאצית כסמל לרפואה ובריאות. ישנו גם שימוש רחב במועל יד הפוך.
סמלים שבמקור כונו "סמלי הגזע הארי" ידועים כיום כסמלים נאציים.
שלטי אצולה ותנועות ותיקות שנשאו צלב קרס לפני שזה אומץ בידי הנאצים נאלצו לשנות את סמלן. עם זאת צלב הקרס עדיין מופיע במקדשים בהודו ובסין (במשמעותם הקדומה, הלא נאצית). במונגוליה, במיאנמר ובטאיוואן ישנם ארגונים נאו-נאציים המנצלים את חירותו המקומית של צלב הקרס.
ברוב המוצרים המיועדים לילדים (כגון צעצועים, משחקי מחשב וסדרות טלוויזיה) המציגים דמויות נאציות, לא מופיע צלב קרס, אלא סימן אחר (לדוגמה: אות S זוויתית יחידה מופיעה על בגדו של נבל נאצי בסדרה המצוירת ליגת הצדק, או שני ריבועים כסמל על מכונות המלחמה.).
-
צלב הקרס - הסמל הנאצי הרשמי בתקופת הרייך השלישי -
-
צלב הכרוך בעיגול - סמל נאו-נאצי
.svg)
ראו גם
לקריאה נוספת
- בעז נוימן, נאציזם, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2007
- בעז נוימן, היסטוריות חדשות של הנאציזם, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2018
- אריאל הרמן, נאציזם, נצרות ויהדות במחקר ההיסטורי ובתאולוגיה, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1999
- סטיבן אשהיים, נאציזם, תרבות ומקורות הטוטליטריות, חנה ארנדט והשיח על הרוע, ירושלים: מכון ליאו בק, 1998
- אלון קונפינו, עולם ללא יהודים: הדמיון הנאצי - מרדיפות לרצח עם, הוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2017
- מאמרים
- שי חזקוני, "הסרטים האסורים: ניתוח היסטורי של סרטי תעמולה אנטישמיים בתקופת הרייך השלישי והשפעתם על הציבור הגרמני", ילקוט מורשת, פ"ד, תשס"ח, עמ' 167–195
- דירק רופנוב, "'חקר היהודים' ברייך השלישי : האריזציה של ההיסטוריה היהודית בתקופת המשטר הנאצי", דפים לחקר השואה, כ"א, תשס"ז, עמ' 7–33
- דוד בנקיר, "בין הסתרה לחשיפה בתעמולה הנאצית בזמן המלחמה", דפים לחקר השואה, י"ח, תשס"ד, עמ' 35–53
- תמר קטקו, מקרח ברא אותו: החינוך בשירות הנאציזם, הוצאת רסלינג, 2016
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: נאציזם |
- בעז נוימן, נאציזם, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2007: מבוא, פרק א', פרק ב', פרק ג', פרק ד', נספח
- קציעה אביאלי-טביביאן, צמיחת משטרים טוטליטריים באירופה: עיקרי האידאולוגיה הנאצית, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- יהודה בלו, המשלחת הנאצית בחיפוש אחר תרבות ארית אבודה, באתר e-mago
- על האידאולוגיה הנאצית, באתר יד ושם
- תומר פרסיקו, המקורות האזוטריים של הנאציזם: פגניזם, גזענות, שנאת נצרות ואנטישמיות
- נאציזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- "אנשי הדקות" של ניוארק: נלחמים בנאצים בניו ג'רזי, מאת ד"ר איווט אלט מילר, באתר אש התורה.
הערות שוליים
- ^ Turner, Henry Ashby, Reappraisals of Fascism. New Viewpoints, 1975. p. 162. States fascism's "goals of radical and authoritarian nationalism".
- ^ Larsen, Stein Ugelvik, Bernt Hagtvet and Jan Petter Myklebust, Who were the Fascists: Social Roots of European Fascism, p. 424, "organized form of integrative radical nationalist authoritarianism"
- ^ Grčić, Joseph. Ethics and Political Theory (Lanham, Maryland: University of America, Inc, 2000) p. 120
- ^ Blamires, Cyprian, World Fascism: a Historical Encyclopedia, Volume 1 (Santa Barbara, California: ABC-CLIO, Inc., 2006) p. 140–141, 670.
- ^ James Webb. 1976. The Occult Establishment. La Salle, Illinois: Open Court. מסת"ב 0-87548-434-4. pp. 276–277
- ^ Hans Jürgen Lutzhöft (1971) Der Nordische Gedanke in Deutschland 1920–1940 (Stuttgart. Ernst Klett Verlag), p. 19.
- ^ Joseph W. Bendersky (2007). A Concise History of Nazi Germany: 1919-1945. Rowman & Littlefield. pp. 105–6.
- ^ Dana Richard Villa (2000), The Cambridge Companion to Hannah Arendt. Cambridge University Press, p.2-3. מסת"ב 0-521-64571-9
- ^ Achim Siegel, The totalitarian paradigm after the end of Communism: towards a theoretical reassessment, 1998, page 200 "Concepts of totalitarianism became most widespread at the height of the Cold War. Since the late 1940s, especially since the Korean War, they were condensed into a far-reaching, even hegemonic, ideology, by which the political elites of the Western world tried to explain and even to justify the Cold War constellation"
- ^ 10.0 10.1 Robert ConquestReflections on a Ravaged Century (2000) מסת"ב 0-393-04818-7, page 74
- ^ Kuntz, Dieter (2011), "Hitler and the functioning of the Third Reich", The Routledge History of the Holocaust (Routledge): 75
- ^ "Ostensibly scientific": cf. Adam Kuper, Jessica Kuper (eds.), The social science encyclopedia (1996), "Racism", p. 716: "This [sc. scientific] racism entailed the use of 'scientific techniques', to sanction the belief in European and American racial superiority"; Routledge Encyclopedia of Philosophy: Questions to sociobiology (1998), "Race, theories of", p. 18: "Its exponents [sc. of scientific racism] tended to equate race with species and claimed that it constituted a scientific explanation of human history"; Terry Jay Ellingson, The myth of the noble savage (2001), 147ff. "In scientific racism, the racism was never very scientific; nor, it could at least be argued, was whatever met the qualifications of actual science ever very racist" (p. 151); Paul A. Erickson,Liam D. Murphy, A History of Anthropological Theory (2008), p. 152: "Scientific racism: Improper or incorrect science that actively or passively supports racism".
- ^ Ian Hancock, We are the Romani People. Hatfield: University of Hertfordshire Press, 2002, (מסת"ב 1 902806 19 0)
- ^ Max Weinreich. Hitler's professors: the part of scholarship in Germany's crimes against the Jewish people. Yale University Press, 1999. P. 111.
- ^ Steinweis, p.28.
- ^ Steinweis, p.29
- ^ Richard A. Koenigsberg. Nations have the Right to Kill: Hitler, the Holocaust, and War. New York, New York, USA: Library of Social Science, 2009. p. 2.
- ^ Goebbels, Joseph; Mjölnir (1932). Die verfluchten Hakenkreuzler. Etwas zum Nachdenken. Munich: Franz Eher Nachfolger. English translation: Those Damned Nazis.
- ^ André Mineau. Operation Barbarossa: Ideology and Ethics Against Human Dignity. Rodopi, 2004. Pp. 34-36.
- ^ Steve Thorne. The Language of War. London, England, UK: Routledge, 2006. P. 38.
- ^ 21.0 21.1 Joseph W. Bendersky. A concise history of Nazi Germany, Plymouth, England, UK: Rowman & Littlefield Publishers Inc., 2007. p. 161-2.
- ^ 22.0 22.1 William W. Hagen (2012). "German History in Modern Times: Four Lives of the Nation". Cambridge University Press. p. 313. מסת"ב 0-521-19190-4
- ^ Simone Gigliotti, Berel Lang. The Holocaust: A Reader. Malden, Massachusetts, USA; Oxford, England, UK; Carlton, Victoria, Australia: Blackwell Publishing, 2005. p. 14.
- ^ 24.0 24.1 24.2 24.3 24.4 Gumkowkski, Janusz; Leszcynski, Kazimierz (1961). Poland Under Nazi Occupation. Polonia Pub. House.
- ^ Rich, Norman (1974). Hitler's War Aims: the Establishment of the New Order, p. 26. W. W. Norton & Company Inc., New York.
- ^ Rich (1974), pp. 24-25, 140.
- ^ Welch, David (1983). Nazi Propaganda: The Power and the Limitations, p. 145. Taylor & Francis. מסת"ב 0-389-20400-5.
- ^ Kroener, Bernhard R.; Müller, Rolf-Dieter; Umbreit, Hans (2003). Germany and the Second World War:Organization and mobilization of the German sphere of power. Wartime administration, economy, and manpower resources 1942-1944/5. Oxford University Press. p. 250. מסת"ב 0-19-820873-1.
- ^ Stephen J. Lee. Europe, 1890-1945. P. 237.
- ^ Mineau. Operation Barbarossa: Ideology and Ethics Against Human Dignity. Rodopi, 2004| Ideology and Ethics Against Human Dignity. Rodopi, 2004.
- ^ 31.0 31.1 Cyprian Blamires. World Fascism: a historical encyclopedia, Volume 1. Santa Barbara, California, USA: ABC-CLIO, 2006. Pp. 466.
- ^ McNab, Chris (2009). The Third Reich. Amber Books Ltd. מסת"ב 978-1-906626-51-8.
- ^ Roger Griffin. Fascism, Totalitarianism and Political Religion. Oxon, England, UK; New York, New York, USA: Routledge, 2005. p. 85.
- ^ Roger Griffin. Fascism, Totalitarianism and Political Religion, 2005. p. 93.
- ^ David Redles. Hitler's Millennial Reich: Apocalyptic Belief and the Search for Salvation. New York, New York, USA; London, England, UK: New York University Press, 2005. p. 60.
- ^ Scholarship for Martin Luther's 1543 treatise, On the Jews and their Lies, exercising influence on Germany's attitude: * Wallmann, Johannes. "The Reception of Luther's Writings on the Jews from the Reformation to the End of the 19th Century", Lutheran Quarterly, n.s. 1 (Spring 1987) 1:72–97. Wallmann writes: "The assertion that Luther's expressions of anti-Jewish sentiment have been of major and persistent influence in the centuries after the Reformation, and that there exists a continuity between Protestant anti-Judaism and modern racially oriented anti-Semitism, is at present wide-spread in the literature; since the Second World War it has understandably become the prevailing opinion." * Michael, Robert. Holy Hatred: Christianity, Antisemitism, and the Holocaust. New York: Palgrave Macmillan, 2006; see chapter 4 "The Germanies from Luther to Hitler", pp. 105–151. * Hillerbrand, Hans J. "Martin Luther," Encyclopædia Britannica, 2007. Hillerbrand writes: "[H]is strident pronouncements against the Jews, especially toward the end of his life, have raised the question of whether Luther significantly encouraged the development of German anti-Semitism. Although many scholars have taken this view, this perspective puts far too much emphasis on Luther and not enough on the larger peculiarities of German history."
- ^ Ellis, Marc H. "Hitler and the Holocaust, Christian Anti-Semitism", Baylor University Center for American and Jewish Studies, Spring 2004, slide 14. Also see Nuremberg Trial Proceedings, Vol. 12, p. 318, Avalon Project, Yale Law School, April 19, 1946.
- ^ 38.0 38.1 Robert Anthony Krieg. Catholic Theologians in Nazi Germany, 2004. p. 4.
- ^ מייקל ברליי, הרייך השלישי: היסטוריה חדשה, עמ' 266
- ^ 40.0 40.1 Nattrass, Kate M. "Und Die Tiere Constitutional Protection for Germany's Animals." AnImAl l. 10 (2004): 283.
- ^ Uekötter, Frank. The Greenest Nation?: A New History of German Environmentalism. Mit Press, 2014.
- ^ The Nazi posture towards animals: a comment on Arluke and Sax Clifton D.Bryant, Virginia Polytechnic Institute and State University, Department of Sociology, 644 McBryde Hall, Blacksburg, Virginia 24061–0137 in Arluke, Arnold, and Boria Sax. "Understanding Nazi animal protection and the Holocaust." Anthrozoös 5.1 (1992): 6-31.
- ^ Responce to Arluke and Sax. Helmut Meyer, Institüt für Tierernährung, Tierärtzliche Hochschule Hannover, D-3000 Hannover, Germany in Arluke, Arnold, and Boria Sax. "Understanding Nazi animal protection and the Holocaust." Anthrozoös 5.1 (1992): 6-31.
- ^ Hediger, Ryan, ed. Animals and war: studies of Europe and North America. Vol. 15. Brill, 2012.
- ^ Lekan, Thomas M., and Thomas Zeller. Germany's nature: cultural landscapes and environmental history. Rutgers University Press, 2005. Chapter 8 - Protecting Nature between Democracy and Dictatorship The Changing Ideology of the Bourgeois Conservationist Movement, 1925–1935. J A WILLIAMS
- ^ Lee McGowan (2002). The Radical Right in Germany: 1870 to the Present. Pearson Education. pp. 9, 178. מסת"ב 0-582-29193-3. OCLC 49785551.
- ^ Brigitte Bailer-Galanda; Wolfgang Neugebauer. "Right-Wing Extremism in Austria: History, Organisations, Ideology". "Right-wing extremism can be equated neither with Nazism nor with neo-Fascism or neo-Nazism. Neo-Nazism, a legal term, is understood as the attempt to propagate, in direct defiance of the law (Verbotsgesetz), Nazi ideology or measures such as the denial, playing-down, approval or justification of Nazi mass murder, especially the Holocaust."
- ^ Peter Vogelsang & Brian B. M. Larsen (2002). "Neo-Nazism". The Danish Center for Holocaust and Genocide Studies. Retrieved 2007-12-08. "Neo-Nazism is the name for a modern offshoot of Nazism. It is a radically right-wing ideology, whose main characteristics are extreme nationalism and violent xenophobia. Neo-Nazism is, as the word suggests, a modern version of Nazism. In general, it is an incoherent right-extremist ideology, which is characterised by ‘borrowing’ many of the elements that constituted traditional Nazism."
32595254נאציזם