אום טובא
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| אוכלוסייה | 4,000 |
| שכונות נוספות בירושלים | |
אום טובא (בערבית: أم طوبا) היא שכונה ערבית במזרח ירושלים ליד צור באהר, צפונית מזרחית לבית לחם, עם אוכלוסייה של 4,000 איש.
אטימולוגיה
שמה של השכונה "אום טובא" נגזר מהשם הביזנטי "מטופה", השם הביזנטי עצמו מהשם העברי "נטופה". סברה אחרת מייחסת אם אום טובא לכינויה של מרים, אמו של יעקב בן חלפי (יעקב הקטן; ג'יימס הקדוש; אחד שנים-עשר השליחים של ישו), המכונה במקורות הביזנטיים מרים א-טובאניה (מרים אם האושר)[1][2].
היסטוריה
השכונה נבנתה ברובה על שרידים קדומים, ובמספר חפירות ארכאולוגיות שנערכו בתחילת המאה ה-21 נחשפו במקום שרידי יישוב קדום, המשתרעים על פני שטח נרחב למן סוף תקופת הברזל בארץ ישראל ועד לימינו:
- ביוני 2012 נערכה חפירת הצלה בשטחים חקלאיים בקצה הצפוני-מערבי של השכונה. בחפירה התגלו מטבע מהרבע השני של המאה ה-5 לפנה"ס וחרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית הקדומה, הרומית המאוחרת, הביזנטית והמוסלמית הקדומה[3].
- במאי 2013, נערכה חפירת הצלה, לקראת בנייה פרטית, מטעם רשות העתיקות ובמימון היזם. בחפירה נחשפו שרידי קירות, שברי כלי החרס וכמות רבה של רעפים ושל אבני פסיפס, כלי זכוכית, מטבעות, וחפצי מתכת, המתוארכים לשלהי הביזנטית והתקופה המוסלמית המוקדמת[4].
- בחודשים פברואר–מרץ 2015 נערכה חפירת הצלה בקצה הדרומי-מזרחי של השכונה. בחפירה נחשפו קולומבריום המתוארך לתקופה ההלניסטית בארץ ישראל, מחצבה קטנה, שני בורות מים ושני ספלולים[5].
- במרץ 2015, נערכה חפירת הצלה בכפר בה נחשפו, שרידי מחצבה שבתוכה הותקן בשלב מאוחר ריצוף אבן, שרידי בנייה ומערות קבורה. אף שהשרידים מקוטעים, הם משקפים בחלקם בנייה מרשימה ואיכותית, והארכאולוגים תארכם, על סמך הממצא הקרמי והנומיסמטי, לתקופות הרומית, הביזנטית והתקופה המוסלמית המוקדמת[6].
- בחודשים אפריל - אוגוסט 2015, נערכה חפירת הצלה בשכונה, לקראת הנחת תשתיות. החפירה, בוצעה מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת הגיחון ונחשפו חלקים מהאמה התחתונה, אמת מים שהובילה מים ממעיינות הסמוכים לבית לחם וירושלים לאורך 23 קילומטרים[7].
בפאתי הכפר אתר ארכאולוגי מוזנח - חרבת זעקוקה.
בתקופת המנדט הבריטי
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה באום טובא (יחד עם שכונת צור באהר הסמוכה) אוכלוסייה של 993 מוסלמים[8]. המספר גדל במפקד 1931 ל-1,529 נפש, אשר התגוררו ב-308 בתים[9].
בשנת 1945, על פי סקר הכפרים בארץ ישראל, האוכלוסייה (שוב יחד עם שכונת צור באהר הסמוכה) הייתה 2,450 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל היה 8,915 דונם, שמתוכם הוקצו 911 למטעים וחקלאות שלחין, 3,927 לגידולי דגנים, ואילו 56 דונם סווגו כשטח בנוי.
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.
בשנת 1961, האוכלוסייה של אום טובא עצמה, לפי מפקד ירדני, הייתה 543 נפש.
לאחר 1967
מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, נמצאת אום טובא תחת שליטה ישראלית. מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את החוק הישראלי על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב של פקודת סדרי השלטון והמשפט[10]. שר הביטחון, משה דיין, מינה ועדה של שלושה אלופים (חיים הרצוג, רחבעם זאבי ושלמה להט) על מנת לקבוע את גבולות ירושלים. ממצאי הוועדה של האלופים הוגשו לקראת סוף יוני 1967 ואל ירושלים המערבית הצטרפה ירושלים המזרחית יחד עם 70,000 דונם[11]. גבול ירושלים המאוחדת נקבע כ-1.5 קילומטר ממזרח לשכונה, כך שהיא נכללה כולה בגבולות העיר. כל התושבים קיבלו מעמד של תושבי ישראל, אך לא קיבלו אזרחות ישראלית (הם אינם ראשים להצביע בבחירות לכנסת, אך יכולים להצביע בבחירות המקומיות לעירייה)[12].
באפריל 1991 חתם שר האוצר, יצחק מודעי, על צו הפקעה "לצורכי ציבור" של 1,850 דונם בהר חומה שמדרום לשכונה. כשליש מהקרקעות שהופקעו היו בבעלות ערבית, של תושבי אום טובא, ושל תושבי בית סחור. זאת במטרה להקים שכונה, בה 6,300 יחידות דיור, שנועדה להשלים רצף יהודי בין ארמון הנציב לגילה, ולמנוע בנייה ערבית במקום[13]. ביוני 1997 דחה בג"ץ עתירה של 29 תושבים ועמותת עיר שלם כנגד הרשויות שאישרו את התחלת הבנייה בהר חומה. בבסיס הטענות של התושבים, שמהם הופקעו קרקעות לצורכי בניית השכונה החדשה, הייתה הטענה שתוכנית הבנייה אינה נותנת מענה לצרכיה של האוכלוסייה הערבית. עוד נטען לאפליה וקיפוח של האוכלוסייה הערבית המתגוררת בסמוך. בג"ץ דחה את העתירה ובפסק הדין קבע, כי השכונה שתיבנה בהר חומה אינה סוגרת את שעריה בפני איש, לרבות התושבים הערבים[14].
ב-1999 הופקעו אדמות נוספות של תושבי השכונה, לצורך סלילת כביש 398, כביש גישה להתנחלות נוקדים[15][16]. ב-2004 הופקעו עוד אדמות לצורך בניית חומת ההפרדה של עוטף ירושלים[17][18], ובסך הכל איבדה אום טובא כאלף דונמים, מרבית הרזרבה הקרקעית של השכונה לבנייה. מאחר שלא נותר היכן לבנות. בשנת 2008 החלו צעירי השכונה לרכוש אדמות בשכונת ואדי חומוס שממזרח, הנמצאת בשטח ברשות הפלסטינית. מאחר ששם ניתן היה להשיג היתרי בנייה לבנות בזול יחסית בתי מגורים. באוגוסט 2019, הרסה מדינת ישראל עשרה בנייני מגורים רבי קומות באזור זה. אף על פי שבעליהם קיבלו היתרי בנייה מהרשות הפלסטינית, בשטענה שהם קרובים מדי לחומת ההפרדה. בג"ץ דחה עתירה נגד ההריסה[19].
באוקטובר 2015, במסגרת "פעולת תג מחיר", רכב הוצת וכתובות רוססו בשכונה[20].
בפברואר 2020, ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, הקפיא תוכנית להקמת אזור עסקים ושירותים בשכונה, בשל התנגדות תושבים יהודים משכונת הר חומה הסמוכה. בין השאר טענו המתנגדים כי הקמת המרכז תביא ל"עירוב אוכלוסיות". המרכז תוכנן להשתרע על פני 134 אלף מ"ר, היה אמור לקום בשטח שצמוד לאום טובא, ולכלול עסקים, משרדים ושירותים כמו בנקים וקופות חולים[21].
קישורים חיצוניים
- Welcome to Sur Bahir & Umm Tuba
- Survey of Western Palestine, Map 17: IAA, Wikimedia commons
- Sur Bahir and Umm Tuba (fact sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים, ARIJ
- Sur Bahir & Umm Tuba town profile, ARIJ
- Sur Bahir & Umm Tuba aerial photo, ARIJ
- Construction at a New Location on Abu Ghnaim Mountain (Har Homa Settlement) 18, November, 2000, ARIJ
- The snaking Wall enters area (A) in Bethlehem 04, December, 2003, ARIJ
- House demolition in East Jerusalem during the month of August 30, September, 2004, ARIJ
- House demolition cases and testimonies from Jerusalem 19, September, 2006, ARIJ
הערות שוליים
- ^ כך למשל בכתביו של הגיאוגרף הערבי יאקות אל-חמאווי מראשית המאה ה-13
- ^ The anuual of the American school of oriental research in Jerusalem, Yale University Press, 1920, page 77
- ^ זוביר עדוי, ירושלים, ח' אום טובא, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 125, 25 באוגוסט 2013
- ^ זוביר עדוי, ירושלים, ח' אום טובא, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 126, 12 בדצמבר 2014
- ^ מידד שור, ירושלים, ח' אום טובא, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 128, 10 באפריל 2016
- ^ זוביר עדוי, ירושלים, ח' אום טובא, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 129, 20 באפריל 2017
- ^ יעקב ביליג, ירושלים, אום טובא, באתר "חדשות ארכיאולוגיות", גיליון 130, 18 במאי 2018
- ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 26
- ^ Mills. 1932, p. 63
- ^ בהמשך לסעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות תש"ח-1948 – חקיקה של מועצת המדינה הזמנית, שקבעה: "כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך, עיתון רשמי, תש"ח, תוספת א', עמ' 61
- ^
עוזי בנזימן, מדוע באמת סופחה מזרח ירושלים: בחזרה להחלטה הדרמטית ששינתה את פני המזרח התיכון, באתר הארץ, 17 במאי 2017
- ^ אמנון רמון, תושבים, לא אזרחים: ישראל וערביי מזרח-ירושלים, 1967-2017, מחקרי מכון ירושלים למחקרי מדיניות — מספר 470, 2017
- ^ נדב שרגאי, רקע: רוב הקרקעות הופקעו מיהודים, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2002
- ^ שמואל דקלו, בג"ץ דחה עתירה לביטול היתרי הבנייה בהר חומה, באתר גלובס, 17 ביוני 1998
- ^ עוזי בנזימן, מפת הדרך של שרון, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2002
- ^ גל ניסים, מע"ץ תשקיע בכבישי יש"ע 118 מיליון שקל ב-2004 - 8% מתקציבי הפיתוח, באתר גלובס, 25 באפריל 2004
- ^ פסק-דין בתיק בג"ץ 940/04 - עתירה נגד ההפקעה
- ^ יובל יועז, כשהמדינה שותקת, בג"ץ מעצב את הגבול, באתר הארץ, 9 בפברואר 2005
- ^ גדעון לוי ואלכס ליבק, כמו אחרי מלחמה: ביקור באתר ההרס הישראלי בצור באהר, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2019
- ^ ניר חסון, חשד לפשע שנאה: רכב הוצת וכתובות רוססו בעברית במזרח ירושלים, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2015
- ^ ניר חסון, בלחץ השכנים היהודים, אלקין ועיריית ירושלים עצרו הקמת מרכז תעסוקה בשכונה ערבית, באתר הארץ, 11 בפברואר 2020 מאמר המערכת, הגזענות של ליאון ואלקין, באתר הארץ, 12 בפברואר 2020
30812251אום טובא