מעלות דפנה

מעלות דפנה
	רחבה בשכונת מעלות דפנה
מידע
עיר	ירושלים
מדינה	ישראל
מייסדים	משרד השיכון

מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הוקמה כחלק משכונות הבריח בשנות ה־70; גובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח. גבולה הדרומי של השכונה מוגדר על ידי רחוב שמעון הצדיק ושדרות בר-לב.

היסטוריה

הקמת השכונה

שכונת מעלות דפנה נבנתה החל משנת 1971 כחלק ממערך שכונות הבריח שנבנו בצפון מזרח העיר מיד לאחר מלחמת ששת הימים, כדי ליצור רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית לבין הר הצופים^[1]. השכונה הוקמה על שטח ההפקר שהיה חלק מהקו העירוני. השם "מעלות דפנה" ניתן לשכונה על שם השיפוע בו היא בנויה ועל שם צמח הער אציל, ובדרך עקיפה זו חוגג השם את איחוד העיר בשנת 1967, מאחר שהיוונים והרומאים נהגו לקשט בעלי ער אציל (עלי דפנה) את ראשיהם של הקיסרים המנצחים כמעשה האליל היווני אפולו^[^{דרוש מקור]}. בחלקה הדרומי של השכונה ממוקם מתחם הידוע בשם "ארזי הבירה", על שם החברה שבנתה אותה. במתחם הוקמו שיכונים לעולים חדשים, בחלקם על קרקע פרטית שהופקעה בשנת 1968^[2].

תכנון ועיצוב השכונה

מעלות דפנה תוכננה כשכונה קטנה לכ-4,000 תושבים וכמעט ללא רזרבות קרקע לבנייה עתידית. לשכונה אפיונים ארכיטקטוניים ייחודיים, הכוללים שימוש באלמנטים חיצוניים צורניים על המבנים כגון קשתות, זוויות, בליטות החורגות מקו הבניין ושיפועים, וזאת על מנת ליצור דו-שיח ארכיטקטוני עם מסורת הבנייה הירושלמית בכלל, וזו של העיר העתיקה בפרט. פרטים תכנוניים ייחודיים (לתקופת התכנון) כוללים שטחים ציבוריים נרחבים, מרכז מסחרי אינטגרלי במבני המגורים של השכונה, כנהוג בשכונות ותיקות, חצרות פנימיות לשימוש התושבים ולמעבר נוח בין בתי השכונה ולהולכי הרגל, ומשטחי דשא למשחקי ילדים. כן נבנו שני גשרים להולכי רגל ומגרשי החניה הוקמו בריחוק מה מהבניינים, על מנת למנוע תנועת כלי רכב ממונעים בתוך השכונה. תכנון ייחודי זה, הנוגד את התכנון של שכונות סמוכות (ובניגוד לרמת אשכול הסמוכה), זיכה את המתכננים בפרס רכטר^[3].

תמורות דמוגרפיות

בעשור הראשון של המאה ה-21, במסגרת מגמה הניכרת בשכונות רבות בצפון ירושלים, התרחשה תחלופת אוכלוסייה במסגרת התחרדות. במקום התושבים שאכלסו את השכונה עם הקמתה - חילוניים ובעלי מקצועות חופשיים, נכנסה אוכלוסייה חרדית, חלקם משפרי דיור מהשכונות הסמוכות שמואל הנביא, בית ישראל ושכונת הבוכרים וחלקם עולים חדשים מארצות הברית^[4]^[5].

גנים בשכונה

גן וי רובינס - ברחוב קרל (יעקב שארל) נטר, הגן גדול ורחב ומשתרע ומתחבר לרחוב ארץ חפץ הסמוך לו. גן מחל - ברחוב מחל פינת רחוב קרל נטר בתחילת רחוב מח"ל.

מוסדות בשכונה

בתי ספר וישיבות

ישיבת אור שמח – ישיבה לחוזרים בתשובה שבסיסה בירושלים, עם סניפים במקומות רבים בעולם. הישיבה נקראת על שם ספרו של הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק. מהרעיון להקמת הישיבה נהגה בידי הרב נח וינברג, שהיה גם ממקימי ישיבת התפוצות ובהמשך גם ישיבת אש התורה. הישיבה נוסדה בשנת 1970 בשם "שמע ישראל".
בית הספר רנה קסין – בית הספר התיכון השש-שנתי על שם רנה קסין, מיסודה של חברת אליאנס (כי"ח), פועל ברוח ההומניזם שייצג פרופ' קסין. בית הספר נחנך בספטמבר 1974 בנוכחות פרופ' קסין^[6]. החל משנת 2013, בית הספר שייך לרשת "דרכא"^[7]. במקום לומדים תלמידים יהודים חילונים וערבים מהשכונות הצפוניות של ירושלים. מתוך עמדה כי האדם נמצא במרכז, וכי לכל אדם הזכות לשוויון הזדמנויות, בית הספר אינו מסנן תלמידים ואין בו הנשרה עד לסיום הלימודים.
בית הספר בית מרגלית – בית ספר יסודי לכיתות א' עד ח'. בית הספר שייך לחינוך העצמאי בירושלים, נוסד בשנת 1999. נקרא "בית מרגלית", על שמה של הרבנית מרגלית יוסף, רעייתו של נשיא מועצת חכמי התורה מרן הרב עובדיה יוסף.

ספרייה עירונית

בסמוך לבית הספר רנה קסין שוכנת ספרייה עירונית על שם יוסף מאירהוף.

בתי כנסת

בית הכנסת "משאת בנימין" – בית כנסת הקרוי על שם ספרו של רב העיר פודהייצה רבי בנימין אהרן סלניק שמקורות משפחתו מיהדות סלוניקי. התפילות הם בנוסח אשכנז, בית הכנסת מנציח את עולי הגרדום פעילי המחתרות האצ"ל והלח"י ואת קהילת פודהייצה באוקראינה שנספתה בשואה, רב בית הכנסת בעבר היה הרב דוד לאו, והרב חיים אהרן קופמן, כיום רב בית הכנסת הוא הרב לוי יצחק ליבסקינד.
בית הכנסת "יד שלום" – נוסח הספרדים ועדות המזרח, המנציח את ר' שלום צדיק ואשתו בתיה צדיק. שלום צדיק עלה לארץ ישראל מאיראן והיה התורם העיקרי לבניית בית הכנסת.
בית הכנסת "משכן יחיאל" – בית כנסת חדש וגדול שנחנך בשנת 2022 תשפ"ב, רב בית הכנסת הוא הרב נחום אייזנשטין
בית מרים גיטל – מרכז תורני בשלבי סיום הבניה. התורם העיקרי לבניית בית הכנסת הוא הרב יעקב ווינרעב מניו יורק אשר הנציח את חמותו הרבנית מרים גיטל שטרנבוך. זהו בית מדרש לכלל מקהלות האשכנזים, קומפלקס גדול ומפואר הכולל בית מדרש כמנהג הישיבות, בית מדרש חסידי התפילות בו כמנהג קהילות החסידים. רב בית הכנסת הוא הרב משה וייס.
בית הכנסת טעמעשווער – בית כנסת חסידי. משתייך עקרונית לקהילת הקנאיים בירושלים, נוסח התפילה כמהרי"ץ דושינסקי או חסידי.
ישיבת אור שמח – המשתייך לקהילת ליטאים אמריקאים בעיקר לבחורי ישיבה צעירים.

אתרים סמוכים

בית ספר לשוטרים – נמצא בצמוד לשכונה נמצא ומשנות האלפיים, משמש כמטה אדמיניסטרטיבי של סוכנות האומות המאוחדות לפליטים אונר"א (UNRWA - United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East).
גבעת התחמושת – בצמוד לשכונה, שוכן אתר הנצחה לנופלים בקרבות מלחמת ששת הימים בירושלים בכלל ובגבעת התחמושת בפרט. האתר הוקם בשנת 1975, והמוצב הירדני שהיה במקום שולב בו כמוזיאון פתוח, על קיר המוזיאון חקוקים שמות 182 הנופלים במערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים, ובמקום ניטעו 182 עצי זית לזכר הנופלים על הקרב בירושלים.
בסמוך לגבעת התחמושת נמצא שבט "העֹמר" של תנועת הצופים.

תחבורה

השכונה גובלת בשני קווי רכבת קלה: הקו האדום מצידה הדרום מזרחי, העובר לאורך רחוב בר לב; והקו הירוק, הנמצא בשלבי סלילה והקמה ועובר ברחובות שרגאי ושדרות אשכול.

גלריה

אחד ממוסדות ישיבת אור שמח הנמצא בשכונה.
בתי השכונה כפי שצולמו משדרות חיים בר לב.
תותח גבעת התחמושת בשכונת מעלות דפנה ברקע ניתן לראות את הבניין המפואר והגדול של בית המדרש וישיבת בעלזא.
בתי מעלות דפנה והגשר הראשון של מעלות דפנה. הגשר נהרס לטובת הרכבת הקלה שאמורה לעבור ברחוב שרגאי
בתי מעלות דפנה עם התותח הסמוך לשכונה, 2013.
מבט אווירי מהלווין על שכונות מעלות דפנה גבעת המבתר רמת אשכול ושמואל הנביא, 2015.
בית הספר לשוטרים בשכונת מעלות דפנה ברחוב מח"ל.
רחוב פנימי בשכונה.
מבט על מעלות דפנה ממוזיאון קו התפר הבתים הקיצוניים בתמונה מצד שמאל.

מבט על מעלות דפנה ממוזיאון קו התפר הבתים הקיצוניים בתמונה מצד שמאל.
מבט על בית בשכונה.
רחוב צדדי בשכונה בסמיכות לגן מחל.
שכונת מעלות דפנה, מבט אל החלק האחורי של המרכז המסחרי.