הר הזיתים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הר הזיתים
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
הר הזיתים ובתחתיתו עמק נחל קדרון ושורת קברים עתיקים
הר הזיתים ובתחתיתו עמק נחל קדרון ושורת קברים עתיקים
מידע כללי
גובה 826 מטר
מיקום הרי יהודה, ירושלים, ישראל
רכס הרים הרי ירושלים
קואורדינטות 31°47′00″N 35°15′03″E / 31.78333°N 35.25083°E / 31.78333; 35.25083
(למפת ירושלים רגילה)
 
הר הזיתים
הר הזיתים

הר הזיתים נמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים. מקור שמו של ההר בכרמי הזיתים שכיסוהו בעבר. הר הזיתים קדוש ליהודים, לנוצרים ולמוסלמים, ומסורות רבות קשורות בו.

גובהו של הר הזיתים והתצפית המצוינת ממנו לעיר העתיקה של ירושלים ומתחם הר הבית גרמו לכך שמרבית המפות הריאליסטיות והאיורים העתיקים של ירושלים נעשו מהר הזיתים.

גאולוגיה וגאוגרפיה

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
הר הזיתים בשקיעה

הר הזיתים הוא חלק מהגבול המערבי של מדבר יהודה. בינו לבין העיר העתיקה של ירושלים חוצץ נחל קדרון (עמק יהושפט). ההר שייך לרכס ההררי המקיף את ירושלים ממזרח לאורך כ-3.5 קילומטרים ובו שלוש פסגות בולטות: הר הצופים, המתנשא לגובה 826 מטר, פסגת הר הזיתים עצמו (815 מטר) והר המשחית, שהוא הפסגה הדרומית של הרכס (747 מטר).

רכסי הר הצופים והר הזיתים בנויים מסלעי משקע ימיים. החבורה המרכיבה אותו נקראת חבורת הר הצופים והיא כוללת את תצורת מנוחה (קירטון לבן ורך) ואת תצורת משאש (שכבות צור כהה וקשה). הקירטון הרך נוח מאד לחציבה, אולם אינו מתאים כחומר גלם לבניית בתים. זו אחת הסיבות שרכס הר הזיתים לא נבנה בתקופות הקדומות אולם נבחר כאתר מועדף לחציבת מערות קבורה.

הר הזיתים בהיסטוריה

תקופת בית ראשון

הר הזיתים אינו מוזכר בתורה. בשמו המפורש הוא מוזכר רק בספר זכריה. בשמואל ב' מתואר כיצד ברח דוד המלך מאבשלום דרך הר הזיתים: ”במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי...ויהיה דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלקים” (טו, ל–לב). בספר מלכים נזכרות פעמיים במות שבנה שלמה המלך בהר אשר על פני ירושלים, וזיהוי מדויק יותר של הבמות בתיאור ביעור העבודה זרה של יאשיהו: ”וְאֶת הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי עַמּוֹן טִמֵּא הַמֶּלֶךְ.” (מלכים ב כג, יג). הר המשחית הוא ויראציה שונה של שם נוסף המוענק להר הזיתים כולו: הר המשחה, על שם שמן הזיתים שעליו עשו את שמן המשחה שמשחו בו את המלכים והכהנים הגדולים.

תקופת בית שני

בתקופת בית שני היו בהר הזיתים כנראה חנויות שמהן היו מספקים לציבור מצרכי קורבן שונים הזקוקים להם לעבודות בית המקדש: ”שני ארזים היו בהר-המשחה: בתחת אחד מהן היו מוכרין ארבע חנויות טהורות, והאחד היו מוציאין ממנו ארבעים סאה גוזלות בכל חודש וחודש, ומהן היו מספיקין קינים לכל ישראל” (תלמוד ירושלמי: תענית ד, ה (סט, א)).

פרה אדומה

האתר החשוב ביותר בהר הזיתים ליהודי בן ימי הבית השני היה המקום שבו נערך טקס שרפת הפרה האדומה, המטהר בני אדם מטומאת מת. יש להוציא את הפרה האדומה אל מחוץ למחנה, לשחוט אותה ולהזות את דמה אל נוכח פני אוהל מועד. הכהן המזה את הדם שורף את הפרה ומשליך לתוך הבעירה עץ ארז ואזוב ותולעת שני. אחרי סיום השרפה אוסף איש טהור את אפר הפרה ומניח מחוץ למחנה במקום טהור. ב-1975 הציע אשר קאופמן לאתר את המקום המדויק שבו שרפו את הפרה האדומה בהר הזיתים בחצר כנסיית דומינוס פלוויט[1].

חורבן בית המקדש ולאחריו

בתקופת המרד הגדול הציב טיטוס במחנה שהקים במרומי הר הזיתים את הלגיון העשירי פרטנסיס, שהגיע מיריחו, בנוסף למחנה והמפקדה שהקים בהר הצופים. אחרי התקפה של הנצורים שהגיחו מהעיר על לוחמי הלגיון שהיו עסוקים בבניית המחנה בהר הזיתים, ציווה טיטוס להקים מצודה על ראש הר הזיתים.

גם לאחר חורבן בית המקדש המשיך הר הזיתים למלא תפקיד חשוב בחיים הדתיים, הציבוריים והלאומיים של עם ישראל בארץ ישראל ובתפוצות. בהיות מרומי הר הזיתים ממוקמים נוכח בית המקדש וקודש הקודשים, נחשב ההר מעין "תחליף זמני" להר המוריה בשעה שנאסר על היהודים להיכנס לעיר. יהודים רבים היו עולים אל ההר, בעיקר בחודש תשרי, ומקיימים בו הקפות בהושענא רבה. ההר נתפס כמקום שבו עמדה השכינה אל מול היכל ה', ולכן הוא המקום הראוי להתפלל בו בימות החגים. במדרש נאמר כי השכינה גלתה מהר הבית אל הר הזיתים.

הר הזיתים במסורת

נאמר במדרש כי היונה של נח הביאה לו את עלה הזית מהר הזיתים.

אחרית הימים: הנבואה האחרונה בספר זכריה עוסקת ביום הדין שבאחרית הימים. ושם הוא מתנבא כי ה' יאסוף את כל הגויים למלחמה על ירושלים. הגויים ילכדו את העיר יהרסו את בתיה ויגלו את חציה לגולה. בשעת שפל זו יצא ה' ויילחם בגויים. רגלי אלקים יעמדו על הר הזיתים שיבקע, ההר יתבקע צפון-דרום ובין שני חלקיו יוצר גיא ענק: ”וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלַ‍ִם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה. ה וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא ה' אֱלֹקי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ” (יד, ד–ה). הר הזיתים מוזכר כאתר אחרית הימים גם בחיבור צוואת נפתלי (ימי הבית השני): "ובשנת הארבעים לחיי ראיתי חזון על הר הזיתים מקדם לירושלים כי השמש והירח נדמו".

תחיית המתים: עד לספר מעשה דניאל (המאה השישית לאלף החמישי) לא נזכר הר הזיתים כמקום שבו יתקע אליהו בשופר ויחיה מתים. מקור הקשר בין תחיית המתים להר הזיתים נמצא רק במדרש פסיקתא רבתי (המאה השביעית לאלף החמישי): "ואלו שבלעו ברבלתה הקב"ה עושה להם מחילים מחילים מלמטן. והם מחלדים בהם עד שהם מגיעים תחת הר הזיתים שבירושלים, והקדוש ברוך הוא עומד עליו והוא נבקע להם והם עולים מתוכו. כמו שזכריה אומר ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם". רעיון גלגול המחילות ותחיית המתים בירושלים אמנם מופיע בתלמוד אך לא בהקשר של הר הזיתים.

בנצרות

הר הזיתים ואתרים שנקשרו להר הזיתים במסורת הנוצרית מוזכרים בברית החדשה. לבית עניה, כפר יהודי ששכן במקום בתקופת בית שני (אלעזריה של ימינו) במורד המזרחי של הר הזיתים), נקשרו מספר מסורות. שם "הקים אותו האיש לתחייה" את לזרוס (אלעזר) (הבשורה על פי יוחנן, פרק יא). המקום נזכרת כמקום שבו לן אותו האיש לפני מאסרו. ובבשורה על פי לוקאס, בית עניה היא מקום "עלייתו של אותו האיש לשמיים" לאחר ש"קם ל"תחייה"" ובילה בקרב תלמידיו 40 יום.

בית פגי נזכרת במקום שלידו קילל אותו האיש את התאנה חסרת הפרי. אותו האיש ביקש מתלמידיו להביא לו את העיר מבית פגי, והכפר נזכר כמקום שממנו החלה תהלוכת הניצחון של אותו האיש לירושלים (הבשורה על פי מתי, פרק כא). על הר הזיתים עמד ביתו של שמעון המצורע, המוזכר אף הוא בברית החדשה.

הר הזיתים מתואר במסורת הנוצרית כמקום שבו עמד אותו האיש ובכה על חורבן ירושלים, המקום שבו "ניבא" את חורבן בית המקדש ואת קץ העולם. גת שמנים, המזוהה לרגלי הר הזיתים, מוזכרת כמקום שבו העביר אותו האיש את הלילה האחרון לפני מעצרו והמקום שבו נאסר לאחר שבגד בו אחד מתלמידיו, יהודה איש קריות.

על פי תיאורו של קירילוס, ב-351 הופיע בשמי ירושלים צלב זוהר ("הופיע בשמי ירושלים אור גדול שהשתרע בין גבעת הגולגולתא להר הזיתים ונראה לכל תושבי העיר"). אור זה נמשך כמה שעות ועורר התרגשות גדולה בירושלים. מסורת נוצרית מאוחרת מיקמה לרגלי הר הזיתים את מקום קבורתה של מריה, אם אותו האיש. מסורת נוספת הקשורה למריה מתייחסת לאזור שעליו בנוי כיום מלון שבע הקשתות. על פי המסורת, באזור זה, המכונה "האצטבה" או "אל קעדה" (מקום הישיבה), ישבה מרים לנוח כשעשתה את דרכה אל הר הזיתים ובית עניה.

באסלאם

על פי המסורת המוסלמית, באחרית הימים יעמדו בהר הזיתים מאזני הצדק לשקילת המעשים הטובים והרעים של בני אדם. הגשר מעל לגיהנום יותקן בין הר הזיתים להר הבית והכול יעברו על הגשר, שחודו כחוד המספרים; הרשעים ייפלו ממנו לגיהנום והצדיקים יעברו אותו בשלום. הגשר יתחיל בעמק א-סאהירה (תקומת נצח), המצוי בין כנסיית וירי-גלילאי לכנסיית העלייה, שם ייאספו הקמים לתחייה ביום הדין. (בימי הביניים נדדה המסורת לאזור שמצפון לשער הפרחים, מעל למערת ירמיהו, שם נמצא כיום בית קברות מוסלמי הנקרא א-סאהירה, ומכאן באב אל-זהירה). שבע הקשתות של בית המלון הירדני לשעבר, אינטרקונטיננטל, רומזות למסורת זו כיוון שהגשר ביום הדין אמור להישען על שבע קשתות. [דרוש מקור]

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מפת בית הקברות והקברים העתיקים הסובבים אותו

העובדה כי הר הזיתים קרוב לעיר העתיקה של ירושלים והיותו בנוי מסלעים נוחים לחציבה גרמו ליהודים לבחור בהר הזיתים כאתר קבורה כבר בימי בית ראשון (הקבורה בתוך העיר הייתה אסורה). התקדשות ההר והמסורות שהתפתחו אודותיו גרמו לרצף של קבורה על הר הזיתים הנמשך עד היום.

היהודים נהגו תחילה לקבור את מתיהם במדרון שמתחת להר הבית, אך בלחץ השלטונות הממלוכיים נאלצו כנראה כבר במאה ה-14 להעתיק את מקום הקבורה למורדות הר הזיתים שממול. את מקומו של בית הקברות היהודי על מדרון הר המוריה תפס בית קברות מוסלמי. במאה ה-19 החל בית הקברות היהודי לקבל צביון עדתי, עם הקמת חלקות קבורה וחברות קדישא נפרדות לבני העדות השונות. עד שנת 1868 בערך היו בתי-הקברות משותפים לכל העדות – ספרדים ואשכנזים. אחר כך נפרדו האשכנזים וקנו חלקת אדמה במעלה ההר לבית קברות מיוחד לאשכנזים. כעבור מספר שנים נפרדו הכוללים השונים וקנו חלקות מיוחדות לבני הכוללים שלהם.

קובץ:הר היתים (והר הבית).jpg
בית הקברות היהודי משקיף אל הר הבית

עם הדמויות המוכרות שנקברו בהר הזיתים נמנים הרמב"ן[2], רבי עובדיה מברטנורא, רבי יהודה החסיד, רבי חיים בן עטר, מי שעמד בראש הקהילה התימנית בירושלים והקים בית עלמין לתימנים בהר הזיתים מארי אברהם אלנדאף, רבי מנחם מנדל משקלוב מייסד הקהילה הפרושית בירושלים, רבי יעקב שאול אלישר, רבי גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט, רבי חזקיהו דה-סילווה, הרש"ש גדול המקובלים במאה ה-18, רבי שמואל סלנט, האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר ואחיו רבי שמחה בונים אלתר, האדמו"ר רבי אהרן ראטה ובנו רבי אברהם חיים וחתנו האדמו"ר מתולדות אהרן רבי אברהם יצחק קאהן, רבי יצחק טוביה וייס הרב יהודה חי אלקלעי, רבי יהוסף שווארץ, יואל משה סלומון, חוקר ארץ ישראל א"מ לונץ, אליעזר בן יהודה ובנו איתמר בן אב"י, בוריס שץ, דוד ילין ומשפחתו בהם אביו יהושע ובנו אליעזר ילין, הנרייטה סאלד, המשוררת אלזה לסקר שילר, הסופר חיים הזז, פנחס רוטנברג, ליאו מוצקין, יוסף ויץ, ובנו לוחם הפלמ"ח יחיעם ויץ שעל שמו קרוי קיבוץ יחיעם, מאיר פיינשטיין ומשה ברזני, הרב אברהם יצחק הכהן קוק לצד אביו ובנו הרב צבי יהודה קוק, הרב שלמה גורן, ובסמוך אליו חותנו הרב דוד הכהן המכונה "הרב הנזיר", הרב אברהם שפירא, ראובן ברקת, החזן יוסל'ה רוזנבלט, השרים חיים משה שפירא, זלמן ארן, זבולון המר ומיכאל חזני, ש"י עגנון, אורי צבי גרינברג ולידו ישראל אלדד, חיים הזז, המשוררת זלדה, אהרן צייטלין, דוד שחר, אליעזר ליבנה, מנחם בגין, ועוד.

במהלך השלטון הירדני (19481967) חולל בית הקברות; רבות ממצבותיו נלקחו והשתמשו בהן כחומרי בניין, בין השאר לבניית מחנה המצבות. נוסף על כך, מלון אינטרקונטיננטל (כיום מלון שבע הקשתות) נבנה בפסגת ההר, בחלקו על-גבי קברים, וכביש "דרך יריחו", שנסלל בשטח בית הקברות, הרס קברים רבים שהיו בתוואי הכביש. לאחר מלחמת ששת הימים שיפץ משרד הדתות את בית הקברות והקבורה במקום חודשה. גם כיום שטחים נרחבים בבית העלמין הרוסים והפגיעה במצבות וקברים עודה נמשכת.[דרוש מקור] הקמתה של שכונת מעלה הזיתים בקרבת בית הקברות הגבירה את תחושת הביטחון באזור וצמצמה את הוונדליזם. במהלך השנים שבהן היה הר הזיתים מחוץ לתחומי ישראל, הוקם הר המנוחות כבית קברות חליפי לירושלמים.

כנסיות על הר הזיתים

במאות ה-19 וה-20 ידע ההר בנייה אינטנסיבית של כנסיות ומנזרים. לתהליך זה תרמו "קדושתו" הרבה של ההר במסורת הנוצרית והנוף הנשקף ממנו.

הכנסיות החשובות על הר הזיתים:

Click to Shrink Back
הר הזיתיםהר הזיתיםמנזר כרמליתיות אבינו שבשמיםכנסיית אבינו שבשמיםהמנזר הבנדיקטיני בהר הזיתיםכנסיית דומינוס פלוויטכנסיית מריה מגדלנהכנסיית העלייה הרוסיתקפלת העלייהמלון שבע הקשתותבית פגי (יוונית-אורתודוקסית)בית פגי (קתולית)א-טורבית הקברות הקתולי בנחל קדרוןהר הביתנחל קדרוןמנזר סטפנוס ה"קדוש"קבר מריםמערת הבגידהוירי גלילאיגת שמניםכנסיית כל העמים


קברים מפורסמים

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – מצבות נחל קדרון
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
יד אבשלום על רקע נחל קדרון

אוגוסטה ויקטוריה

קובץ:אוגוסטה ויקטוריה כ.jpg
מתחם אוגוסטה ויקטוריה
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – מתחם אוגוסטה ויקטוריה

מתחם אַוּגוּסְטֶה ויקטוֹריה הוא מתחם אשר הוקם על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה בראשית המאה ה-20, אשר קרא לו על שם אשתו, אוגוסטה ויקטוריה משלזוויג הולשטיין. במתחם, המשתרע על שטח של כ-80 דונם על שלוחה של הר הזיתים בירושלים הנקראת: כתף הר הזיתים, לצורך השוואה – 80 דונם הוא גודלו של כל הרובע הנוצרי בעיר העתיקה בירושלים. כנסייה מפוארת ולהּ מגדל פעמונים, וכן אכסניית צליינים, שנועדה גם לגרמנים תושבי הארץ. כיום האכסניה משמשת בית חולים. במזרח המתחם שוכן "המכון הגרמני הפרוטסטנטי לארכאולוגיה בארץ הקודש", שהוקם בתחילת המאה ה-20, ובו ספרייה גדולה. בית הגנן לשעבר, בצדה המזרחי של הכנסייה.

הקמפוס המורמוני בירושלים

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
אוניברסיטת בריגהאם יאנג
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – אוניברסיטת בריגהם יאנג

המרכז הירושלמי, של אוניברסיטת בריגהם יאנג ששמו המלא הוא "Brigham Young University Jerusalem Center" הוקם על הר הצופים בירושלים.

שגשוגה של מדינת ישראל, כמדינת היהודים, הוא מרכיב חשוב בדת הנוצרית המורמונית. לכן, הקמת קמפוס של אוניברסיטת בריגהם יאנג בירושלים, נראתה מבחינת הכנסייה המורמונית כחלק מההתייחסות החיובית כלפי העיר והעם.

ראשיתו של המרכז הירושלמי הוא בשנת 1968, כאשר הלימודים התקיימו במלון במזרח ירושלים. בשנת 1978 עבר הקמפוס לשטחי קיבוץ רמת רחל. בשנת 1987 הסתיימה בנייתו של הקמפוס החדש, על הר הצופים, המשקיף על הר הזיתים. במיקום האוניברסיטה המורמונית הושקעה מחשבה רבה תוך רגישות רבה להרמוניה הארכיטקטונית של האזור. מבנה האוניברסיטה, על קשתותיו ועמודיו, מהווה כיום את אחד המבנים החדשים היפים בירושלים.

שכונות יהודיות

ישיבת בית אורות

בית מלון שבע הקשתות

קובץ:Jérusalem - Vielle ville et Mont des Oliviers (23095960153).jpg
מלון שבע הקשתות
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: ערך מורחב – מלון שבע הקשתות

מלון שבע הקשתותאנגלית: Seven Arches Hotel; לשעבר אינטרקונטיננטל ירושלים) הוא בית מלון השוכן בפינה הדרומית של פסגת הר הזיתים, מעל בית הקברות היהודי, ובחלקו על בית הקברות היהודי עצמו. בעברו נחשב מלון הפאר הבולט ביותר במזרח ירושלים, אך כיום הועם זוהרו.

אתרים נוספים

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אייל בן אליהו, הר הזיתים בין יהודים לנוצרים בתקופה הרומית ביזאנטית, עבודת גמר, האוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ס.
  • הר הזיתים במקורות ובמסורת ישראל, משרד הדתות.
  • אלי שילר, הר הזיתים, 1978.
  • ביאנקה קוחנל, כנסית ה"עלייה לשמים" של אותו האיש בהר הזיתים, עבודת גמר בחוג לתולדות האומנות, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1975.
  • רמי יזרעאל, מדריך כרטא להר הזיתים, ירושלים, הוצאת כרטא, תשנ"ט, 1999.
  • אורה לימור, מסורות נוצריות של הר הזיתים בתקופות הביזאנטית והערבית, עבודת גמר בחוג להיסטוריה של ימי הביניים, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1978.
  • Sarah Kochav, Mount of Olives, Yad Ben Zvi , 2000

קישורים חיצוניים

רוני סופר, 20 אלף מצבות ישופצו בהר הזיתים עד 2013, באתר ynet, 26 באוקטובר 2010

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
בית הקברות היהודי בהר הזיתים; מעליו מלון שבע הקשתות, ומשמאלו כנסיית העלייה הרוסית

הערות שוליים

  1. ^ יונתן אדלר, "מקום שרפת הפרה האדומה בהר הזיתים", תחומין כב (תשס"ב), עמ' 537–542.
  2. ^ ישנם מסורות שונות ולפיהם קבר הרמב"ן אינו בהר הזיתים.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0