רבי אברהם יצחק קאהן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם יצחק קאהן
לידה ו' בטבת תרע"ד
צפת
פטירה כ"ז בכסלו תשנ"ז (בגיל 82)
ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חסידות תולדות אהרן
רבותיו רבי אהרן ראטה, רבי יואל טייטלבוים
תלמידיו רבי מאיר ברנדסדורפר, רבי דניאל פריש
חיבוריו חינוך הבנים, דברי אמונה, אסיפת מכתבים, רבה אמונתך, דרכי אמונה
בת זוג יענטא בת רבי אהרן ראטה
אב רבי אהרן דוד קאהן
אם שיינדל ברכה בת רבי משה דייטש מסיגעט
צאצאים ראו כאן
אדמו"ר מתולדות אהרן ה־ראשון
תש"זכ"ז בכסלו תשנ"ז

רבי אברהם יצחק הכהן קאהן (ו' בטבת תרע"ד - כ"ז בכסלו ה'תשנ"ז) הוא מייסד חסידות תולדות אהרן ובעל דברי אמונה, חתנו של רבי אהרן ראטה.

ביוגרפיה

נולד בצפת לרבי אהרן דוד ושיינדל ברכה. אמו הייתה נכדת רבי אברהם יצחק הלר, בנו של רבי שמואל הלר ועל שמו נקרא. בילדותו עבר עם משפחתו לעיר הוניאד בטרנסילבניה. למד אצל רבי ישראל פריינד מהוניאד (בנו של רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד) ואצל רבי יהודה סגל רוזנר בסקלהיד. כמו כן היה תלמידו וחסידו של רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר, והיה משלשת הרבנים היחידים שקיבלו ממנו סמיכה להוראה[1].

בלמדו בישיבת סאטמאר התקרב לרבי אהרן ראטה, שמאוחר יותר לקחו לחתנו לבתו היחידה הרבנית יענטא, נעשה לחסידו והתפלל אצלו כל יום.

נישא לבת רבו ביום שישי י"א באלול תרצ"ט בעיר הוניאד, ובכ"ה בתשרי ת"ש הגיע עם חותנו לארץ ישראל והתיישב בירושלים.

לאחר פטירתו של רבי אהרן ראטה בשנת תש"ז קיבלו עליהם רוב החסידים את מנהיגותו של חתנו רבי אברהם יצחק שהיה לאדמו"ר מ"תולדות אהרן" והקים את חצרו בשכונת מאה שערים. מיעוטם של החסידים בחרו בגיסו, רבי אברהם חיים ראטה אשר בהמשך הקים את חסידות שומרי אמונים ששכנה בבית המדרש של אביו. בתקופת מנהיגותו נוסדו מוסדות של החסידות בארץ ישראל ובארצות הברית.

כתלמיד מובהק של רבי יואל טייטלבוים נודע בהתנגדותו לציונות ולאגודת ישראל, והיה מגדולי תומכי העדה החרדית, עם זאת שררה ידידות בינו לאדמו"רי חסידות גור וחסידות ויז'ניץ והיו נפגשים פעמים רבות.

נפטר בחנוכה תשנ"ז, לאחר כ-50 שנות כהונה. בצוואתו הורה לערוך בחירות בין בניו, ובהם זכה בנו השני רבי דוד קאהן[2]. אנשי הבן הבכור רבי שמואל יעקב קאהן פיקפקו באמיתות התוצאות[3] והקימו חצר חסידית חדשה בשם תולדות אברהם יצחק, על שם אביו.

בין תלמידיו בלטו רבי מאיר ברנדסדורפר (חבר בד"ץ העדה החרדית) ורבי דניאל פריש מחבר פירוש על ספר הזוהר בשם 'מתוק מדבש'.

היה צאצא לכמה מגדולי החסידות, ביניהם: המגיד ממעזריטש ובנו רבי אברהם המלאך, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ובנו רבי מרדכי מקרמניץ, רבי אלימלך מליזענסק, רבי מנחם נחום מטשרנוביל ורבי משה דוד אשכנזי מטאלטשווא.

מחיבוריו

ילדיו

לקריאה נוספת

  • בנו הרב יוסף יואל קאהן, חותמו של כהן גדול.
  • הרב צבי משי זהב, אספקלריה המאירה, תולדות חייו, ירושלים תשנ"ח.
  • הרב שמשון רוזנפלד, זכור לאברהם, הליכות והוראות, הדרכות והנהגות, 4 כרכים, ירושלים תשע"ב ומהדורה חדשה בתשע"ט.
  • הרב מרדכי בלום, שופריה דאברהם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גליון "אנ"ש בלעטל" דחסידי תולדות אהרן, גליון 135, פרשת בהר תשפ"ד, עמוד 17.
  2. ^ קונטרס 'אמיתת פסק בית דין', תשס"א
  3. ^ קונטרס 'נס להתנוסס', תשס"א

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0