שואת יהודי הולנד
שואת יהודי הולנד היא השואה שעברה על יהודי הולנד, שהחלה עם כיבוש הולנד בידי גרמניה הנאצית במאי 1940, והסתיימה עם שחרור הולנד במאי 1945, עם כניעת גרמניה הנאצית. מתוך כ-140 אלף יהודים שהתגוררו בהולנד עם כיבושה, הערכה היא שמעל 75% מיהודי הולנד, או מעל 100 אלף יהודים, נרצחו בשואה.
רקע
יהדות הולנד התקיימה מהמאה ה-12. בשנת 1796, הולנד הייתה אחת המדינות הראשונות שהעניקה שוויון זכויות ליהודים. ערב מלחמת העולם השנייה חיו בהולנד כ-140,000 יהודים, שהיוו כאחוז וחצי מכלל אכולוסיית הולנד. לפני המלחמה היהודים בהולנד נהנו מרווחה, ביטחון וסובלנות מצד השלטון והאזרחים והשתלבו בתרבות ההולנדית. רובם היו מבוססים מבחינה כלכלית, והם קיימו חיי קהילה פעילים.[1]
רוב יהודי הולנד חיו התגוררו בקהילה היהודית באמסטרדם, שהפכה לאחת ממרכזי היהודים המפוארים באירופה. מתוך 140,000 יהודי הולנד, כ-80,000 יהודים חיו בעיר. ריכוזי יהודים נוספים היו בהאג וברוטרדם. [2]
עם עליית היטלר לשלטון, החלו להגר יהודים מגרמניה הנאצית (ובהם אנה פרנק ומשפחתה), מאוסטריה ומהפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה להולנד. בשנת 1938 אסרה הולנד על הגירה לתחומה. בתקופה זו היגרו להולנד כ-34,000 פליטים יהודים, ולפי הערכה אחרת -בין 35,000 לבין 50,000 פליטים,[1]. מתוך מהגרים אלה, נותרו בהולנד כ-15,000 יהודים, והשאר המשיכו ליעדים אחרים.[3]
הכיבוש הגרמני ותחילת רדיפתם של יהודי הולנד
במאי 1940 נכבשה הולנד בידי צבא גרמניה לאחר קרבות של 4 ימים בלבד. יהודים רבים ניסו לברוח לבריטניה ודרומה, ועשרות התאבדו. באופן כללי המשטר הנאצי התייחס להולנדים כשותפים פוטנציאלים והשקיע בתעמולה כדי לקרבם לתפיסותיו.[4]
בחודשים הראשונים נהגו הגרמנים באיפוק יחסית. בהוראתו המפורשת של היטלר הוקם ממשל אזרחי של אנשי SS. מונה נציב בשם ארתור זייס-אינקווארט, וחמישה אנשי ממשל נוספים שתפקדו כעין שרים לכספים וכלכלה, ענייני חוץ, ביטחון, צבא ומשטרה. לצד ממשלה זו הייתה גם ממשלה הולנדית, אך כיון שהמלכה וממשלתה גלו לבריטניה, היו מנהלי משרדי הממשלה שמונו מטעם הנאצים הסמכות הגבוהה ביותר. בתחילה ניתן לממשל ההולנדי לפעול, אך עד מהרה הוחלף. הנהגה של כוחות הכיבוש הגרמנים בהולנד הייתה חדורת מוטיבציה נאצית, ודאגה להקים מערכת יעילה לרדיפת יהודים.[2]
בספטמבר 1940 סולקו עובדים יהודים משירות המדינה, הוחלה חובת רישום של חברות בבעלות יהודית, וכן החל רישום יהודי הולנד.
בפברואר 1941 הורו הגרמנים על הקמת יודנרט של כלל יהודי הולנד, יודנרט שכונה "יודסה ראט פור אמסטרדם". באותו חודש נעצרו כ-400 צעירים יהודים באמסטרדם, ובהמשך גורשו למחנות הריכוז בוכנוולד ומאוטהאוזן ונספו כולם, להוציא אחד. המנהל האזרחי ההולנדי, שפעל תחת הוראות הכיבוש הנאצי, קיבל בהכנעה את הצעדים נגד היהודים. אבל מאסר היהודים ב-1941 ושילוחם למחנות ריכוז בגרמניה עורר זעם רב בקרב ההולנדים. ב-25 בפברואר 1941, הוכרזה שביתה על ידי איגודי פועלים הולנדים. השביתה דוכאה ביד רמה, ואחרי שהגרמנים הפעילו לחץ כבד, היא הופסקה.[2]
עד ספטמבר 1941 נעצרו עוד מאות יהודים וגורשו למאוטהאוזן. בסוף 1941 הודיעו הגרמנים ל"יודסה ראט" על הקמת מחנות עבודה ליהודים. הייתה זו הסוואה למחנות שנועדו לרכז את היהודים לשם גירושם למחנות ההשמדה. הגרמנים הורו שמחודש מאי 1942 יהיה על היהודים לענוד את הטלאי הצהוב.[3]
שילוחים להשמדה
בקיץ 1942 החלו שילוחים של יהודים מהולנד למחנות ההשמדה במזרח אירופה. השילוח בוצע ממחנות הריכוז וסטרבורק בצפון מזרח הולנד (שנפתח בתחילת 1942) ו-פיכט בדרום הולנד (שנפתח בתחילת 1943). ליהודים המגורשים נאמר שהם נשלחים למחנות עבודה בגרמניה. הגרמנים המגרשים הסתייעו בשיתוף פעולה מסיבי של עובדי הרשויות הציבוריות ורשויות התחבורה ההולנדיים.
בעקבות תחילת הגרושים למחנות המוות בקיץ 1942, מחו הכנסיות הקתוליות בהולנד. כתגמול על כך גירשו הגרמנים את היהודים שהוטבלו לנצרות. בתקופה הראשונה והגורלית של הגירושים היהודים יכלו לסמוך אך ורק על עצמם במציאת מקומות מסתור. בהמשך הוקמו באופן ספונטאני קבוצות הצלה הולנדיות של סטודנטים ו/או של חוגי הכנסייה שסייעו ליהודים למצוא מקלט, ופעלו בעיקר להצלת ילדים.[2]
בספטמבר 1942, הוקמו בהולנד יחידות מיוחדות של הולנדים משתפי פעולה עם הנאצים, שאנשיהן פעלו לצוד יהודים מסתתרים. לעזרתן של יחידות אלה פעלו מלשינים שהסגירו יהודים מסתתרים. מחתרת הולנדית מאורגנת ועם שליטה מרכזית, הוקמה ב-1943, לאחר שהגרמנים החלו לגייס הולנדים לעבודות כפייה. בתקופה זו כבר גורשו מרבית יהודי הולנד למחנות ההשמדה.[2]
בספטמבר 1944, בתקופת מבצע גן השוק (מבצע כושל של בעלות הברית המערביות בדרום הולנד), יצאו הגירושים האחרונים מהולנד לאושוויץ, טרזין וברגן-בלזן.
ב-5 וב-6 בספטמבר 1944 פינו הגרמנים את מחנה הריכוז פיכט לנוכח התקדמות בעלות הברית, והאסירים נשלחו לזכסנהאוזן. ב-26 באוקטובר 1944, שחררה הדיוויזיה הקנדית המשוריינת הרביעית את המחנה. באותה עת היו במחנה כ-500-600 אסירים שנותרו בחיים, ויועדו להיות מוצאים להורג באותו אחר הצהריים. כ-500 גופות של אסירים נתגלו בערימות ליד השערים, לאחר שנרצחו בבוקר אותו יום. ב-12 באפריל 1945 שחררו חיילים קנדים את מחנה הריכוז וסטרבורק. באותה עת היו כ-900 אסירים יהודים במחנה. המחנה חזר לשליטת הולנד, אבל האסירים נאלצו להישאר שם עוד שבועות אחדים עד שהותר להם לחזור לביתם.
כ-107,000 יהודים גורשו מהולנד למחנות השמדה ומתוכם שבו רק 5,000.[2] כ-102,000 יהודים מתוך 140,000 יהודים שהיו בהולנד בתחילת המלחמה (מהם פליטים יהודים -גרמנים) נספו בשואה. על פי הערכה, כ-25,000 יהודים הסתתרו במקומות מסתור בהולנד. שליש מהם נחשפו בגלל מעשי הלשנה ושני שלישים – ניצלו.[2]
חסידי אומות העולם מהולנד
כ-5,400 אישים מהולנד שהצילו יהודים בתקופה זו, או ניסו להצילם, תוך סיכון חייהם-שלהם, וללא קבלת תמורה, הוכרו בתואר חסיד אומות העולם.[4] בהם היו חברים בקבוצת בני-בלי-שם, תושבים בכפר ניולנדה ועוד. רוב יהודי הולנד שניצלו מהשואה ניצלו תודות לסיוע של חסידי אומות עולם אלה.
זיכרון והנצחה
במחנה הריכוז וסטרבורק חנכה המלכה יוליאנה אנדרטה בשנת 1970. מאז 1983 קיים בקרבת המחנה אתר זיכרון המציג את ההיסטוריה של מחנה המעבר וסטרבורק. אתר ההוצאה להורג ומחנה הריכוז פיכט מכילים אנדרטה לאומית ומוזיאון חינוכי בשם Nationaal Monument Kamp Vught.
בשנת 1960 הוקם באמסטרדם מוזיאון בית אנה פרנק המוקדש לזכרה של אנה פרנק ולהנצחת השואה. מספר המבקרים במקום עלה בהדרגה. ב-28 בספטמבר 1999, בתום השיפוץ השני, נחנך המוזיאון בנוכחותה של ביאטריקס, מלכת הולנד, ונכון לשנת 2007 ביקרו בו למעלה ממיליון מבקרים בשנה. פסלים לכבודה של אנה פרנק מוצגים במקומות שונים בהולנד כולל באוטרכט[5] ומוזיאון מאדאם טוסו, באמסטרדם, ואנדטראות לזכרה מוקמו גם במקומות שונים ברחבי העולם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Duits-joodse vluchtelingen in Nederland 1933-1945
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הולנד - רקע היסטורי, באתר יד ושם
- ^ הערך הולנד באנציקלופדיה של השואה, באתר יד ושם, ע' 10
- ^ סטטיסטיקת חסידי אומות העולם, באתר יד ושם
- ^ ליד כנסיית Janskerk
| השואה לפי מדינות | |
|---|---|
|
22973085שואת יהודי הולנד