אל נלך כצאן לטבח!
אל ניתן שיובילנו כצאן לטבח!
|
|---|
|
נוער יהודי, אל תיתן אמון במוליכים אותך שולל. משמונים אלף יהודים שב"ירושלים דליטא" שרדו אך עשרים אלף. לעינינו קרעו מאתנו את הורינו, אחינו, ואחיותינו. |
"אל נלך כצאן לטבח!" (במקור ביידיש: לאָמיר ניט גיין ווי שאָף צו דער שחיטה) הוא כרוז שפורסם על ידי אבא קובנר בגטו ווילנה לקריאה למרד יהודי בשואה.
רקע כללי
לאחר מבצע ברברוסה, פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות ביוני 1941, האייזנצגרופן החלו בהוצאה להורג של יהודים. אחד המקומות הראשונים בו התבצע רצח המוני של יהודים, יולי-אוגוסט 1941, היה בפונאר (שטח מיוער במרחק של כעשרה ק"מ מווילנה). 40,000 מ70,000 היהודים של וילנה נטבחו בתוך מספר חודשים והוטמנו בקברי אחים ענקיים (העדויות על כך הגיעו לאנשי הגטו מאלה שניצלו על ידי פספוס הכדורים). הפרנסים של הגטו ניסו ככל יכולתם להסתיר את המידע מההמונים, להרגיע את הרוחות ולפקפק באמיתותם של סיפורי הניצולים.
הכרוז
ב-1 בינואר 1942 התכנסו במטבח ברחוב סטרשון 2 כ-150 מחברי תנועות הנוער החלוציות. במהלך האספה הוקרא ביידיש ובעברית כרוז שחיבר אבא קובנר, הכרוז במקביל הושמעו בכנס דעות בדבר האחריות הקולקטיבית והתוצאות שעלולות להיות להפעלת נשק ולהחזקתו. חלק טענו כי ייתכן שיהודי הגטו לא יתנו גיבוי למורדים, וזאת משום שיראו בהם כאלה המאיצים את הקץ וסיבה לשואה המתקרבת. למרות כל הלבטים, התקבלו לבסוף דבריו של אבא קובנר.
השפעת הכרוז
הארגון הלוחם הראשון שנוסד בגטאות מזרח אירופה (ב-21 בינואר 1942) היה הפ.פ.או. (פאראייניקטע פארטיזאנער ארגאניזאציע- ביידיש: ארגון הפרטיזנים המאוחד), הוקם בגטו וילנה לאחר קריאתו המפורסמת של אבא קובנר. הארגון צירף אל שורותיו את חברי כל הפלגים, הוכיחה כי הכול החליטו להתאחד לצורך התנגדות מזוינת להשמדה. הייתה זו החלטה שמשמעה מאבק על החיים בתוך הגטו לנוכח כוונות חיסולו. אבא קובנר היה למפקדו השני של הארגון, לאחר שהמפקד הראשון, חבר המפלגה הקומוניסטית יצחק ויטנברג, נפל בידי הנאצים ביולי 1943.
דבריו של קובנר הופצו בקרב חברי התנועה ויהודי הגטו ככרוז, שהועבר בהמשך על ידי שליחים לגטאות אחרים. הייתה זו הפעם הראשונה בה הוצגו בפומבי מעשי האייזנצגרופן כחלק מתוכנית השמדה של כל יהדות אירופה. ואכן, שלושה שבועות לאחר מכן, התכנסה בברלין ועידת ואנזה בה הוחלט על דרך ביצועו של הפתרון הסופי - תוכנית השמדתם של יהודי אירופה.
הכרוז זכה להדים, ורעיון המרד - התנגדות מזוינת להשמדה התקבל, הקריאה "לא נוּבַל כצאן לטבח!" הייתה לסיסמה שהתנוססה בכְּרוּזים רבים שקראו להתנגדות יהודית נגד הכובש הנאצי.
קישורים חיצוניים
