מגילת השואה
מגילת השואה הן שמן של מספר יצירות ספרותיות, שנכתבו במטרה לשמר את זכר השואה. מגילות השואה נכתבו על מנת להוות חלק מסדר התפילות, במטרה שיקראו ביום השואה מדי שנה בשנה, בדומה לקריאת מגילת איכה בליל תשעה באב. כותבי המגילות ניסו לכתוב טקסט דתי אשר יטמיע את זיכרון השואה בחיים הדתיים וכך יבטיח כי אסון השואה לא ישכח.
בשנות ה-80 של המאה ה-20 נעשה ניסיון של רבנים אורתודוקסים בישראל לגבש "סדר תפילות ליום השואה". סדר זה שולב בסידור "ואני תפילתי" בהוצאת התנועה המסורתית בישראל. גם סידור "שים שלום" שפורסם בארצות הברית הכיל גרסה של סדר תפילות זה.
יצירות שנכתבו
- מגילת השואה, קינה על חורבן בית ישראל באירופה, שנכתבה על ידי משה פראגר ויצאה לאור בירושלים בשנת תשכ"ז.
- מגילת החורבן של יהודי רומניה - מגילה הבאה לסכם את האירועים הטרגיים שהתרחשו ב"רומניה הגדולה" (România Mare) בין השנים 1940–1944
- מגילת היטלר בצפון אירופה (ספרות יהודית במרוקו ובתוניסיה על מפלת הנאצים), שנכתבה על ידי מיכל שרף ויצאה לאור בהוצאת מכון הברמן למחקרי ספרות, לוד תשמ"ח.
- מגילות העדות שנכתבה על ידי אבא קובנר, נערכה על ידי שלום לוריא, ויצאה לאור בהוצאת מוסד ביאליק ירושלים בשנת תשנ"ג. ספר זה מכיל חמש מגילות על השואה.
- מגילת השואה מאת אביגדור שנאן, בעברית ובאנגלית, יצאה לאור על ידי מכון שכטר למדעי היהדות, בירושלים בשנת 2003, 2004.
- מגילת אושוויץ ביידיש מאת בער מארק, יצאה לאור בהוצאת פרולוג ישראל בוך, בתל אביב בשנת 1977;
- קינה לשואת אושוויץ מאת יצחק מנחם מנדיל שטיינמץ, בעברית וביידיש, שיצאה לאור במסגרת ספר עדות חיה, בלונדון בשנת תשנ"ח.
מגילת השואה של פראגר
מגילה זו נכתבה במסגרת פועלו של משה פראגר לשימור זכר השואה, והייתה אחת ממסות וקינות רבות שכתב. פראגר, ניצול שואה, ראה בהישרדותו יעוד שהוטל עליו משמים כדי לקונן על הנרצחים בשואה ולספר עליה, והפך את כתיבת זכר השואה למפעל חייו.
מגילה זו כתובה בלשון תנכ"י, ומאזכרת בסגנונה את מגילת איכה.
איכה נבוא לקונן על זוועות השואה ומוראותיה – ושפת אנוש דלה מלהביע את תעצומות האסון והיגון, שאין אח ודמיון להם...
איכה נייחד את שמותיהם וננציח את זכרם של בני עם נעקד – והשטן עם כתות המשחיתים טרחו למחות מהם כל שם וצורה, תואר ויחוס, מעמד ויחוד. תחת זאת נחרתו בעור בשרם מספרים סידוריים בכתובת קעקע, וכך כבני בלי שם, נבלעו ונעלמו בלוע הכיליון.— מגילת השואה, משה פראגר, פרק ב'
מגילת השואה של שנאן
מגילה זו נועדה להוות טקסט דתי שיקרא בליל יום השואה, בדומה למגילת איכה. המגילה יצאה לאור בעברית ובאנגלית. המגילה יצאה לאור ביוזמת דוד גולינקין, נשיא מכון שכטר למדעי היהדות בירושלים והיא נכתבה על ידי פרופסור אביגדור שנאן.
במגילה שישה פרקים לזכר 6 המיליונים שנספו בשואה. כל פרק במגילה עוסק בנושא אחר:
- הרקע ההיסטורי לשואה;
- עדות של נוצרי שהתגנב לגטו ורשה המתאר את שראה;
- מכתב שהותירה אישה יהודיה במחנה העבודה;
- עדותו של צעיר יהודי שהועסק במחנה השמדה בסילוק הגופות ונאלץ להסיר את שיני הזהב מפיו של אחיו המת;
- קינה על הנספים בשואה;
- שארית הפליטה והקמת המדינה.
המגילה הכתובה ברוח מגילת איכה:
על אלה אני בוכייה, ועל המיליונים הדחוקים בגטאות ובמחנות מעבר, על המשוטטים ביערות ועל המוסתרים במרתפים ובכוכים, על מי שמצא מקלט בחיק דת אחרת או איבד את אלוקיו, על מי שניתן לניסויים בידי חיות-טרף ששֵם רופא ומדען נקרא עליהם, על מי שמת ברעב ובצמא, נחנק למוות ברכבת משא או בתאי הגזים, נורה, נקבר חי או נשרף, על מי שהוצא להורג בתלייה למען יראו וייראו, על מי שאיבד את ביתו וכבודו ותקוותו, על מי שנותר בחיים לחיות את הזוועה מחדש, יום יום ורגע רגע....
כמה התחבטתי לפני הפרגוד, לפני חנון ורחום רב חסד ואמת, ביקשתי והתחננתי ורציתי להבין. האם נודע הדבר במרום? הכך גזר אֵל מלא רחמים? זו אוּמה וזו שכרה? והנה, אין קול ואין עונה, רק דממה זעופה. יושב בסתר עליון ובצל הדממה יתלונָן. עמוקים ונסתרים ונוראים הם הדברים; איש לא יבינם, גם לא בנות קול משמיים.— מגילת השואה, אביגדור שאנן, פרק ה'
כותבי המגילה צפו ביקורת על עצם הניסיון לכתיבת טקסט דתי.
אביגדור שנאן ציין בראיון כי:
אין לי ספק שרבים יבקרו אותי וישאלו 'מי שמך'. התשובה שלי תהיה: אותו רגע של השראה שהיה לי כשניגשתי לכתוב את הטקסט. גם אני אמרתי לעצמי: מי אני ומה אני שאעשה דבר שגדולים וטובים ממני לא עמדו בו. זו בוודאי משימה משתקת וממלאת חרדה, אבל הדברים פשוט פרצו ממני.
— יאיר שלג, על אלה אני בוכיה, עיתון הארץ, 8 באפריל 2002]
ודוד גולינקין הבהיר בראיון:
לא נכון שלא נכתבו בדורנו טקסטים דתיים חדשים. עובדה שיש 'תפילה לשלום המדינה' ותפילה לחיילי צה"ל, ויש 'אל מלא רחמים' מיוחד לשואה. כך שהבעיה איננה התנגדות עקרונית לכתיבת טקסט דתי חדש; תלוי כנראה באיזה טקסט מדובר. כבר לפני 20 שנה פורסם מאמר בכתב-עת חרדי בשם 'המאור' שבו ביקש הכותב, ניצול שואה, מ'גדולי הרבנים' שיתאספו ויכתבו מגילה בנוסח 'איכה' על השואה. אבל העולם החרדי של ימינו אינו מסוגל לכך. כבר באותו גיליון של כתב-העת הביע העורך עצמו תמיהה על 'הרעיון המוזר'. אשר לעובדה שהטקסט הזה לא נכתב בידי דמות רבנית - זה בדיוק המלכוד. למרבה הצער רבנים גדולים לא היו ניגשים לכתיבת טקסט כזה. אנחנו שלמים עם הטקסט ועם מחברו מכיוון שאיננו שופטים את היצירה לפי המחבר אלא לפי התוכן.
— שם
בניגוד למגילת איכה, המגילה לא נכתבה על קלף ולא נכתבה באותיות סת"ם, אלא באותיות דפוס רגילות ועל נייר רגיל, וזאת, לדברי גוליקין, "במטרה למנוע ויכוח הלכתי אם יש צורך לברך על קריאתה או לא" (שם).
במהלך כתיבת המגילה נחלקו שנאן וגולינקין בשאלת אופן קריאת המגילה. גולינקין רצה כי היא תיקרא במנגינה דומה לזו של קריאת "איכה", ושנאן התנגד לכך מחשש שהדבר עלול להיראות כפארודיה של מגילת איכה. כפשרה סוכם שרק שני קטעים קצרים מהמגילה יקראו במנגינת מגילת איכה.
הרב הראשי לישראל דאז, הרב ישראל מאיר לאו התייחס לכתיבת המגילה מחד ציין כי הוא מברך על כתיבת המגילה, ואף, בעת שהיה הרב הראשי של תל אביב עודד כתיבת טקסטים מעין אלה ופירסמם, ומאידך ציין:
הדור שלנו לא הצליח להביא לידי ביטוי דתי מתאים את תחושותיו בעקבות השואה, והוא נשען בעניין זה על טקסטים יהודיים קלאסיים כמו פרקי 'תהלים' מסוימים ותפילת 'אל מלא רחמים'. עם זאת, טקסט כמו מגילת איכה איננו מתייחס רק לחורבן הפיסי של בית המקדש אלא לכל משמעות החורבן ותוצאות הגלות, ומבחינה זו הוא רלוונטי בהחלט גם לשואה. ייתכן שחיבור טקסטים חדשים שיתייחסו ישירות לשואה הוא עניין שדורש שיעבור זמן רב יותר.
— שם
המגילה תורגמה לשפות שונות, ביניהן צרפתית, גרמנית, רוסית ואנגלית, והתקבלה על ידי קהילות קונסרבטיביות רבות.
מגילת החורבן של יהודי רומניה
ערך מורחב – מגילת החורבן של יהודי רומניה
מגילת החורבן של יהודי רומניה באה לציין את האירועים הטרגיים שהתרחשו ב"רומניה הגדולה" (România Mare) בין השנים 1940 - 1944. כותב המגילה אנונימי אולם דוקטור יעקב גלר מה"מרכז ללימודי יהדות" באוניברסיטת בר-אילן סבור כי מדובר ברב בנימין וילנר. בסיום המגילה משבח מחברה את המשטר הקומוניסטי, שהביא לשחרור היהודים. ככל הנראה מסיבה זו העדיף כותבה של המגילה להישאר אנונימי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עידן יוסף, מגילת השואה, באתר nrg, 5 במאי 2005
- שאול שיף, מגילת השואה לזיכרון עולם, עיתון הצופה
- מגילת השואה, משה פראגר
- על "מגילת השואה" מאת אביגדור שנאן באתר מכון שכטר
- נוסח מגילת השואה מאת אביגדור שנאן
- ד"ר יעקב גלר, דף שבועי מס' 734, מגילת החורבן של יהודי רומניה, אתר אוניברסיטת בר-אילן
- מתי שמואלוף, המגילה השישית, על מגילת השואה מאת אביגדור שנאן, אתר בית אבי חי
