אלכס קורזם
תבנית אישיות ריקה אלכס קורזם (נולד ב-1935 או 1936, נפטר ב-31 בינואר 2022) היה ניצול שואה. קורזם התפרסם בשנת 2002 בעקבות הספר הדוקומנטרי, "הקמע" שכתב עליו בנו, מארק. הספר מגולל את קורותיו של קורזם במהלך מלחמת העולם השנייה כקמע של יחידת מתנדבי SS לטבים (ר' הלגיון הלטבי, (אנ')). בעקבות הספר נעשתה על קורזם תוכנית טלוויזיה דוקומנטרית וכן התקיים ויכוח בשאלת מוצאו היהודי של קורזם.[1]
חייו
קורזם טוען בביוגרפיה שלו כי נולד כיהודי בכפר קוידאנוב בפולין (כיום נמצא בבלארוס תחת השם דזרז'ינסק) בשנת 1935 או 36' בשם איליה הלפרין, בן לשלמה הלפרין וחנה הלפרין (לבית גילדנברג). ב-21 באוקטובר 1941 נרצחו חנה הלפרין, בנה דויד ובת נוספת וכ-1,600 יהודים אחרים בבורות הריגה בסביבות הכפר. אביו, שלמה, ככל הנראה הצטרף לפרטיזנים יחד עם ידיד משפחה מספר ימים מוקדם לכן. הלפרין האב נתפס לאחר מכן ונשלח לאושוויץ, אולם שרד את המלחמה. לאחריה חזר לדזרז'ינסק, התחתן והקים משפחה מחדש. הלפרין מת בשנת 1975 ולפי בנו השני, מעולם לא ידע כי בנו הבכור, אלכס, שרד אי פעם את המלחמה.
קורזם טוען כי כבר הובל פעם אחת יחד עם אמו לטבח, ורגע לפני שכיתת היורים פתחה באש החל גשם כבד שהרטיב את הרובים והגרמנים שילחו את היהודים חזרה לבתים. באותו הלילה העירה אותו אמו והאיצה בו לברוח מהבית שכן ידעה שהטבח יתחדש ביום למחרת. ואכן, קורזם צפה במשפחתו ובשאר קהילתו נטבחים מהיער בו הסתתר. הוא הסתתר ביער חודשים רבים, בהם חי על פירות יער. אולם לבסוף הרעב הכריע אותו והוא הסתכן וביקש מזון מחיילים גרמנים שמצא. ככל הנראה גישתו החצופה שהצחיקה את הגרמנים השיכורים ותגובתם של החיילים היא שגרמה למפקד היחידה, יקאבס קוליס (בלטבית: Jekabs Kulis), לאמץ אותו וכך להציל אותו ממוות ודאי (שנים מאוחר יותר, כשהתחקו אחר עברו של קורזם, מיקמו את רגע הפגישה עם החיילים הגרמנים מיד לאחר טבח גטו סלונים). קוליס אימץ את קורזם כקמע היחידה (מתפקיד זה שמו של הספר) ומכיוון שלא היו עליו תעודות מזהות ניתן לו שם חדש: אולדיס קורזמנייקס (בלטבית: Uldis Kurzemnieks, שמו הנוכחי, Alex Kurzem הוא אינגלוז של השם הלטבי), שם בעל מאפיינים לטביים על בסיס מראהו הארי של קורזם.[1] לקורזם הוענקו גם מדי וורמאכט שנתפרו במיוחד למידותיו הזעירות וניתן לו התפקיד לשמח ולבדר חיילים.
בשלב מאוחר יותר, גילה קוליס את דבר זהותו היהודית של קורזם. על פי קורזם, הסיבה לכך שקוליס לא דיווח עליו לממונים לו היא שאימוצו של קורזם היה תחת אחריות קוליס ואילו היו מגלים שקוליס החביא יהודי, ייתכן שהדבר היה עולה לו בקריירתו או אף בחייו. לאחר מכן, קוליס והקצין הממונה עליו, קארליס לובה (אנ') (בלטבית: Kārlis Lobe) נתנו לו זהות חדשה בתור יתום רוסי שאיבד את הוריו ביער. זהות חדשה זו הייתה בשימוש לאחר המלחמה וכך היה ידוע בקרב קהילת הווטרנים הלטבים שהיגרו לאוסטרליה לאחר המלחמה וכן בפני משפחתו.
במהלך ילדותו במלחמה, הופיע קורזם מספר פעמים בתעמולה הנאצית וכן באחד מיומני ה-Die Deutsche Wochenschau (יומן חדשות שבועי) כקמע ארי. פעם אחת, הורה לובה לקורזם לחלק שוקולדים לילדים יהודים בעת המתנם לעלייה לרכבות על מנת "להרגיע אותם".
ב-1944, כשההפסד היה כמעט וודאי, ולאחר ניסיון בריחה כושל מהיחידה בביצות וולחוב, נשלח קורזם על ידי מפקד יחידת ה-SS הלטבית לחיות אצל משפחה לטבית עשירה. בסיום המלחמה, נעקרה המשפחה למחנה עצורים בהמבורג, גרמניה. ב-1949 היגר קורזם מהמחנה לאוסטרליה. באוסטרליה עבד בקרקס ולבסוף נהיה למתקן טלוויזיות במלבורן. הוא נישא לפטרישיה (נפטרה ב-2003) ונולדו להם 3 ילדים. כל הזמן הזה שמר את סודותיו לעצמו עד שב-1997 נפתח לבנו מארק והשניים החלו להתחקות אחר עברו של האב.
קורזם נפטר ב-31 בינואר 2022 בשל מחלת הקורונה, בן 86 במותו.[2]
בתקשורת
ב-2002 כתב והפיק בנו של קורזם, מארק (נהרג ב-2010 בשל סיבוכי סכרת[3] יחד עם לינה קנייבה סרט תיעודי בשם "הקמע", המגולל את סיפור ילדותו של אביו עם הגדוד הלטבי. בעקבות כך גם כתב ספר בעל אותו שם. הספר יצא לאור בעברית ב-2009 בהוצאת כנרת זמורה.
מחלוקת על המוצא היהודי
חשדות בנוגע לדיוק ולאותנטיות של סיפורו של קורזם עלו לראשונה בסוף שנות התשעים במרכז השואה במלבורן, כאשר, על פי חוקרת הזיהוי הפלילי קולין פיצפטריק (אנ'), קורזם הציע לשלם 17,000 דולר כדי שיאשרו שהוא יהודי.[4] פיצפטריק, שבעבר הייתה גורם מכריע בחשיפת שני ספרים על השואה כמזויפים, כתבה בשנת 2012 כי ישנם קווי דמיון בין הנרטיב של קורזם לבין נרטיבים מזויפים אחרים על השואה. היא אף דיווחה כי חוקר נוסף בשם מייזל קרא עדויות מתוך ספר היזכור של קוידאנוב, שבהן נטען כי הטבח בשנת 1941 התרחש בהפתעה, והסתיים תוך שעות ספורות – בניגוד לטענותיו של קורזם. הן פיצפטריק והן מייזל קיבלו מקורזם תשובות מתחמקות כאשר נשאל על זכרונות בעלי מטען רגשי לניצולים, במיוחד על רצח משפחתו וכיצד הסתיר את עובדת היותו נימול.[4]
קורזם קיבל פיצויים מהוועידה לתביעות יהודיות כקורבן לרדיפת הנאצים. פיצפטריק גילתה כי המסמך של GILF (Minsk Charitable Public Organisation) שעליו התבססו הפיצויים של קורזם שונה; קורזם טען כי השינויים בוצעו כדי לתרגם את המסמך המקורי מרוסית לאנגלית, אך המסמך המקורי מעולם לא סופק. לא נמצאו רישומים על איליה גלפרין/הלפרין או על אמו, אף על פי שקיימים רישומים על בני משפחת הלפרין אחרים שנרצחו בעיר.[4]
ב-19 במאי 2011, העיתונאי קית' מור ממלבורן פרסם מאמר המטיל ספק באמיתות סיפורו של קורזם ומדווח על חקירות מקבילות שבוצעו על ידי ממשלות גרמניה וארצות הברית וכן הוועידה לתביעות יהודיות בנוגע לטענותיו של קורזם על היותו יהודי וקרבן לרדיפות הנאצים. ב-21 בספטמבר 2012, העיתונאי דן גולדמן מהיומון הישראלי "הארץ" פרסם מאמר על החקירה בנוגע לסיפורו של קורזם. בכתבה צוטט קורזם באומרו כי "מעולם לא אמר" שהוא איליה הלפרין. למרות שבעבר ביקש לעבור בדיקת DNA, כפי שדווח על ידי קית' מור בשנת 2011, גולדמן דיווח כי קורזם אכן יעבור את הבדיקה.[1]
נכון לשנת 2013, אושר כי אלכס קורזם ימשיך לקבל פיצויים מממשלת גרמניה. הוועידה לתביעות יהודיות היא שהורתה על החקירה. דו"ח נציב הקבילות קבע כי הוא "משוכנע שמר קורזם היה יהודי; הופרד מהוריו במהלך המלחמה; חי תחת זהות בדויה במשך לפחות 18 חודשים; וכי חייו היו בסכנה".[5]
בשנת 2019 עבר קורזם בדיקת DNA, ובשנת 2020 קבעה פיצפטריק כי קורזם הוא יהודי אשכנזי בהחלט, המגיע מהאזור בבלארוס שממנו טען כי הגיע, ויש לו קרובי משפחה חיים בקנדה. בני הדודים הללו סיפקו תצלומים משפחתיים התומכים בסיפורו של קורזם על מוצאו.[6]
ראו גם
- שלמה פרל, יהודי נוסף שהתחזה באמצעות התחפשות לגרמני. בילה את זמן המלחמה בהתחזות לגרמני חבר בהיטלריוגנד.
- יהדות לטביה ויהדות בלארוס
- שואת יהודי לטביה ושואת יהודי בלארוס
קישורים חיצוניים
- The Mscot - הקמע. תוכנית דוקומנטרית אוסטרלית על חייו (2002).
- The secret history of the Nazi mascot - כתבה ב-BBC על חייו של קורזם
מקורות
- הקמע. מארק קורזם, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2009.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Dan Goldberg, Claims Conference to Examine Alleged Holocaust Hoax. הארץ.
- ↑ הודעה על מותו
- ↑ Mark Kurzem obituary. The Guardian.
- ^ 4.0 4.1 4.2 “The Mascot” – Truth or Fiction?. J-Wire Jewish Online News from Australia and New Zealand
- ↑ Compensation claim upheld as Holocaust story believed. Herald Sun.
- ↑ Genetic Genealogy Confirms Story of Alex Kurzem, the Nazi’s Little Jewish ‘Mascot’.
אלכס קורזם40596693Q726615