ואדי אל-ג'וז
.jpg) | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| תאריך ייסוד | סוף המאה ה-19 |
| שכונות נוספות בירושלים | |
.jpg)
וַאדִי אֶל-ג'וֹז (מערבית: وادي الجوز, "נחל האגוז") או ואדי ג'וז היא שכונה במזרח ירושלים מסביבו של ערוץ נחל קדרון עילי, מפינת החומה הצפון־מזרחית וצפונה עד למרגלות הר הצופים במזרח העיר. מרבית השכונה שוכנת ברום של כ-750 מ' מעל פני הים.
מיקום
גבול השכונה בצפון אזור מערת שמעון הצדיק ושכונת נחלת שמעון, בדרום חומת העיר העתיקה ומוזיאון רוקפלר. השכונה מתפרשת משני עברי ערוץ הנחל: ממזרחו - על המורדות המערביים של הר הזיתים והר הצופים וממערבו על המורדות המזרחיים של הרכס המוגבה שבמרכזו עוברת דרך שכם וגבעת שייח' ג'ראח. שמה העברי של השכונה נחל האגוז נקבע בשל עצי אגוז הבודדים הנמצאים בשכונה. בעבר גדלו עצי אגוז רבים באזור ירושלים[1]. השכונה נקראת גם "אל-קעה" – הבקעה. בפאתי השכונה עוברת מנהרת הר הצופים, המקשרת בין מעלה אדומים למרכז ירושלים.
היסטוריה
הקמת השכונה
בתחום השכונה היו כמה מבני "קסר" (ברבים: קוּסוּר), כינוי לבתי קיץ שהקימו עשירי ירושלים בתקופה העות'מאנית בין הכרמים שמחוץ לעיר. בתי אבן אלה נראו ממרחק כמו מבצרים קטנים ולכן כונו "קַסר" (ארמון, טירה). לפי עדותו של שייח' מוחמד אל-ח'לילי (המאה ה-18), היו בימיו בירושלים כמאה קוּסוּר. בירושלים נותרו מעטים מבתי הקיץ האלה. הבולט שבהם הוא קסר א-שייח', שהוקם ב־1711 בידי שייח' מוחמד אל-ח'לילי מחוץ לפינה הצפונית-מזרחית של חומת ירושלים (בתחום מוזיאון רוקפלר של היום). לידו ניצב קסר אבו אל-ח'יר, שהוקם לפי עדות יושביו באמצע המאה ה-18. בוואדי ג'וז נמצא קסר סולטאן א-נאט'יר (קסר אל-חטיב), שהוקם כנראה במאה ה-17, ובמורדות הר הצופים ממערב לוואדי ג'וז נראים שרידים של מספר בתי קיץ נוספים.
השכונה החלה להתפתח בסוף המאה ה-19 כחלק מתהליך היציאה מן החומות של משפחות מוסלמיות אל מחוץ לעיר העתיקה. תהליך הבנייה באזור זה הושפע מפתיחתו של שער הפרחים, בשנת 1871, שהיה סגור באבנים עד אז במשך כ-100 שנים. בני משפחות מוסלמיות אמידות מירושלים הקימו את הבתים הראשונים. עד כיבוש ירושלים בידי הבריטים, בסוף 1917, הגיע מספר הבתים בשכונה ל-16[2].
במהלך מלחמת השחרור, ב-26 בפברואר 1948 לפנות בוקר, פוצצה ההגנה 8 בתים בשכונה, 7 תושבים נהרגו ועשרות נפצעו[3]. כתגובה, באותו היום התקבצו קבוצה של ערבים תושבי השכונות באזור וביקשו לתקוף את הר הצופים. לוחמי ההגנה ירו עליהם פגזי מרגמות ואש מקלעים והרגו כעשרים מהם ופצעו עשרות[4]
לאחר 1948
ואדי אל-ג'וז התפתחה לצורתו הנוכחית בין 1948 ל-1967. במהלך מלחמת השחרור קלטה השכונה פליטים מהשכונות המערביות של ירושלים שנתפסו על ידי ישראל ומהגרים מכפרי יהודה ושומרון בשל קרבתה לעיר העתיקה. מאחר שהייתה מאוכלסת בדלילות והיה בה שטח פנוי רב. בין הפליטים הירושלמים היו תושבים ערבים משכונת בקעה. עיקר גידול האוכלוסייה בוואדי אל-ג'וז באותן השנים מיוחס להגירה מכפרי הגדה המערבית בשנות החמישים והשישים. במרכז ואדי אל-ג'וז שכנה הזעירה ג'בל אבו ג'יבנה, בה התגוררו 350 תושבים החל משנות התשעים, בעיקר מסביבת סער. הבעלים של 44 הדונם המרכיבים את השכונה הם משפחת אבו ג'יבנה. אבו ג'יבנה התגוררו בשכונת באב א-סילסילה בעיר העתיקה, רכשו את האדמות בוואדי אל-ג'וז בסוף המאה ה-19[5].
לאחר 1967
בשנת 1972, השלים משרד השיכון את בנייתו של שיכון בשכונה לטובת האוכלוסייה הערבית[6]. בשנת 1997, הודיע משרד השיכון על תוכנית להקמת כ-100 דירות בשכונה במסגרת כללי פרויקט מחיר למשתכן, אך התוכנית לא יצא לפועל[7].
בשנת 2004, ביקש ראש עיריית ירושלים, אורי לופוליאנסקי, לשנות ייעוד מתחם בשכונה, שתוכנן במקור על ידי משרד השיכון והעירייה בעבור אוכלוסייה ערבית, וליישבה ביהודים[8]. הפרויקט לבסוף לא יצא לפועל.
ב-11 ביוני 2010, ביצע שוטר וידוא הריגה בתושב השכונה שלטענתם ניסה לדרוס אותם. לאחר שיצא מרכבו שוטרים ירו לעברו, הוא נפגע ונפל, אחר כך השוטר ביצע וידוא הריגה מטווח קצר[9].
באוגוסט 2014, נהרג נער פלסטיני נהרג מכדור ספוג בהפגנה, אך לא הוגש נגדו כתב אישום, לאחר שהמחלקה לחקירת שוטרים סגרה את התיק[10].
על פי נתוני עיריית ירושלים יש בשכונה כ-15,400 תושבים, נכון לשנת 2014[11].
כלכלה
הרחוב הראשי של השכונה משמש מרכז של מוסכים ובתי מלאכה לתיקון מכוניות במזרח העיר. רבים מבני מערב העיר המבקשים תיקון זול למכוניתם שמים פעמיהם למוסכי השכונה, וכן מרבית בעלי הרכב מן המגזר הערבי. בשכונה ממוקם גם השוק הסיטונאי לירקות ופירות של מזרח ירושלים[12].
תוכניות פיתוח
בתוכנית המתאר ירושלים 2000, שהוכנה החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, אזור ואדי אג'-ג'וז סומן כאחד משלושת מרכזי העסקים הראשיים של ירושלים. על פי התוכנית יפונה אזור המוסכים לאורך הרחוב הראשי של השכונה ובמקומו יתאפשר בינוי אינטנסיבי של בנינים למסחר, משרדים ומלונאות[13]. קידום התוכנית התעכב במשך שנים רבות, רק במרץ 2010, אישרה אותה להפקדה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה[14]. והיא אושרה להפקדה בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה רק במאי 2020[15]. על פי התוכנית תוקם קריית ההייטק בוואדי אל ג'וז, שתמותג כ"סיליקון ואדי" של, והיא כוללת פינוי של כ-200 בתי עסק, מרביתם מוסכים. במקומם מבקשת התוכנית לבנות כ-200 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה, בדגש על הייטק. זאת לצד 50 אלף מ"ר של שטחי מסחר ועוד 50 אלף מ"ר למלונאות[16].
מתחם מאמוניה
בחלקה הצפוני של השכונה שוכן מתחם, ששטחו 28 דונם, המוכנה "מאמוניה" או "מעמוניה" שיועד בתוכנית אב ירושלים 1968 לבניית מבני ציבור לטובת האוכלוסייה הערבית של מזרח ירושלים. במתחם תוכננה הקמתו של בית ספר, מרכז יום לקשיש, ומתנ"ס. בשנת 1985 רכש איל ההון היהודי-אמריקאי ארווינג מוסקוביץ, מידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, את מלון שפרד הממוקם מעל למתחם. מוסקוביץ ופעילי ימין לחצו במשך שנים ארוכות על עיריית ירושלים לא לאשר את תוכניות הבינוי במתחם. מאחר שביקשו לבנות שכונה יהודית בצמוד למתחם[17]. לבסוף שונו התוכניות, במקום בית ספר ומתנ"ס, נפתחה במתחם בשנת 2006, לשכת האוכלוסין של משרד הפנים עבור תושבי מזרח ירושלים ולשכת עבודה[18].
קישורים חיצוניים
- מיפוי שכונת ואדי ג'וז באתר מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2015
- אהרון בוקסרמן , סערה בוואדי, באתר "זמן ישראל", 21 ביוני 2020
הערות שוליים
- ^ וילנאי, ואדי א-ג'וז, אנציקלופדיה אריאל, 1965
- ^ יהושע בן אריה, עיר בראי תקופה: ירושלים החדשה בראשיתה ירושלים, יד יצחק בן צבי והקרן לירושלים, 1978, עמ׳ 472–478
- ^ ההגנה פוצצה 8 בתים בירושלים, מעריב, 26 בפברואר 1948
- ^ 12 שעות נטוש קרב על הר הצופים, מעריב, 26 בפברואר 1948
- ^ Dalia Habash, 'Wadi al-Joz: In Focus,' Jerusalem Quarterly Spring 1998,1
- ^ במזרח ירושלים: שיכון חדש בואדי ג'וז, מעריב, 8 בפברואר 1971
נמסרו דירות ראשונות לערבים בואדי ג'וז, מעריב, 23 בינואר 1972 - ^ נעה ווסרמן, משרד השיכון מתכנן בנייה ציבורית ל-1,000 דירות לערבים בירושלים, באתר גלובס, 5 במאי 1997
- ^ נדב שרגאי, הצעה: ליישב יהודים בוואדי ג'וז "למען איחוד ירושלים", באתר הארץ, 23 בספטמבר 2004
- ^ עמירה הס, יניב קובוביץ, מח"ש סגרה תיק נגד שוטר שווידא הריגת פלסטיני, באתר הארץ, 16 בינואר 2011
- ^
ניר חסון, מח"ש מודה שנער פלסטיני נהרג מכדור ספוג בהפגנה, אך לא תגיש כתב אישום, באתר הארץ, 17 במאי 2016
- ^ שכונת ואדי ג'וז, נתונים סטטיסטיים
- ^ רונית ורד, קישואים במקום פוליטיקה בשוק הסיטונאי בוואדי ג'וז, באתר הארץ, 15 במרת 2015
- ^ ואדי אג'-ג'וז - סקר השכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים עמותת במקום
- ^ מיכל מרגלית, הוועדה המקומית ירושלים אישרה הרחבת מרכז עסקים במזרח העיר, באתר גלובס, 23 במרץ 2010
- ^ גיא דרייגור, בשורה לכלכלה במזרח העיר: תוכנית ליצירת 10,000 מקומות תעסוקה חדשים, באתר כל העיר, 10 במאי 2020
- ^ גיא נרדי, תוכנית חדשה במזרח ירושלים: מוסכים לעיסאוויה והייטק לוואדי אל ג'וז, באתר גלובס, 30 ביולי 2020
- ^ דליה טל, הימין לוחץ: לא לפתח את מאמוניה, באתר גלובס, 19 באוגוסט 2001
- ^ ראלי סער, הלשכה החדשה של מינהל האוכלוסין במזרח ירושלים תיחנך מחרתיים, באתר הארץ, 2 במרץ 2006 ניר חסון, הסבל בתור ללשכת האוכלוסין היחידה במזרח ירושלים גורם לתסיסה בקרב התושבים, באתר הארץ, 18 במרץ 2018
32104623ואדי אל-ג'וז