ארנו ברקר

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.

ארנו ברקר (Arno Breker; ‏ 19 ביולי 1900 - 13 בפברואר 1991) היה ארכיטקט ופסל גרמני, אשר מזוהה בעיקר עם עבודתו בתקופת הנאצים. המשטר הנאצי תמך ביצירה של ברקר, אשר נחשבה בעיניהם כ"אמנות גרמנית", שהייתה אנטיתזה לאמנות המודרנית, שבה הנאצים ראו אמנות מנוונת.

חייו

ברקר נולד באלברפלד שבמערב גרמניה. הוא למד ארכיטקטורה, אנטומיה וסיתות באבן. בגיל 20 החל ללמוד באקדמיה לאמנות בדיסלדורף. הוא התמקד בפיסול, ולמד תחת וילהלם קרייס והברט נטזר.
בשנת 1924 נסע לפריז, שם נפגש עם פבלו פיקאסו, ז'אן קוקטו, ז'אן רנואר ודניאל הנרי קאנווילר.
בשנת 1927 עבר לפריז, והחל להתבסס בעולם האמנות. בשנת 1932 זכה בפרס מטעם משרד התרבות של פרוסיה, אשר איפשר לו להתגורר במשך שנה ברומא.
בשנת 1934, חזר לגרמניה, בעצתו של הפסל מקס ליברמן. באותה תקופה טרם זכה להערכתם של הנאצים, ויצירתו אף הוזכרה על ידי אלפרד רוזנברג, עורך העיתון הנאצי פלקישר באובכטר, כ"אמנות מנוונת".
בשנת 1937 נישא לדמטרה מסלה. באותה שנה הצטרף רשמית למפלגה הנאצית, מונה על ידי היטלר כ"פסל הרשמי" של גרמניה, ולצורך עבודתו קיבל סטודיו, מימון וכ-43 עוזרים ושוליות.
עד לנפילת המשטר הנאצי שימש כפרופסור לאמנות בברלין. בשנת 1948 התיישב בדיסלדורף, שם התגורר עד סוף ימיו, ועסק בארכיטקטורה ובפיסול.

יצירתו

הפסלים של ברקר התאפיינו בסגנון נאו-קלאסי, והתאימו לקו השולט בארכיטקטורה הנאצית של אותה תקופה. ברקר הוגדר כאחד מרשימת המבורכים ובשל כך זכה לקבל שחרור מהגיוס לצבא. לאחר סיום המלחמה, כ-90% מפסליו הציבוריים נהרסו על ידי בעלות הברית.

בשנת 1985 נפתח מוזיאון ארנו ברקר, אשר נבנה במימון פרטי של משפחת בודנשטיין.