כרוניקה של גטו לודז'

כרוניקה של גטו לודז'

כרוניקה של גטו לודז', כרך א'
מידע כללי
שפת המקור	פולנית, גרמנית
תורגם לשפות	אנגלית
סוגה	עיון
נושא	גטו לודז'
הוצאה
הוצאה	יד ושם
מקום הוצאה	ירושלים
תאריך הוצאה	תשמ"ז - 1986
עורך	אריה בן-מנחם, יוסף רב
מהדורות נוספות
מספר כרכים	4
מקורות לכתיבת הספר	ארכיון היודנראט בגטו לודז'
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001029446

כרוניקה של גטו לודז' הוא סדרה בת ארבעה כרכים שיצאה לאור בעברית בשנת תשמ"ז-1986 בהוצאת יד ושם ובה תרגום מסמכי כרוניקה שנרשמו בגטו לודז' בפולנית ובגרמנית. הכרוניקה מהווה תיעוד יומיומי של החיים בגטו. היא נרשמה על ידי צוות מחברים ביוזמת היודנראט והתבססה על מקורות רשמיים של מנהלת הגטו. תרגום המסמכים, עריכתם להוצאה לאור והוספת ביאורים נעשו על ידי אריה בן-מנחם ויוסף רב. מבואות מאת לוציאן דוברושיצקי (Lucjan Dobroszycki) וישראל גוטמן, עורך לשוני: יורם וֶרֶטֶה.

הארכיון

רישום הכרוניקה נעשה באופן רשמי על ידי מחלקת הארכיון של היודנראט בגטו לודז', בהוראתו של ראש היודנראט, מרדכי חיים רומקובסקי. המחלקה הוקמה ב-17 בנובמבר 1940 והייתה החמישית בתוך "המחלקות למרשם התושבים של גטו לודז'". בראש המחלקות עמד הנריק נפתלין, עורך דין ואיש סודו של רומקובסקי. הארכיון היה חלק מהמסגרת המנהלית הרשמית של הגטו, שהייתה ידועה לשלטונות הנאצים, אך פעילותו נשמרה חשאית.

מנהלו הראשון של הארכיון היה יוסף זליקוביץ' (1897-1944), סופר ואתנוגרף, שנולד בקונסטנטינוב לודז'קי, עיירה קטנה ליד לודז', הוסמך לרבנות, אך לא שימש כרב והיה חבר הנהלת סניף לודז' בייווא. אחריו מונה יוסף קלמנטינובסקי ובשנת 1943 החליף אותו ד"ר אוסקר זינגר (1883-1944), פובליציסט וסופר, שגורש מפראג לגטו לודז'. זינגר כתב את רוב דפי הכרונולוגיה שנכתבו בגרמנית.

מחלקת הארכיון הוקמה כדי לגנוז חומר ארכיוני, אך בחלוף הזמן החלה לעסוק באיסוף חומר על תולדות הגטו ”למען מלומדים בעתיד, שיחקרו את חיי החברה היהודית באחת מתקופותיה החמורות ביותר”. לארכיון הייתה סמכות לאסוף חומר מכל שלוחות היודנראט, אשר הונחו להעביר חומרים לארכיון. הארכיון אסף חומר שמקורו היה במנהל הגרמני ובמנהל היהודי שכלל צווים, כרוזים, תזכירים, נאומים, תכתובת רשמית, צילומים; ובנוסף ספרים וכתבי יד שננטשו בגטו על ידי אנשי רוח שנפטרו או גורשו. כל פריט מוין, מוספר ונרשם. הארכיון גם רשם מונוגרפיה ולקסיקון אודות הגטו ומחלקות המנהל. נוסף על אלה יצר הארכיון את הכרוניקה.

היחיד מבין כל חברי הארכיון ששרד את השואה היה המהנדס ד"ר ברנרד אוסטרובסקי.

מחברי הכרוניקה

הכרוניקה נרשמה על ידי כל עובדי מחלקת הארכיון, אך כותבי הכרוניקה העיקריים היו:

• יוליאן צוקר (1900-1943) -המחבר הראשי של הכרוניקה בפולנית - שכינויו הספרותי היה סטניסלב צרסקי, עיתונאי ופובליציסט, בן לתעשיין לודז'אי. חלה במחלת ריאות ונפטר ב-7 באפריל 1943.
• שמואל הכט (1923-1943), נולד בוויילון וגורש לגטו בעת חיסול היישובים היהודיים בסביבות לודז' ובחבל פומרניה בקיץ 1942.
• ד"ר ברנרד הייליג (1902-1943), יליד פרוסטיוב - אחד היישובים היהודיים העתיקים במוראביה, מלומד ומומחה להיסטוריה כלכלית של היהודים, גורש לגטו מפראג באוקטובר 1941.
• ד"ר אברהם שלום קמנצקי (1987-1943), יליד סלונים, למד פילוסופיה ופילולוגיה והתמחה בחקר המקרא באוניברסיטאות היידלברג, ברלין וברן, היה פעיל בקהילה היהודית בלודז' בין שתי המלחמות.
• ד"ר אוסקר רוזנפלד (1884-1944), יליד קוריצאני במוראביה. בוגר אוניברסיטת וינה, סופר ופובליציסט ציוני שעבד עם הרצל, גורש מפראג לגטו לודז' באוקטובר 1941.

מבנה הכרוניקה

תחילה נכתבה הכרוניקה בכתב יד ולאחר מכן הודפסה ב-5–6 עותקים במכונת כתיבה על דפים ארוכים מהמקובל כשהגיליונות נעו בין חצי עמוד לכעשרה עמודים. רישומי הכרוניקה נעשו כדין וחשבון בעל תבנית וסדר עקיבים וקבועים למדי:

• בפתיחה דיווח על מזג אויר וטמפרטורה;
• פירוט לידות ופטירות;
• דיווחים על יריות ליד גדר הגטו;
• התאבדויות;
• משלוחי מזון וחלוקתו;
• מחירי השוק השחור;
• מקרי הברחה לגטו;
• בריאות הציבור ורמת התחלואה;
• צווים של השלטונות הגרמניים;
• סיורי ביקורת של ועדות שונות;
• פעולות המנהל היהודי;
• פעולות תרבות;
• חגים יהודיים ומנהגים;
• שמועות;
• גירוש יהודים אל הגטו וממנו.

מדי פעם היו רשימות וכתבות בנושאים אחרים מחיי הגטו.

כרכי הכרוניקה

כרך א'

מינואר 1941 עד מאי 1942

מאפיין התקופה: כתיבת הכרוניקה נפתחה ב-12 בינואר, כשנה לאחר סגירת הגטו. הכתיבה היא בפולנית ומתארת את שלבי ההתארגנות של הגטו ומוסדותיו.

מספר עמודים בכרך: 569

כרך ב'

מיוני 1942 עד דצמבר 1942

מאפיין התקופה: 55,000 מתושבי הגטו, בתוכם 10,000 מיהודי מערב אירופה שגורשו לגטו גורשו למחנה ההשמדה חלמנו. מתוארים אירועי ה"שְׁפֶּרָה" - העוצר והגירוש הגדול בספטמבר 1942. החל מאוגוסט עבר רישום הכרוניקה מהכותבים הראשונים למגורשים אינטלקטואלים מהמערב, שפת הכתיבה עוברת ברובה להיות גרמנית וגם סגנון הכתיבה משתנה בהתאם.

מספר עמודים בכרך: 420

כרך ג'

מינואר 1943 עד דצמבר 1943

מאפיין התקופה: בעוד מרבית הגטאות כבר חוסלו, נותר גטו לודז' אחד הבודדים בשטח הכיבוש הגרמני. וועדות שונות של הנאצים מבקרות בגטו כדי לבחון את חשיבותו למאמץ המלחמתי של גרמניה והגטו הופך להיות מחנה עבודה בפועל. בצד הרעב, המחלות והמוות, חלה רגיעה מסוימת בגירושים להשמדה.

מספר עמודים בכרך: 787

כרך ד'

מינואר 1944 עד יולי 1944

מאפיין התקופה: השלב האחרון של קיום הגטו. תיאור הגירושים מהגטו למחנות העבודה ולמחנה מוות בחלמנו ומאבקי ההישרדות. מתוארת פרשת האזנה מחתרתית לרדיו, הפצת ידיעות על מהלך המלחמה ורציחת המעורבים בהאזנה. כתיבת הכרוניקה נקטעה לקראת חיסול הגטו.

מספר עמודים בכרך: 569

הצפנת הכרוניקה ומציאתה

לא כל חומרי הכרוניקה נשתמרו, אך לפי רצף הגיליונות, מספורם, ניתוח תוכנם וסדרם הכרונולוגי, נראה כי החוסר אינו עולה על 5-10% מהחומר. בעת הוצאת הכרוניקה לאור ידוע היה על שלושה ריכוזי חומר, מהם שני ריכוזי חומר ששרדו:

החומר שהוסתר על ידי זונאבנד

נחמן זונאבנד היה חבר בקבוצה אותה השאירו הגרמנים בגטו אחרי הגירושים של אוגוסט 1944 ותפקידה היה לטפל בחפצים ובציוד שהושאר בגטו על ידי היהודים שגורשו. באחד הימים, כששומריו לא הבחינו, הוא חמק ונכנס למשרדי המזכירות ממנו התנהלה ההתכתבות של רומקובסקי. הוא מצא שם מסמכים שהיו מפוזרים באי סדר, הכניס אותם לתוך מכלי זכוכית גדולים וקבר אותם במקום מרוחק. באוקטובר 1944, הוא הצליח לחמוק גם לתוך משרדי הדואר אותם הכיר היטב ונכנס דרך דלת אחורית לבניין ארכיון הגטו, שם ראה על הרצפה מזוודות מלאות במסמכים ומכוסות בניירות. זונאבנד הניח שהיה בהן חומר בעל חשיבות אשר התכוונו להעביר למקום בטוח, לכן הוא גרר את המזוודות במדרגות אל חצר נטושה, שבמרכזה הייתה באר יבשה. הוא הכניס את המזוודות לבאר וכיסה אותן בכלי מיטה, שמיכות וכרים שמצא בחצר.

זונאבנד הצליח להימלט מהגטו ונשאר בלודז' עד שחרורה בינואר 1945 על ידי הצבא האדום, הוא חזר לחצר ואף על פי שבגטו לשעבר פעלו כבר בוזזים שחיפשו אוצרות שהושארו על ידי היהודים הוא הוציא את המזוודות מהבאר, העביר אותן לדירתו ומאוחר יותר מסר אותן לידי הוועדה ההיסטורית היהודית.

חומר אחרים שהוסתרו

• חלק נוסף של חומרי ארכיון התגלה בנובמבר 1946 במבנה בו שכנה מחלקת הכבאים של הגטו.
• מאגר שלישי של חומרי ארכיון הוסתר בבית הקברות היהודי, אך הגרמנים עלו על עקבות החומר, אילצו את הממונה על בית העלמין לגלות את מקומו והשמידו אותו.

ביקורת

בעוד יומנים, זיכרונות וכרוניקות שנכתבו על ידי יהודים בתקופת השואה נכתבו בידי יחידים ונשאו אופי סובייקטיבי ואישי, הרי שהכרוניקה נכתבה במשרדי הנהלת הגטו, תחת לפחות שלושה תנאים:

1. ריסון עצמי של המחברים נוכח הימצאם של הגרמנים בגטו והאפשרות שבכל רגע עלול הארכיון להיחשף. לפיכך מוצגות עובדות בלבד, אך ללא חריצת עמדה או הוספת הסברים. לדוגמה, מתואר כי אנשים הגיעו למשרדי הקריפו ומשם הגיעו לבית חולים או לחדר מתים, אך ללא פירוט או תהיות על מה שאירע. עוד דוגמה: מתוארות משאיות שהגיעו לבתי חולים והעמיסו חולים אל מחוץ לגטו, אך מבלי להוסיף פירוט או שאלות מעבר לזה על גורל החולים.
2. לא ברורה ידיעתם של הכותבים על האמת המלאה מאחורי הנעשה בגטו ועל אחת כמה וכמה מחוץ לו. על חדשות המלחמה, גורל המגורשים והפתרון הסופי לא היו ידיעות ברורות בגטו לודז', בניגוד לידיעות הברורות בגטו ורשה, למשל.
3. היחסים בין מחברי הכרוניקה לבין שאר גורמי המנהל בכלל, ורומקובסקי בפרט. מעשיו של רומקובסקי מתוארים אך אינם נתונים לשום ביקורת ויחס הכרוניקה כלפיו רווי סופרלטיבים ויראת כבוד, בעוד כל המידע וכל שנכתב אודותיו, הן בימי הגטו והן אחרי המלחמה נע בין ביקורת חמורה, דרך לעג ועד לשנאה יוקדת.

לקריאה נוספת

• יורם ברונובסקי, "בטהובן ומוצרט ידומו בין חומות הגיטו" בפרויקט בן-יהודה
• אודות הכרוניקה באתר יד ושם
• אמיר השכל, כרוניקה של גטו לודז', באתר המדיה של משרד החינוך
• כרוניקה של גטו לודז', באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
• סטפן קפנר (Stefan Kanfer), Books: Stained with a Different Darkness באתר טיים 10 בספטמבר 1984 (באנגלית)
• The Chronicle of the Lodz Ghetto, 1941-1944 בגוגל ספרים (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33456929כרוניקה של גטו לודז'