אידה פינק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אידה פִינְק (11 בינואר 1921 - 27 בספטמבר 2011) הייתה סופרת ישראלית שכתבה בשפה הפולנית. זוכת פרס ישראל לסיפורת לשנת 2008.

ביוגרפיה

פינק נולדה בזברז' (Zbaraż) שבמזרח פולין (כיום אוקראינה) לאב רופא ואם ששימשה מורה בתיכון הפולני המקומי. כבר מגיל 16 גמלה החלטה בליבה להיות סופרת, אולם פריצתה של מלחמת העולם השנייה קטעה את תוכניותיה ולימודיה, והיא ומשפחתה אולצו לעקור לגטו המקומי. בשנת 1942 ברחה מהגטו היהודי שבעיירת מולדתה, ועד סוף המלחמה ברחה ממקום מקלט אחד למשנהו.

בשנת 1957 עלתה לישראל יחד עם משפחתה. בשנותיה הראשונות בארץ עבדה פינק במכון יד ושם בגביית עדויות מניצולי השואה. החל משנת 1971 החלו להתפרסם בארץ ובשפה העברית ספרי ילדים וספרים המיועדים לקהל המבוגר פרי עטה.

בשנת 1985 זכתה פינק בפרס הבינלאומי לספרות ע"ש אנה פרנק בהולנד; בשנת 1995 זכתה בפרס ההנצחה על שם יעקב בוכמן ממכון יד ושם; בשנת 1996 הוענק לה תואר יקירת העיר חולון ובשנת תשס"ח-2008 זכתה בפרס ישראל בספרות, בתחום הסיפורת.

ב-2008 הופק הסרט אביב 41 בבימויו של אורי ברבש המבוסס על שניים מסיפוריה.

הלכה לעולמה בגיל 90. נקברה בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

ארכיונה מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[1]

יצירתה

כריכת הספר רישומים לקורות חיים, מעשה ידי הצייר רפי לביא.

על אף שפינק הייתה סופרת ישראלית, ספריה נכתבו במקורם בשפת ילדותה: השפה הפולנית, ותורגמו לאחר מכן לעברית. ספריה עוסקים בחיים ובטראומת השואה, שאותה חוותה בצעירותה.

רומנים וקובצי סיפורים

  • פיסת זמן, קובץ סיפורים, תרגם נחמן בן-עמי, רמת גן, מסדה, 1975.
  • הגן המפליג למרחקים, קובץ סיפורים, תרגמו דוד וינפלד ובנימין טנא, עם עובד, תל אביב, 1988.
  • נלך בלילות נישן בימים, תרגם דוד וינפלד, תל אביב, ספרית פועלים, 1993.
  • השולחן, מחזה.
  • רישומים לקורות חיים, קובץ סיפורים, תרגם דוד וינפלד, עם עובד, תל אביב, 1995.
  • כל הסיפורים, תרגם מפולנית והוסיף אחרית דבר דוד וינפלד, עם עובד, תל אביב, ‬2004.
  • סוף העולם הראשון שלי, תרגם מפולנית והוסיף אחרית דבר דוד וינפלד, תל אביב, עם עובד, 1997.

ספרי ילדים (עם חיים מסינג)

  • תעלולי ילדי משפחת חפושי, חיים מסינג, אידה פינק, ספרית מעריב, 1971.
  • התנין והמברשת המעופפת שלו, חיים מסינג, אידה פינק, ציורים אלונה פרנקל, עריכה גרפית אורי בן יהודה, ספרית מעריב, 1971.‬
  • נחש בקן, חיים מסינג, אידה פינק, ציורים אלונה פרנקל, עריכה גרפית אורי בן-יהודה, ספרית מעריב, 1971.

לקריאה נוספת

  • לאה האן, "שלושה היבטים של הישרדות - קיום על הסף", על ’רישומים לקורות-חיים’ מאת אידה פינק, עכשיו 63 (תשנ"ו), 1996, 173-169.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אידה פינק בוויקישיתוף

על כתביה:

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אידה פינק26457322