הר הזיתים
| הר הזיתים ובתחתיתו עמק נחל קדרון ושורת קברים עתיקים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 826 מטר |
| מיקום | הרי יהודה, ירושלים, ישראל |
| רכס הרים | הרי ירושלים |
| קואורדינטות | 31°47′00″N 35°15′03″E / 31.78333°N 35.25083°E |
|
(למפת ירושלים רגילה)   הר הזיתים | |
הר הזיתים נמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים. מקור שמו של ההר בכרמי הזיתים שכיסוהו בעבר. הר הזיתים קדוש ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים, ומסורות רבות קשורות בו.
גובהו של הר הזיתים והתצפית המצוינת ממנו לעיר העתיקה של ירושלים ומתחם הר הבית גרמו לכך שמרבית המפות הריאליסטיות והאיורים העתיקים של ירושלים נעשו מהר הזיתים.
גאולוגיה וגאוגרפיה
הר הזיתים הוא חלק מהגבול המערבי של מדבר יהודה. בינו לבין העיר העתיקה של ירושלים חוצץ נחל קדרון (עמק יהושפט). ההר שייך לרכס ההררי המקיף את ירושלים ממזרח לאורך כ-3.5 קילומטרים ובו שלוש פסגות בולטות: הר הצופים, המתנשא לגובה 826 מטר, פסגת הר הזיתים עצמו (815 מטר) והר המשחית, שהוא הפסגה הדרומית של הרכס (747 מטר).
רכסי הר הצופים והר הזיתים בנויים מסלעי משקע ימיים. החבורה המרכיבה אותו נקראת חבורת הר הצופים והיא כוללת את תצורת מנוחה (קירטון לבן ורך) ואת תצורת משאש (שכבות צור כהה וקשה). הקירטון הרך נוח מאד לחציבה, אולם אינו מתאים כחומר גלם לבניית בתים. זו אחת הסיבות שרכס הר הזיתים לא נבנה בתקופות הקדומות אולם נבחר כאתר מועדף לחציבת מערות קבורה.
הר הזיתים בהיסטוריה
תקופת בית ראשון
הר הזיתים אינו מוזכר בתורה. בשמו המפורש הוא מוזכר רק בספר זכריה. בשמואל ב' מתואר כיצד ברח דוד המלך מאבשלום דרך הר הזיתים: ”במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי...ויהיה דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלקים” (טו, ל–לב). בספר מלכים נזכרות פעמיים במות שבנה שלמה המלך בהר אשר על פני ירושלים, וזיהוי מדויק יותר של הבמות בתיאור ביעור העבודה זרה של יאשיהו: ”וְאֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן טִמֵּא הַמֶּלֶךְ.” (מלכים ב כג, יג). הר המשחית הוא ויראציה שונה של שם נוסף המוענק להר הזיתים כולו: הר המשחה, על שם שמן הזיתים שעליו עשו את שמן המשחה שמשחו בו את המלכים והכהנים הגדולים.
תקופת בית שני
בתקופת בית שני היו בהר הזיתים כנראה חנויות שמהן היו מספקים לציבור מצרכי קורבן שונים הזקוקים להם לעבודות בית המקדש: ”שני ארזים היו בהר-המשחה: בתחת אחד מהן היו מוכרין ארבע חנויות טהורות, והאחד היו מוציאין ממנו ארבעים סאה גוזלות בכל חודש וחודש, ומהן היו מספיקין קינים לכל ישראל” (תלמוד ירושלמי: תענית ד, ה (סט, א)).
פרה אדומה
האתר החשוב ביותר בהר הזיתים ליהודי בן ימי הבית השני היה המקום שבו נערך טקס שרפת הפרה האדומה, המטהר בני אדם מטומאת מת. יש להוציא את הפרה האדומה אל מחוץ למחנה, לשחוט אותה ולהזות את דמה אל נוכח פני אוהל מועד. הכהן המזה את הדם שורף את הפרה ומשליך לתוך הבעירה עץ ארז ואזוב ותולעת שני. אחרי סיום השרפה אוסף איש טהור את אפר הפרה ומניח מחוץ למחנה במקום טהור. ב-1975 הציע אשר קאופמן לאתר את המקום המדויק שבו שרפו את הפרה האדומה בהר הזיתים בחצר כנסיית דומינוס פלוויט[1].
חורבן בית המקדש ולאחריו
בתקופת המרד הגדול הציב טיטוס במחנה שהקים במרומי הר הזיתים את הלגיון העשירי פרטנסיס, שהגיע מיריחו, בנוסף למחנה והמפקדה שהקים בהר הצופים. אחרי התקפה של הנצורים שהגיחו מהעיר על לוחמי הלגיון שהיו עסוקים בבניית המחנה בהר הזיתים, ציווה טיטוס להקים מצודה על ראש הר הזיתים.
גם לאחר חורבן בית המקדש המשיך הר הזיתים למלא תפקיד חשוב בחיים הדתיים, הציבוריים והלאומיים של עם ישראל בארץ ישראל ובתפוצות. בהיות מרומי הר הזיתים ממוקמים נוכח בית המקדש וקודש הקודשים, נחשב ההר מעין "תחליף זמני" להר המוריה בשעה שנאסר על היהודים להיכנס לעיר. יהודים רבים היו עולים אל ההר, בעיקר בחודש תשרי, ומקיימים בו הקפות בהושענא רבה. ההר נתפס כמקום שבו עמדה השכינה אל מול היכל ה', ולכן הוא המקום הראוי להתפלל בו בימות החגים. במדרש נאמר כי השכינה גלתה מהר הבית אל הר הזיתים.
הר הזיתים במסורת
נאמר במדרש כי היונה של נח הביאה לו את עלה הזית מהר הזיתים.
אחרית הימים: הנבואה האחרונה בספר זכריה עוסקת ביום הדין שבאחרית הימים. ושם הוא מתנבא כי ה' יאסוף את כל הגויים למלחמה על ירושלים. הגויים ילכדו את העיר יהרסו את בתיה ויגלו את חציה לגולה. בשעת שפל זו יצא ה' ויילחם בגויים. רגלי אלקים יעמדו על הר הזיתים שיבקע, ההר יתבקע צפון-דרום ובין שני חלקיו יוצר גיא ענק: ”וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה. ה וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא ה' אֱלֹקי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ” (יד, ד–ה). הר הזיתים מוזכר כאתר אחרית הימים גם בחיבור צוואת נפתלי (ימי הבית השני): "ובשנת הארבעים לחיי ראיתי חזון על הר הזיתים מקדם לירושלים כי השמש והירח נדמו".
תחיית המתים: עד לספר מעשה דניאל (המאה השישית לאלף החמישי) לא נזכר הר הזיתים כמקום שבו יתקע אליהו בשופר ויחיה מתים. מקור הקשר בין תחיית המתים להר הזיתים נמצא רק במדרש פסיקתא רבתי (המאה השביעית לאלף החמישי): "ואלו שבלעו ברבלתה הקב"ה עושה להם מחילים מחילים מלמטן. והם מחלדים בהם עד שהם מגיעים תחת הר הזיתים שבירושלים, והקדוש ברוך הוא עומד עליו והוא נבקע להם והם עולים מתוכו. כמו שזכריה אומר ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם". רעיון גלגול המחילות ותחיית המתים בירושלים אמנם מופיע בתלמוד אך לא בהקשר של הר הזיתים.
בנצרות
הר הזיתים ואתרים שנקשרו להר הזיתים במסורת הנוצרית מוזכרים בברית החדשה. לבית עניה, כפר יהודי ששכן במקום בתקופת בית שני (אלעזריה של ימינו) במורד המזרחי של הר הזיתים), נקשרו מספר מסורות. שם "הקים אותו האיש לתחייה" את לזרוס (אלעזר) (הבשורה על פי יוחנן, פרק יא). המקום נזכרת כמקום שבו לן אותו האיש לפני מאסרו. ובבשורה על פי לוקאס, בית עניה היא מקום "עלייתו של אותו האיש לשמיים" לאחר ש"קם ל"תחייה"" ובילה בקרב תלמידיו 40 יום.
בית פגי נזכרת במקום שלידו קילל אותו האיש את התאנה חסרת הפרי. אותו האיש ביקש מתלמידיו להביא לו את העיר מבית פגי, והכפר נזכר כמקום שממנו החלה תהלוכת הניצחון של אותו האיש לירושלים (הבשורה על פי מתי, פרק כא). על הר הזיתים עמד ביתו של שמעון המצורע, המוזכר אף הוא בברית החדשה.
הר הזיתים מתואר במסורת הנוצרית כמקום שבו עמד אותו האיש ובכה על חורבן ירושלים, המקום שבו "ניבא" את חורבן בית המקדש ואת קץ העולם. גת שמנים, המזוהה לרגלי הר הזיתים, מוזכרת כמקום שבו העביר אותו האיש את הלילה האחרון לפני מעצרו והמקום שבו נאסר לאחר שבגד בו אחד מתלמידיו, יהודה איש קריות.
על פי תיאורו של קירילוס, ב-351 הופיע בשמי ירושלים צלב זוהר ("הופיע בשמי ירושלים אור גדול שהשתרע בין גבעת הגולגולתא להר הזיתים ונראה לכל תושבי העיר"). אור זה נמשך כמה שעות ועורר התרגשות גדולה בירושלים. מסורת נוצרית מאוחרת מיקמה לרגלי הר הזיתים את מקום קבורתה של מריה, אם אותו האיש. מסורת נוספת הקשורה למריה מתייחסת לאזור שעליו בנוי כיום מלון שבע הקשתות. על פי המסורת, באזור זה, המכונה "האצטבה" או "אל קעדה" (מקום הישיבה), ישבה מרים לנוח כשעשתה את דרכה אל הר הזיתים ובית עניה.
באסלאם
על פי המסורת המוסלמית, באחרית הימים יעמדו בהר הזיתים מאזני הצדק לשקילת המעשים הטובים והרעים של בני אדם. הגשר מעל לגיהנום יותקן בין הר הזיתים להר הבית והכול יעברו על הגשר, שחודו כחוד המספרים; הרשעים ייפלו ממנו לגיהנום והצדיקים יעברו אותו בשלום. הגשר יתחיל בעמק א-סאהירה (תקומת נצח), המצוי בין כנסיית וירי-גלילאי לכנסיית העלייה, שם ייאספו הקמים לתחייה ביום הדין. (בימי הביניים נדדה המסורת לאזור שמצפון לשער הפרחים, מעל למערת ירמיהו, שם נמצא כיום בית קברות מוסלמי הנקרא א-סאהירה, ומכאן באב אל-זהירה). שבע הקשתות של בית המלון הירדני לשעבר, אינטרקונטיננטל, רומזות למסורת זו כיוון שהגשר ביום הדין אמור להישען על שבע קשתות. [דרוש מקור]
בית הקברות היהודי בהר הזיתים
העובדה כי הר הזיתים קרוב לעיר העתיקה של ירושלים והיותו בנוי מסלעים נוחים לחציבה גרמו ליהודים לבחור בהר הזיתים כאתר קבורה כבר בימי בית ראשון (הקבורה בתוך העיר הייתה אסורה). התקדשות ההר והמסורות שהתפתחו אודותיו גרמו לרצף של קבורה על הר הזיתים הנמשך עד היום.
היהודים נהגו תחילה לקבור את מתיהם במדרון שמתחת להר הבית, אך בלחץ השלטונות הממלוכיים נאלצו כנראה כבר במאה ה-14 להעתיק את מקום הקבורה למורדות הר הזיתים שממול. את מקומו של בית הקברות היהודי על מדרון הר המוריה תפס בית קברות מוסלמי. במאה ה-19 החל בית הקברות היהודי לקבל צביון עדתי, עם הקמת חלקות קבורה וחברות קדישא נפרדות לבני העדות השונות. עד שנת 1868 בערך היו בתי-הקברות משותפים לכל העדות – ספרדים ואשכנזים. אחר כך נפרדו האשכנזים וקנו חלקת אדמה במעלה ההר לבית קברות מיוחד לאשכנזים. כעבור מספר שנים נפרדו הכוללים השונים וקנו חלקות מיוחדות לבני הכוללים שלהם.
עם הדמויות המוכרות שנקברו בהר הזיתים נמנים הרמב"ן[2], רבי עובדיה מברטנורא, רבי יהודה החסיד, רבי חיים בן עטר, מי שעמד בראש הקהילה התימנית בירושלים והקים בית עלמין לתימנים בהר הזיתים מארי אברהם אלנדאף, רבי מנחם מנדל משקלוב מייסד הקהילה הפרושית בירושלים, רבי יעקב שאול אלישר, רבי גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט, רבי חזקיהו דה-סילווה, הרש"ש גדול המקובלים במאה ה-18, רבי שמואל סלנט, האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר ואחיו רבי שמחה בונים אלתר, האדמו"ר רבי אהרן ראטה ובנו רבי אברהם חיים וחתנו האדמו"ר מתולדות אהרן רבי אברהם יצחק קאהן, רבי יצחק טוביה וייס הרב יהודה חי אלקלעי, רבי יהוסף שווארץ, יואל משה סלומון, חוקר ארץ ישראל א"מ לונץ, אליעזר בן יהודה ובנו איתמר בן אב"י, בוריס שץ, דוד ילין ומשפחתו בהם אביו יהושע ובנו אליעזר ילין, הנרייטה סאלד, המשוררת אלזה לסקר שילר, הסופר חיים הזז, פנחס רוטנברג, ליאו מוצקין, יוסף ויץ, ובנו לוחם הפלמ"ח יחיעם ויץ שעל שמו קרוי קיבוץ יחיעם, מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, הרב אברהם יצחק הכהן קוק לצד אביו ובנו הרב צבי יהודה קוק, הרב שלמה גורן, ובסמוך אליו חותנו הרב דוד הכהן המכונה "הרב הנזיר", הרב אברהם שפירא, ראובן ברקת, החזן יוסל'ה רוזנבלט, השרים חיים משה שפירא, זלמן ארן, זבולון המר ומיכאל חזני, ש"י עגנון, אורי צבי גרינברג ולידו ישראל אלדד, חיים הזז, המשוררת זלדה, אהרן צייטלין, דוד שחר, אליעזר ליבנה, מנחם בגין, ועוד.
במהלך השלטון הירדני (1948–1967) חולל בית הקברות; רבות ממצבותיו נלקחו והשתמשו בהן כחומרי בניין, בין השאר לבניית מחנה המצבות. נוסף על כך, מלון אינטרקונטיננטל (כיום מלון שבע הקשתות) נבנה בפסגת ההר, בחלקו על-גבי קברים, וכביש "דרך יריחו", שנסלל בשטח בית הקברות, הרס קברים רבים שהיו בתוואי הכביש. לאחר מלחמת ששת הימים שיפץ משרד הדתות את בית הקברות והקבורה במקום חודשה. גם כיום שטחים נרחבים בבית העלמין הרוסים והפגיעה במצבות וקברים עודה נמשכת.[דרוש מקור] הקמתה של שכונת מעלה הזיתים בקרבת בית הקברות הגבירה את תחושת הביטחון באזור וצמצמה את הוונדליזם. במהלך השנים שבהן היה הר הזיתים מחוץ לתחומי ישראל, הוקם הר המנוחות כבית קברות חליפי לירושלמים.
כנסיות על הר הזיתים
במאות ה-19 וה-20 ידע ההר בנייה אינטנסיבית של כנסיות ומנזרים. לתהליך זה תרמו "קדושתו" הרבה של ההר במסורת הנוצרית והנוף הנשקף ממנו.
הכנסיות החשובות על הר הזיתים:
- כנסיית אבינו שבשמים (פאטר נוסטר) המצויה בידי הכרמליתים ובתוכה כנסיית האלאונה הביזנטית
- כנסיית העלייה הרוסית
- כנסיית העלייה – כנסייה המשמרת את זיכרון עלייתו של אותו האיש לשמים; כיום בידי המוסלמים
- כנסיית דומינוס פלויט ("בכי האדון") – כנסייה פרנציסקנית המשמרת את זיכרון קינתו של אותו האיש על ירושלים ובית המקדש
- כנסיית מריה מגדלנה – כנסייה רוסית שהוקמה במאה ה-19
- כנסיית גת שמנים המצויה בידי הפרנציסקנים והמשמרת את זיכרון סבלו ומאסרו של ישו
- קבר מרים, לרגלי הר הזיתים בתוך הוואדי; מצוי כיום בידי היוונים-אורתודוקסים והארמנים
- המנזר והכנסייה בבית פגי
- כנסיית לזרוס וקברו בבית עניה
- מנזר אברהם ה"קדוש" על הר המשחית.
.jpg){kind=link}
קברים מפורסמים
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – מצבות נחל קדרון
- "יד אבשלום" היא מצבה מונומנטלית השוכנת סמוך לצלע הר הזיתים, לצד מבני קבורה מפוארים נוספים כקבר בני חזיר וקבר זכריה. המסורת מקשרת אותה למצבה שנבנתה בידי אבשלום, בנו של דוד המלך, לעומת זאת לפי המחקר הארכאולוגי, זהו קבר המתוארך לתקופת המאה השביעית לאלף השלישי, מאות רבות של שנים לאחר זמנו של אבשלום, ולפי גבריאל ברקאי שייך למלך אגריפס הראשון.
- קבר זכריה הוא שמה של מצבה מונוליטית המתוארכת לתקופת בית שני המהווה חלק מקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית ולמרגלות הר הזיתים. שאותה מזהה המסורת עם קברו של זכריה הנביא. קבר זכריה ניצב בסמוך לקבר בני חזיר, ובמרחק מה מיד אבשלום.
- מערת בני חֵזיר הוא מערת קבורה בנחל קדרון שבירושלים, בה נקברו כהנים ממשמרת חזיר. הקבר מתוארך לתקופת החשמונאים, והוא חצוב כולו בתוך הצוק. לצדו של הקבר ניצב קבר זכריה וסמוך לו ניצב יד אבשלום. המסורת מזהה את מערה זו בתואר "בית החפשית", מקום מושבו של עוזיהו המלך.
- מערת יהושפט היא שמו של קבר מתקופת בית שני, מאחורי יד אבשלום.
- קבר בת פרעה הוא המפורסם שבקברי בית ראשון הפזורים בכפר השילוח, ומן היחידים שבהם.
- קבר חולדה או קבר פלגיה הוא כינוי למערכת קבורה, המיוחסת במסורת היהודית לחולדה הנביאה. המסורת בדבר מיקום קבר חולדה הנביאה בראש הר הזיתים החלה בימי הביניים ומקורות שונים המשיכו לציין את המקום גם במאה ה-19. המקום שעליו הצביעו כקבר חולדה נמצא במרומי הר הזיתים, מדרום לחצר כנסיית העלייה. מעבר חשוך מוליך לחדר קטן ובו סרקופג פשוט הנושא כתובת יוונית.
- מערת הנביאים היא מערת קבורה מהתקופה הביזנטית, מדרום לכביש המוביל אל מלון שבע הקשתות. אשר מסורות קדומות ייחסו אותה כמערת קברם של הנביאים חגי, זכריה ומלאכי, שלושת הנביאים האחרונים.
אוגוסטה ויקטוריה
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – מתחם אוגוסטה ויקטוריה
מתחם אַוּגוּסְטֶה ויקטוֹריה הוא מתחם אשר הוקם על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה בראשית המאה ה-20, אשר קרא לו על שם אשתו, אוגוסטה ויקטוריה משלזוויג הולשטיין. במתחם, המשתרע על שטח של כ-80 דונם על שלוחה של הר הזיתים בירושלים הנקראת: כתף הר הזיתים, לצורך השוואה – 80 דונם הוא גודלו של כל הרובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים. כנסייה מפוארת ולהּ מגדל פעמונים, וכן אכסניית צליינים, שנועדה גם לגרמנים תושבי הארץ. כיום האכסניה משמשת בית חולים. במזרח המתחם שוכן "המכון הגרמני הפרוטסטנטי לארכאולוגיה בארץ הקודש", שהוקם בתחילת המאה ה-20, ובו ספרייה גדולה. בית הגנן לשעבר, בצדה המזרחי של הכנסייה.
הקמפוס המורמוני בירושלים
.JPG){kind=link}
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – אוניברסיטת בריגהם יאנג
המרכז הירושלמי, של אוניברסיטת בריגהם יאנג ששמו המלא הוא "Brigham Young University Jerusalem Center" הוקם על הר הצופים בירושלים.
שגשוגה של מדינת ישראל, כמדינת היהודים, הוא מרכיב חשוב בדת הנוצרית המורמונית. לכן, הקמת קמפוס של אוניברסיטת בריגהם יאנג בירושלים, נראתה מבחינת הכנסייה המורמונית כחלק מההתייחסות החיובית כלפי העיר והעם.
ראשיתו של המרכז הירושלמי הוא בשנת 1968, כאשר הלימודים התקיימו במלון במזרח ירושלים. בשנת 1978 עבר הקמפוס לשטחי קיבוץ רמת רחל. בשנת 1987 הסתיימה בנייתו של הקמפוס החדש, על הר הצופים, המשקיף על הר הזיתים. במיקום האוניברסיטה המורמונית הושקעה מחשבה רבה תוך רגישות רבה להרמוניה הארכיטקטונית של האזור. מבנה האוניברסיטה, על קשתותיו ועמודיו, מהווה כיום את אחד המבנים החדשים היפים בירושלים.
שכונות יהודיות
- ישיבת בית אורות היא ישיבת הסדר סמוך לאוניברסיטה העברית. בישיבה גם מכון ללימוד הוראה. "בית אורות" הוא גם שמה של שכונה יהודית קטנה שהישיבה נמצאת בשוליה.
- מעלה הזיתים היא שכונה יהודית בדרום רכס הר הזיתים הממוקמת סמוך לדרך יריחו הישנה. היא צמודה לשכונה המוסלמית ראס אל עמוד וצופה על הר הבית ועל העיר העתיקה.
- שכונת מעלה דוד הוא מתחם בשטח של כ-11 דונם בבעלות יהודית, המצוי בדרום רכס הר הזיתים, וממוקם בסמוך לדרך יריחו הישנה, לשכונה היהודית מעלה הזיתים, לשכונה המוסלמית ראס אל עמוד, צופה על הר הבית והעיר העתיקה.
- שכונת קדמת ציון הוא שמו של שטח בדרום הר הזיתים המצוי בבעלות יהודית. ממוקם במזרח ירושלים, דרומית מזרחית לעיר העתיקה, על תוואי דרך יריחו.
בית מלון שבע הקשתות
.jpg){kind=link}
- שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – מלון שבע הקשתות
מלון שבע הקשתות (באנגלית: Seven Arches Hotel; לשעבר אינטרקונטיננטל ירושלים) הוא בית מלון השוכן בפינה הדרומית של פסגת הר הזיתים, מעל בית הקברות היהודי, ובחלקו על בית הקברות היהודי עצמו. בעברו נחשב מלון הפאר הבולט ביותר במזרח ירושלים, אך כיום הועם זוהרו.
אתרים נוספים
- תצפית רחבעם – רחבת תצפית במרומי ההר. התצפית נחנכה בשנת 2006 ונקראה על שם שר התיירות רחבעם זאבי שפעל לפיתוח ההר והתצפית, ונרצח במלון הייאט הנשקף מהתצפית
- מרגלות הר הזתים (מרכז, עמק נחל קדרון)
- קברו של מוג'יר א-דין
- צפון הר הזיתים (על גבול הר הצופים)
ראו גם
לקריאה נוספת
- אייל בן אליהו, הר הזיתים בין יהודים לנוצרים בתקופה הרומית ביזאנטית, עבודת גמר, האוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ס.
- הר הזיתים במקורות ובמסורת ישראל, משרד הדתות.
- אלי שילר, הר הזיתים, 1978.
- ביאנקה קוחנל, כנסית ה"עלייה לשמים" של אותו האיש בהר הזיתים, עבודת גמר בחוג לתולדות האומנות, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1975.
- רמי יזרעאל, מדריך כרטא להר הזיתים, ירושלים, הוצאת כרטא, תשנ"ט, 1999.
- אורה לימור, מסורות נוצריות של הר הזיתים בתקופות הביזאנטית והערבית, עבודת גמר בחוג להיסטוריה של ימי הביניים, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1978.
- Sarah Kochav, Mount of Olives, Yad Ben Zvi , 2000
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: הר הזיתים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הר הזיתים |
- הר הזיתים - עיר דוד האתר הרשמי של הר הזיתים ושל עמותת "עיר דוד"
- רשימת מאמרים על הר הזיתים באתר רמב"י
- ספי בן יוסף, גאוגרפיה של הר הזיתים
- סיור וירטואלי בהר הזיתים עם נוף לחומות העיר
- אהרון יפה, הר הזיתים, עת-מול 104, 1992
- הר הזיתים במסורת הנוצרית על פי האנציקלופדיה הקתולית
- רון פלד, נחל קדרון: הנקרופוליס של ירושלים, באתר ynet, 29 במרץ 2007
- רון פלד: בית הקברות היהודי בהר הזיתים בירושלים באתר ynet.
- רון פלד: כנסיות בהר הזיתים בירושלים באתר ynet.
- הר הזיתים - תצפיות וכנסיות, באתר למטייל בישראל
- אתר הר הזיתים
- האם באמת מסוכן לבקר בהר הזיתים אתר הר הזיתים
רוני סופר, 20 אלף מצבות ישופצו בהר הזיתים עד 2013, באתר ynet, 26 באוקטובר 2010
- מיכאל יעקובסון: נוף להר הבית, לקברים ולשכנים עוינים: מתחם ליהודים בהר הזיתים, 3.1.12, Xnet
- הר הזיתים - לא מה שחשבתם • עלייה להר המשחה, באתר בחדרי חרדים
- מיקום שרפת אפר פרה אדומה אתר הר הזיתים
- גאוגרפיה של הר הזיתים אתר הר הזיתים
- מבוא להר הזיתים אתר הר הזיתים
- יחודו של הר הזיתים אתר הר הזיתים
הערות שוליים
- ^ יונתן אדלר, "מקום שרפת הפרה האדומה בהר הזיתים", תחומין כב (תשס"ב), עמ' 537–542.
- ^ ישנם מסורות שונות ולפיהם קבר הרמב"ן אינו בהר הזיתים.
