ארנסט קלטנברונר

ארנסט קלטנברונר

לידה	ריד אים אינקרייס, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	נירנברג, אזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה
דרגה	אובר-גרופנפיהרר

קלטנברונר מימין בביקור בווינה, 1941

ארנסט קלטנברונר (בגרמנית: Ernst Kaltenbrunner;‏ 4 באוקטובר 1903 – 16 באוקטובר 1946) היה פושע מלחמה נאצי, מראשי האס אס בדרגת אוֹבּר-גרוּפנפיהרר, מפקד המשרד הראשי לביטחון הרייך וראש האס דה, אוסטרי במוצאו. נמנה עם האחראים העיקריים לשואה, נשפט במשפטי נירנברג, הורשע כפושע מלחמה והוצא להורג בתלייה באוקטובר 1946.

ביוגרפיה

קלטנברונר נולד לעורך הדין הוגו קלטנברונר ואשתו תרזה בעיירה ריד (Ried) שליד העיר בראונאו אם אין באוסטריה, על גבול בוואריה. הוא למד בבית הספר בעיירה ראב ולאחר מכן בגימנסיה הריאלית בעיר לינץ, שם הכיר גם את אדולף אייכמן (לימים, פקודו). לאחר שזכה בתעודת בגרות בשנת 1921, החל בלימודי כימיה באוניברסיטה הטכנית של גראץ, אולם תוך זמן קצר עבר ללימודי משפטים באותו מוסד וסיים בתואר דוקטור בשנת 1926. במהלך לימודיו קיבל את צלקת הסיף שעל לחיו השמאלית. בתום לימודיו הצטרף למיליציית ההיימווהר (Heimwehr) ועבד כעורך דין עד שנת 1928 בלינץ, גראץ וזלצבורג.

כיוון ששאף לאיחוד מהיר של אוסטריה עם גרמניה הצטרף קלטנברונר למפלגה הנאצית האוסטרית בשנת 1930, ושנה לאחר מכן לארגון האס אס האוסטרי. הוא קיבל מינויים של דובר המחוז, ושל עורך דין המחוז, באס-אס המקומי. הוא זכה למוניטין בייצוג פעילים נאצים בפני השלטונות.

בינואר 1934 נאסר לתקופה קצרה בידי ממשלת אנגלברט דולפוס אשר ניסתה לדכא את פעילות הנאצים באוסטריה. בעקבות הפוטש הכושל ביולי אותה שנה ורצח דולפוס, נעצר שוב, בחשד למעורבות ברצח. האישום לא הוכח, אך קלטנברונר הורשע בבגידה ונידון לעשרה חודשי מאסר בפועל. לאחר שחרורו בשנת 1935 שימש קלטנברונר בתפקיד ראש האס אס האוסטרי במחתרת. במקביל, שימש כמודיע להיינריך הימלר ויצר קשרים טובים עם ארתור זייס-אינקווארט, שפעל למען איחוד הדרגתי עם גרמניה.

קלטנברונר נטל חלק פעיל באנשלוס – סיפוחה של אוסטריה לגרמניה – ולאחר מכן הועלה לדרגת "גרופנפיהרר" באס-אס הגרמני. הוא היה אף נציג "אוסטמארק", היא אוסטריה, ברייכסטאג בשנת 1938, ובשנת 1941 היה לגנרל במשטרה.

מיום 30 בינואר 1943 היה קלטנברונר מפקד המשרד הראשי לביטחון הרייך (RSHA). אשר כלל את "משטרת הביטחון" (SIPO) ואת "שירות הביטחון" (אס דה) והיה באופן רשמי גם ראש האינטרפול. בתפקיד זה החליף את ריינהרד היידריך, אשר חוסל בידי פרטיזנים פטריוטים צ'כים ביוני 1942. במשרה זו החזיק עד סופה של המלחמה.

כמפקד ה-RSHA היה לו חלק בביצועם של הפשעים הבאים:

• רצח היהודים בשטחים הכבושים במזרח על ידי האיינזצגרופן.
• רצח שבויי מלחמה לפי קריטריונים אידאולוגיים וגזעיים.
• רצח שבויי מלחמה שנתפסו שוב במחנות ריכוז ובמחנות השמדה.
• הקמת מחנות ריכוז ומחנות השמדה והשמדת גורמים בלתי רצויים מבחינה גזעית ואידאולוגית (יהודים, קומוניסטים, צוענים ועוד).
• גירוש אזרחים מהשטחים הכבושים לשטחי גרמניה על מנת להשתמש בהם בעבודות כפייה.
• הוצאה להורג של שבויים, והגנה על אזרחים שביצעו לינץ' כנגד טייסים שהופלו.
• הבאת אזרחים זרים לשטחי הרייך למשפטים סודיים וענישתם.
• הענשת אזרחים אלו לפי חוקים סודיים ולאחר משפטים מקוצרים.
• הוצאה להורג של אזרחים בענישה קולקטיבית על פשעים של קרוביהם או שכניהם.
• שוד וביזה של רכוש פרטי וציבורי.
• רצח אסירים במתקני ה-SD וה SIPO.
• רדיפת היהודים והשמדתם בשואה.
• רדיפת הכנסיות.

לקראת סוף המלחמה, ובמיוחד לאחר כישלונו של קשר העשרים ביולי, הקשר לחיסול היטלר שגילה התארגנות נרחבת בצבא כנגד המשטר הנאצי, הגביר קלטנברונר מאוד את כוחו, ועל אף שהיה כפוף להיינריך הימלר נראה כי הימלר ירא מפקודו זה. בסוף מרץ 1945, מונה קלטנברונר לאחראי על הביטחון בדרום גרמניה. בסוף אפריל העביר את מפקדתו לעיירת הקיט אלטאוסזה שבצפון-מערב שטיריה באוסטריה. שם נתפס בידי יחידות הצבא האמריקאי ב-11 במאי 1945 ונעצר.

אחרי מלחמת העולם השנייה

תחילה הועבר לחקירה באנגליה ומשם נשלח לנירנברג, על מנת לעמוד לדין.

תחילה קבל על עינויים בשבי הבריטי ובכה כשראה את כתב האישום נגדו, אולם תוך זמן קצר התעשת והחל לפעול כדי להילחם על חייו. בהערותיו הראשוניות בכתב על שלושת סעיפי האישום נגדו טען: "אינני חש אשם בשום פשע מלחמה. עשיתי רק את חובתי במסגרת מנגנון הביטחון בו פעלתי. אינני מוכן לשמש כתחליף להימלר"^{[דרוש מקור]}.

שאר נאשמי משפט נירנברג השתדלו לשמור מרחק ממנו. קלטנברונר שלל כל מעורבות בפשעים וטען שלא היה לו כל קשר למנגנונים מבצעים דוגמת הגסטאפו. לדבריו, הוא היה מעין אחראי מטעם השירות החשאי ובעל סמכויות ייצוגיות בלבד. הוא אפילו הכחיש שחתם על מספר מסמכים שהוצגו לבית הדין מטעם התביעה.

על הפשעים שביצע הוא נידון למוות ב-30 בספטמבר והוצא להורג בתלייה ב-16 באוקטובר 1946. מילותיו האחרונות היו "אהבתי את עמי הגרמני ואת מולדתי בלב חם. עשיתי את חובתי על פי חוקי עמי ואני מצטער שהפעם עמי הונהג על ידי אנשים שלא היו חיילים ושבוצעו פשעים שלא ידעתי עליהם. גרמניה, בהצלחה".

אפרים קישון קרא (בזלזול) לאופנוע השחור שעליו רכב "הדוקטור" על שם קלטנברונר, שלבש בשירותו באס אס מדים שחורים.

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה, באתר "יד ושם"
• ארנסט קלטנברונר בתמונות משפטי נירנברג, באתר יד ושם
• ארנסט קלטנברונר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• ארנסט קלטנברונר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36773763ארנסט קלטנברונר