רודולף הס
| לידה |
26 באפריל 1894 אלכסנדריה, מצרים |
|---|---|
| פטירה |
17 באוגוסט 1987 (בגיל 93) כלא שפנדאו, ברלין |
| מדינה |
 גרמניה הנאצית |
רודולף ולטר ריכרד הס (בגרמנית: Rudolf Walter Richard Heß; 26 באפריל 1894, אלכסנדריה – 17 באוגוסט 1987, ברלין) היה מזכירו האישי של אדולף היטלר ולאחר מכן סגנו. היה בדרגת רייכסלייטר ונחשב לאחד הבכירים בהיררכיה של המפלגה הנאצית עד לטיסתו לאנגליה ל"משימת שלום" ושבייתו על ידי הבריטים.
לפני הצטרפותו למפלגה הנאצית
רודולף הס נולד באלכסנדריה שבמצרים ב-26 באפריל 1894, בנו של סוחר ויצואן גרמני מצליח. בשנת 1903 עקרה המשפחה לירושלים והאב מונה לסגן הקונסול הגרמני בעיר. ברטה וסטר-ספפורד, בתם של מקימי המושבה האמריקאית בירושלים, תיארה בספרה "ירושלים שלנו" את הילד רודולף:
לעיתים רחוקות למדי ביקרה משפחת הס במושבה האמריקאית. כל אימת שעשתה זאת, היא הביאה עמה את בנם הצעיר. הוא גרם למטרד נוראי. הוא התערב בכל דבר ושאל ללא הרף שאלות והשקט הופר בעת שהיה בסביבה. תמיד מינינו את אחד מאנשי המושבה, את האח אליאס, כדי להעסיק את רודולף הצעיר, כך שיכולנו לבלות את שעות אחר צהריים באין מפריע. האח אליאס היה יהודי מומר... הוא לא חסך מאמצים כדי להעסיק את הילד הנרגן ורע המעללים, שהיה ברבות הימים לרודולף הס הידוע לשמצה.
— ברטה וסטר-ספפורד, ירושלים שלנו, הוצאת אריאל, 1992, עמ' 163
כשהיה בן 14 חזרה המשפחה לגרמניה. רודולף התגייס לצבא הגרמני ב-1914, עם תחילת מלחמת העולם הראשונה, במטרה לברוח מאביו שסירב לשלחו ללימודים באוניברסיטה והעדיף לצרפו לעסק המשפחתי.
במלחמה נפצע פעמיים כחייל בחיל הרגלים, ומאוחר יותר הוכשר כטייס. לאחר המלחמה הצטרף ל"פרייקור", ארגון ימני של חיילים משוחררים שהועסקו בתשלום, ותפקידם היה דיכוי התעוררויות קומוניסטיות בגרמניה.
באוניברסיטת מינכן למד מדעי המדינה, שם השתייך לקבוצה אנטישמית חשאית שהיללה את עליונות הגזע הנורדי. הוא הושפע ביותר מפרופסור קרל האוסהופר, שכתביו היוו בסיס למושג "לבנסראום" - הגדלת אזור המחיה של הגרמנים על חשבון עמים אחרים.
תפקידיו במפלגה הנאצית
ב־1 ביולי 1920, לאחר ששמע את נאומו של אדולף היטלר במרתף הבירה, הצטרף הס למפלגה הנאצית ונעשה לחברה ה־16. הס, שהעריץ את היטלר מלכתחילה, הצטייר כמטיל אימה והשתיק במהרה את כל המתנגדים לדעותיו של המנהיג, בתהלוכות ובאספות השתמש לעיתים בכוח כנגד קומוניסטים ומרקסיסטים.
ב-1923 השתתף בפוטש במרתף הבירה, שבו ניסתה המפלגה הנאצית לעלות לשלטון. הס הושם בכלא לנדסברג יחד עם היטלר. בתאם המשותף הוא שיכתב את ספרו של היטלר מיין קמפף, הוסיף לספר מידיעותיו על ה"לבנסראום" ותפקידה ההיסטורי של האימפריה הבריטית, והציע דרכים לשיפור פני המפלגה.
לאחר שחרורו מהכלא ב-1925, שירת מספר שנים כמזכירו האישי של היטלר, אך ללא דרגה והכרה רשמית בתוך המפלגה. ב־1932 הוענקה לו דרגת גנרל באס אס, ב־1933 נהיה לסגן הפיהרר, תפקיד רם אך טקסי בלבד. מעולם לא ניתנה לו השפעה על ענייני המדינה, מאחר שלא הייתה לו דעה משלו ומחשבה עצמית, והיה כנוע לפיהרר. עם הזמן הוסיף תארים כשר ברייך ללא תיק, חבר בקבינט הסודי וחבר בוועדת הביטחון של הרייך. ב־1939 נהיה לממלא מקומו של היטלר אחר גרינג.
"משימת השלום"
חוסר רצונו להשתתף במאבקים הפנימיים של המפלגה הביא בסופו של דבר להחלפתו על ידי מרטין בורמן. הס, שהיה נחוש בדעתו למצוא חן בעיני היטלר, המריא ב־10 במאי 1941[1] על דעת עצמו ל"משימת שלום" בסקוטלנד, לפגוש שם את הדוכס מהמילטון, שאותו הכיר באולימפיאדת 1936. מטרתו של הס הייתה לשכנע את הממשל הבריטי שרצונו של היטלר הוא ב"לבנסראום" לעם הגרמני, וכי הוא נמנע ממצב עימות עם בריטניה, שיפגע ב"ברית הנורדית" שבין המעצמות. הס הכיר בתוכניות היטלר בדבר התקפה על ברית המועצות, על כן רצה להימנע ממצב שבו גרמניה תילחם בשתי חזיתות שונות.
הוא טס עד לקרבת מגוריו של הדוכס, אז נטש את מטוסו וצנח לאדמה, שם פגש איכר סקוטי והודיע לו "שברצונו לפגוש את חברו הדוכס". הס נתפס על ידי המשטרה ומשמר המולדת, והחלה חקירה ראשונית כשזהותו עדיין לא ידועה. למחרת בא המילטון לפגוש אותו לבקשתו, אז הזדהה הס לראשונה בשמו האמיתי, אך המילטון התקשה להאמין. הס אמר להמילטון שהפיהרר משוכנע בניצחונה של גרמניה, אך אינו מעוניין להילחם בבריטניה, והציע לו לסייע בתיווך שיחות שלום.[2][3]
חוקריו של הס תיארוהו בפני וינסטון צ'רצ'יל כמשוגע המייצג בדבריו רק את עצמו. נרגז בשל הצהרותיו המטורפות של הס, החליט צ'רצ'יל לכלאו ולתת לו זכויות של שבוי מלחמה בדרגה בכירה.
היטלר הכריז על הס כמטורף ונידה אותו מהמפלגה. הטיסה המפתיעה גרמה למפלגה הנאצית מפח נפש ובושה גדולה, בעוד הם מנסים להבין את מניעיו של הס. היטלר חשש כי הס יחשוף בפני האנגלים את תוכניות מבצע ברברוסה לפלישה לברית המועצות, שכבר היו בשלב תכנוני מתקדם, והתבססו על מכת פתע בסגנון ה"בליצקריג", אך אף אם חשף אותם הס בפני האנגלים, לא יוחסה לכך החשיבות הנדרשת. צ'רצ'יל אמנם הזהיר את סטלין מפני תוכניות הפלישה שהגיעו לידיעתו ממקורות שונים, אך זה לא ייחס את החשיבות הנדרשת לאזהרות אלו ואחרות, והפלישה לרוסיה נחשבת עד היום לאחת ההפתעות האסטרטגיות הגדולות בהיסטוריה הצבאית.
בניגוד לטענה שהיטלר לא ידע על יוזמת השלום של הס, טוען ההיסטוריון פיטר פדפילד, כי הס נשלח בשמו של היטלר עם הסכם שלום מפורט, שלפיו ייסוגו הנאצים ממערב אירופה, בתמורה לנייטרליות בריטית במתקפה קרובה של גרמניה על ברית המועצות. לדברי ההיסטוריון הבריטי, צ'רצ'יל סירב לקבל את ההסכם משום שרצה לערב את ארצות הברית במלחמה, כדי להביס את היטלר, שבו הוא לא בטח.[4]
בהמשך שנותיו בכלא הבריטי, המשיך מצבו הנפשי להידרדר והוא היה בטוח שמזונו מורעל ותאו הוא מלכודת מוות.
משפטי נירנברג, מאסרו, ואחריתו
ב־1945 הוחזר הס לגרמניה לעמוד בפני בית המשפט לפושעי מלחמה נאצים בנירנברג. בבית המשפט סבל מחוסר התמצאות וטען כי לקה באמנזיה. ברגעים של צלילות דעת, המשיך בתמיכתו בהיטלר ובמניעיו, בפני השופטים לא הביע סלידה מהפתרון הסופי. על אף מצבו הנפשי נשלח למאסר עולם בכלא שפנדאו בברלין.
שלטונות ברית המועצות מנעו כל אפשרות לשחרור מוקדם. ב-17 באוגוסט 1987, בגיל 93, נמצא הס מת בתאו כשהוא תלוי מצווארו. ב-2013 צוטט ב"אינדפנדנט" דו"ח מיוחד של הסקוטלנד יארד שחשף שבשנת 1989, טען רופא בריטי בשם יו תומאס כי הס חוסל על ידי שני סוכנים בריטים שהתחפשו לחיילים אמריקנים, זאת כדי למנוע ממנו לחשוף תוכנית שנועדה להפיל מהשלטון את וינסטון צ'רצ'יל, שנודעה לו בעת ביקורו בממלכה בשנת 1941. עם זאת, הסקוטלנד יארד לא מצא מספיק ראיות להוכיח את הדבר.[5]
ביולי 2011 הרסו הרשויות בגרמניה את קברו, בכפר וונזיידל שבדרום המדינה, בהסכמת נכדתו, לאחר שמתחם הקבר הפך מוקד עלייה לרגל לנאו-נאצים. עצמותיו של הס, שהוצאו מקברו, נשרפו ופוזרו בים.[6] בכל שנה מתקיימת בערים שונות ברחבי גרמניה סביב תאריך התאבדותו, ה-17.8, צעדות של קבוצות נאו-נאציות הנקראות "צעדות הזיכרון לרודולף הס".
לקריאה נוספת
- סטיבן מקגינטי, מחנה זד: חייו המסתוריים של רודולף הס, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, 2014.
קישורים חיצוניים
- עמיחי שלו, הסוד הלך איתו לקבר: סופו של רודולף הס, באתר ynet, 14 בספטמבר 2014
- רודולף הס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רודולף הס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ רודולף הס, סגנו של היטלר, נעלם, הבוקר, 13 במאי 1941
- ^ Rudolf Hess: Flight of Fancy, פיטר פדפילד, אתר historynet (אנגלית)
- ^ Will We Ever Know Why Nazi Leader Rudolf Hess Flew to Scotland in the Middle of World War II? בריאן הנדוורק, ה-Smithonian magazine (אנגלית)
- ^ "היטלר הציע לצ'רצ'יל הסכם שלום ב-1941", באתר ynet
- ^ ynet, דו"ח: סגנו של היטלר נרצח ע"י סוכנים בריטים, באתר ynet, 8 בספטמבר 2013
- ^ ציפי בלום, גופת סגנו של היטלר הוצאה מקברה ונשרפה, באתר ערוץ 7
| הנאשמים במשפט פושעי המלחמה בנירנברג | ||
|---|---|---|
| נשפטו לגזר דין מוות | ארנסט קלטנברונר • ארתור זייס-אינקווארט • מרטין בורמן (מת זמן רב לפני תחילת המשפט, אך נידון) • הרמן גרינג (התאבד לפני ההוצאה להורג) • אלפרד רוזנברג • אלפרד יודל • וילהלם קייטל • וילהלם פריק • הנס פרנק • פריץ זאוקל • יוליוס שטרייכר • יואכים פון ריבנטרופ | |
| נידונו למאסר | ולטר פונק (מאסר עולם) • אריך רדר (מאסר עולם) • רודולף הס (מאסר עולם) • באלדור פון שיראך (20 שנה) • אלברט שפר (20 שנה) • קונסטנטין פון נויראט (15 שנה) • קרל דניץ (10 שנים) | |
| זוכו מכל אשמה | הנס פריטשה • היילמאר שאכט • פרנץ פון פאפן | |
| לא נידונו | רוברט ליי • גוסטב קרופ | |
34639963רודולף הס