השואה בקולנוע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בקולנוע, הוצגה השואה, הרקע לה והאירועים הקשורים בה, בסרטים הנכללים תחת סוגות קולנועיות שונות: סרטים תיעודיים, קומדיות טראגיות, וכן דרמות על השואה, שהפכו לנפוצות מאמצע שנות התשעים בעקבות דרמת השואה המצליחה רשימת שינדלר (1993).[1]

היסטוריה

עוד טרם סיום המלחמה הופיעו סרטים שהתמודדו עם פשעי המלחמה בתקופת השלטון הנאצי. הסרט הראשון שהציג את אירועי השואה, היה סרטו של צ'רלי צ'פלין, הדיקטטור הגדול. הסרט לא התמקד במיוחד בשואה, אך הציג במידה רבה את חיי היהודים בגטו בדיוני. סרט התעודה הראשון שהציג ללא כחל וסרק תמונות מהזוועות שהתרחשו במחנות הללו, "מחנה ההשמדה מיידאנק – בית הקברות של אירופה", בוים על ידי במאי הקולנוע הפולני-יהודי אלכסנדר פורד והוצג לראשונה בנובמבר 1944.[2][3] הצוות של פורד, שעמד בראש יחידת הסרטה בצבא הפולני, צילם את מחנה מיידאנק ביום הגעת הצבא האדום למחנה ב-24 ביולי 1944 וביום שלמחרת.

בשנת 1945 יצרו באד שולברג ואחיו סטיוארט את הסרט "מחנות הריכוז הנאציים", שהתבסס על צילומי הצבא האמריקאי של המחנות. הוא הוקרן במהלך משפטי נירנברג, ושולב לאחר מכן בסרטם "נירנברג והלקח שלו" (Nürnberg und seine Lehre) שהוקרן בגרמניה בסוף שנות ה-40.[4] כדי לא לפגוע בתוכנית מרשל נגנז הסרט ולא הוקרן בארצות הברית עד לשנת 2010, אז הוקרנה לראשונה בארצות הברית ובישראל גרסה אנגלית משוחזרת של הסרט בשם "נירנברג: שעור להיום".[5]

באותה שנה נוצר הסרט התיעודי הבריטי "זיכרון המחנה" בבימויו של סטיוארט מקאליסטר, שכלל תמונות ממחנה הריכוז ברגן-בלזן שצולמו בידי צלמי הצבא הבריטי מיד עם שחרורו, כמו גם צילומי הצבא האדום ממחנות אחרים. הסרט הוכן בשיתוף פעולה בין הבריטים והאמריקאים ונערך בידי הבמאי אלפרד היצ'קוק מטעם הצבא האמריקאי, שמרוב זעזוע מהמראות שנגלו לעיניו הפסיק את עבודתו על הסרט במשך שבוע. אולם הסרט מעולם לא הושלם על ידי יוצריו המקוריים, בין היתר בשל התנגדות פקידים בריטיים להצגת "סרטי זוועות" כדי למנוע פגיעה במורל אזרחי גרמניה המשתקמת, וכן לאחר שהתגלעו חילוקי דעות בין האמריקאים לבריטים. קטעים ממנו ומצילומי המחנות הופיעו לבסוף בסרטים אחרים, בהם הסרט התיעודי הקצר "טחנות המוות" שיצר הבמאי בילי ויילדר עבור הצבא האמריקאי. "טחנות המוות" הוקרן בשנת 1945 ביומני קולנוע בשטחי הכיבוש של ארצות הברית בגרמניה, והתמקד בהצגה תעמולתית ופומפוזית של התמונות על מנת להמחיש לגרמנים את הרוע הנאצי,[6] זאת בניגוד לסרט הבריטי שהציג תיעוד שיטתי מתוחכם ומעורר חשיבה על האנושות בכללה. גרסה סופית מלאה של הסרט "זיכרון המחנה" הוקרנה רק ב-2015, אך קטעים ממנו שהופיעו לאורך השנים בסרטים תיעודיים הפכו לדימויים המשפיעים ביותר של השואה, בהן התמונות שהציגו בולדוזרים דוחפים את המתים לתוך קברים.[7][8]

לצד יומני החדשות הללו בעלי התפוצה המוגבלת, הופיעו במהלך סוף שנות ה-40 ושנות החמישים גם סרטי קולנוע שהעלו לדיון ציבורי את נושא ההשמדה במחנות הריכוז. בשנת 1948 הוקרנו הסרטים "מוריטורי" (Morituri) מאת אויגן יורק וארוכה היא הדרך בהשתתפות ישראל בקר שגם כתב את התסריט. שנים אחדות לאחר מכן יצא הסרט לילה וערפל של אלן רנה שהציג קטעים מהסרט "זיכרון המחנות". היומנים והסרטים הראשונים הללו התעלמו לחלוטין מזהות הקרבנות ומגורל היהודים בשואה.[9] יוצא דופן היה הסרט המכה ה-81 (1974) מאת הבמאי הישראלי חיים גורי שהתמקד גם בעדויות הניצולים במשפט אייכמן.

עיבוד נרחב של אירועי ההשמדה למסך הקולנוע החל רק בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80. בארצות הברית, זכתה המיני סדרה "שואה: סיפורה של משפחת וייס" משנת 1978 לתשומת לב מיוחדת. הסדרה הציגה את סיפורה של משפחת ווייס הבדיונית, והובילה לשיח נרחב אודות השואה לא רק בארצות הברית, אלא גם במדינות דוברות גרמנית רבות. האפוס התיעודי המודרני של קלוד לנצמן, שואה, שהיווה נקודת מפנה בייצוג של סיפורי ניצולי השואה בקולנוע, עורר תהודה רבה עם יציאתו בשנת 1985, והכניס לראשונה את המונח שואה לשימוש בשפה הגרמנית. לבסוף, בשנת 1993 זכה הסרט העלילתי רשימת שינדלר של סטיבן ספילברג להצלחה מסחרית ולשבחי הביקורת.

דרמה

עלילה של סרט דרמה על השואה מבוססת על אירועים כלליים אמיתיים, שלגביהם יש לקהל הצופים ידע כללי. התסריט מבוסס בדרך כלל על ספר שפורסם בעבר, כמו הסרט "הפסנתרן", המבוסס על ספרו האוטוביוגרפי של ולדיסלב שפילמן - פסנתרן מחונן ששרד את תקופת השואה בוורשה, או הסרט "הבריחה מסוביבור", המבוסס על אירועי המרד במחנה ההשמדה סוביבור.

ביקורת

בחירת השואה כנושא לסרט דרמה היה מאז ומתמיד נושא לדיון ציבורי. בין היתר נטען, בעיקר בפי ניצולי השואה, כי לא ניתן להסריט באופן ראוי נושא טעון שכזה, וכי עצם הנחת היסוד שמדיום שטחי כמו קולנוע מסוגל לייצג את המציאות ואת אימי השואה באופן מהימן מוטל בספק. הזוועות של החיים בגטו או במחנות הריכוז עשויות לקבל מימד בנלי כאשר הן מוצגות בסרט עלילתי, בפרט כשהן מוצגות דרך שפתם ותרבותם של הפושעים מבצעי הזוועות. כמו כן נטען שעל אף שדרמטיזציה אף פעם אינה עולה בקנה אחד עם הצגה מדויקת של אמת היסטורית, הרי שנושא השואה פגיע במיוחד, וכי הדבר עלול לשרת תנועות רדיקליות או נאו-נאציות, היות שאם זוכרים דבר מה רק כי הוא קיים בסרט ורק מפני שהוא מתואר בו, הרי שניתן להקהות זיכרון זה או אף להכחישו באופן דומה באמצעות סרט אחר.[10]

סוגות נוספות

לרוב, סרטי השואה מציגים את חיי היהודים בתקופת השואה ומתרחשים בגטו או במחנה כלשהו. אולם, יש גם סרטים המציגים התרחשויות מתקופת השואה ואינם מראים את מה שקורה ליהודים, כמו הסרט "אמן", שמגולל את סיפורו של קצין אס אס שמתנגד למעשי הרצח של הנאצים ופועל להפסקת השמדתם של יהודי אירופה. הסרט מתרחש בתקופת השואה וקשור להשמדת יהודי אירופה, אך אינו מתרחש בגטו או במחנה כלשהו ואינו מציג אף דמות יהודית משמעותית, אלא רק התרחשויות המתנהלות סביב ההשמדה עצמה. דוגמה נוספת היא הסרט גבעת אלף הילדים המספר את סיפורם של ילדים שהוסתרו בכפר הצרפתי לה שמבון-סור-ליניון אך אינו מספר מה עלה בגורל הילדים שנתפסו.

סרטים (מבחר)

דרמה

תיעוד

הנפשה

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אור סיגולי, ‏כיצד השפיע "רשימת שינדלר" על סרטי השואה ההוליוודיים, באתר "סריטה", 1 במאי 2011
  2. ^ Majdanek - cmentarzysko Europy cz.1/2
  3. ^ Liebman, Stuart. Documenting the liberation of the camps: the case of Aleksander Ford's "Vernichtungslager Majdanek-Cmentarzysko Europy" (1944). In: Lessons and Legacies, VII (2006) 333-351
  4. ^ Nürnberg und seine Lehre, באתר IMDb
  5. ^ אתר הסרט
  6. ^ "טחנות המוות", בארכיון הסרטים של סטיבן שפילברג
  7. ^ טוביאס אברכט, דימויים של השואה בקולנוע הפופולרי, באתר יד ושם
  8. ^ רותה קופפר, סרט תיעודי של היצ'קוק על השואה יוקרן לראשונה במלואו, באתר הארץ, 12 בינואר 2014
  9. ^ מימי אש ואסף טל, "אימה מוחלטת איננה ברת-מסירה", סקירת סרטים, באתר יד ושם
  10. ^ עידו הרטוגזון, רשימת שינדלר: מקרה מבחן, באתר מארב, 2005-05-03
השואה
מושגים מרכזיים
מונחוןכרונולוגיה של השואהאנטישמיותרצח עםמלחמת העולם השנייהנאציזםהגזע האריגרמניה הנאציתהמפלגה הנאציתאדולף היטלרהטלאי הצהובפרטיזןחסיד אומות העולםהצלת יהודים במהלך השואה
עד המלחמה
יהדות אירופהאמנציפציה ליהודיםיהדות אשכנזיהדות מזרח אירופה: יהדות פולין, יהדות אוקראינה, יהדות ליטא, יהדות בלארוסיידיששטעטלהבונדיהדות צ'כיהיהדות גרמניהליל הבדולחהסכם העברה
ההשמדה
איגרת הבזק של היידריךבורות הריגה ומשאיות גז: טבח פונאר, באבי יאר ומעשי טבח נוספיםהפתרון הסופיועידת ואנזהמחנה ריכוזמחנה עבודהמחנות השמדה: חלמנו, מבצע ריינהרד (בלז'ץ, טרבלינקה וסוביבור), אושוויץ-בירקנאו, מיידנק‎צעדות המוותניסויים רפואיים בבני אדם בתקופת השואהתא גזיםקאפוזונדרקומנדומבצע 1005מחנה המשפחות
העם היהודי בשואה
יהודי גרמניה הנאצית והיהודים בפולין הכבושהיודנראטתנועות נוער יהודיות בשואהגטאות: ורשה, וילנה, לודז', טרזיינשטט וגטאות נוספיםנשים יהודיות בשואהילדים בשואההתנגדות יהודית בשואה: מרד גטו ורשה, הארגון היהודי הלוחם, ארגון צבאי יהודי, המחתרת בגטו קרקובמורדים יהודים בשואה
השואה לפי מדינות
אירופה אוסטריהאיטליהאלבניהאסטוניהבולגריהבלגיהברית המועצותגרמניההולנדהונגריה‏יוגוסלביהיווןלטביה‏ליטאנורווגיה‏סלובקיהפולין‏ • צ'כיה (בוהמיה ומוראביה, חבל הסודטים) • צפון טרנסילבניהצרפתקרואטיהרומניה
אפריקה ואחרות אלג'יריהאתיופיהלובמרוקותוניסיהיהודי המזרח הרחוקיהודים מחוץ לאירופה תחת כיבוש נאצי
מודעות ותגובות לשואה
הצלה בשואהחסידי אומות העולםמברק ריגנרקבוצת העבודה, רודולף ורבה והפרוטוקולים של אושוויץאל נלך כצאן לטבח!ספר עדותתגובת העולם לשואהועידת ברמודהסחורה תמורת דםתגובת היישוב היהודי בארץ ישראל לשואההבריגדה היהודיתהומור בשואהתוכנית אירופה
בעקבות השואה
הניצולים לאחר השואה ומדינת ישראל הפליטיםשירות האיתור הבינלאומיפוגרום קיילצהתנועת הבריחהועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראלגיוס חוץ לארץהסכם השילומיםועדת התביעותהשפעות השואההשפעת השואה על גיבוש הזהות הישראליתהדור השני לשואההרשות לזכויות ניצולי השואההחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה
זיכרון השואה זיכרון השואה בישראל, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, יד ושם, בית לוחמי הגטאות ו"מורשת"מוזיאון השואה האמריקני ומוזיאונים נוספיםאנדרטאות להנצחת השואהמצעד החיים ומסע בני נוער לפוליןפרח לניצולזיכרון בסלוןדף עדהכחשת השואה
רדיפת הנאצים ועוזריהם משפטי נירנברגחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהםפריץ באוארמשפט אייכמןהנוקמים וציידי נאצים נוספים
השואה באמנות
ספרות השואה "באבי יאר" • "עיין ערך: אהבה" ו"מומיק" • "שואה שלנו" • "הזהו אדם?" • "הלילה" • "השמיים שבתוכי" • "פוגת מוות" • "המחזה גטו" • "אדם בן כלב" • "מאוס: סיפורו של ניצול" • "בנגאזי-ברגן־בלזן" • "הקמע"
מוזיקה ומחול "ניצול מגטו ורשה" • "צחוק של עכברוש" • "אפר ואבק" • "חלומות"
השואה בקולנוע "אירופה אירופה" • "הבריחה מסוביבור" • "שואה" • "הפסנתרן" • "רשימת שינדלר" • "החיים יפים" • "המפתח של שרה"
יוצרים יחיאל די-נור (ק. צטניק)שמואל ניסנבאוםאלי ויזלאידה פינקפאול צלאןז'אן אמרי‎אהרן אפלפלד
תיעוד וחקר השואה
תיעוד ספר קהילההאנציקלופדיה של השואהארכיון "עונג שבת"כרוניקה של גטו לודז'מגילת החורבן של יהודי רומניה ושאר מגילות השואההנצחת זכר השואהארכיוני ארולסן - מרכז בינלאומי אודות רדיפות הנאצים
מחקר פונקציונליזם ואינטנציונליזם • "הדרך הגרמנית המיוחדת" • יצחק ארדחנה ארנדטיהודה באוארכריסטופר בראונינגישראל גוטמןדניאל גולדהגןראול הילברגדב לויןדן מכמןדינה פורתשאול פרידלנדראיאן קרשוחיה אוסטרוברחוקרי שואה נוספים
פורטל השואהגרמניה הנאציתהיסטוריה של עם ישראל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36586633השואה בקולנוע