הרי ירושלים
 | |
| נחל שורק, נוף אופייני בהרי ירושלים | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 650 מטר (גובה ממוצע) |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום | מרכז הארץ |
| קואורדינטות | 31°47′00″N 35°3′00″E / 31.78333°N 35.05000°E |
 | |
הרי ירושלים הוא אזור גאופוליטי הררי ומבותר במרכז ארץ ישראל, באזור העיר ירושלים. בהגדרתם הרשמית, הרי ירושלים הם החלק מהרי יהודה הנכלל בתוך פרוזדור ירושלים, ובתוך הקו הירוק, אך לעיתים מכלילים בו גם אזורים שמחוצה לו. המונח הרי ירושלים הוא יותר מונח גאופוליטי, שבא לתאר את החלק של הרי יהודה שנמצא בתוך הקו הירוק, מאשר מונח גאוגרפי.
בתוכנית החלוקה של האו"ם (1947), נכלל חלק מפרוזדור ירושלים בשטח המדינה הערבית העתידית, וחלקו בשטח הבינלאומי שכלל את ירושלים. במהלך מלחמת העצמאות כבשה חטיבת הראל את האזור, מה שנתן למדינת ישראל אחיזה באזור ההר, דרך גישה לירושלים ואת השטח ששימש לבניית מערב העיר ירושלים.
גובהם הממוצע של הרי ירושלים הוא כ-650 מטרים מעל פני הים. ההרים הם שלוחות מקבילות היורדות מבמת ההר הגבוהה (800 מטר) של ירושלים, כיוונן מזרח-מערב, וביניהן נחלי אכזב הזורמים מערבה. מדרונותיו תלולים, ואין בו כמעט במת הר ושטחים מישוריים. את האזור מנקז אחד הנחלים הגדולים במרכז, נחל שורק, שבתוך העמק שלו עוברת מסילת הרכבת הישנה מיפו לירושלים. יובליו הגדולים בתחום הרי ירושלים הם נחל רפאים ונחל כסלון.
השטחים הפתוחים בהרי ירושלים משופעים בשרידי חקלאות קדומה, הכוללים שרידי מתקנים החצובים בסלע או בנויים מאבני שדה, ובהם טרסות, שומרות, גתות יין, בתי בד, מחצבות, בורות מים, כבשני סיד, שבילים ועוד. מתחם לדוגמה, הכולל מטעי זית, גפן, תאנה, שקד ורימון, שוחזר באזור הסטף.
פסגות בולטות בהרי ירושלים
- הר גילה (921 מטר)
- נבי סמואל (884 מטר)
- גבעת הרדאר (880 מטר)
- רמות אלון (850 מטר)
- הר אורה (848 מטר)
- הר עמינדב (842 מטר)
- תל אל פול (824 מטר) – גבעת שאול המקראית
- הר הרצל (834 מטר)
- הר הצופים (826 מטר)
- הר הזיתים (826 מטר)
- הר אחירם (820 מטר)
- גבעת המטוס (820 מטר)
- שכונת גילה (857 מטר)
- הר נוף (810 מטר)
- הר הזיכרון – שלוחת הר הרצל (806 מטר)
- הר הטייסים (796 מטר)
- הר אצל – רכס ארמון הנציב (795 מטר)
- הר מעוז – הקסטל (790 מטר)
- הר איתן (788 מטר)
- הר חרת (780 מטר)
- איתנים (776 מטר)
- הר הרוח (774 מטר)
- פסגת זאב (772 מטר)
- תל צובה (769 מטר)
- הר ציון (770 מטר)
- רכס שלמון (765 מטר)
- הר חומה (750 מטר)
- הר המנוחות (750 מטר)
- הר הבית (743 מטר)
- הר גיורא (722 מטר)
- הר חוצבים (700 מטר)
- הר שפי (694 מטר)
- הר יעלה (664 מטר)
- הר פיתולים (628 מטר)
- הר כרמילה (600 מטר)
- הר עוזרר (548 מטר)
פסגות גבעת הרדאר, הר גילה ונבי סמואל נמצאות מעט מחוץ לקו הירוק.
יישובים באזור
שרפות
שריפות יער הן תופעה נפוצה בהרי ירושלים. בשנים 1987–2009 התרחשו בהרי ירושלים כ־4,000 אירועי שרפה, אם כי מרבית השרפות כילו שטח קטן מ־100 דונם. לפי הערכה, שרפה גדולה (נזק ל־6,000 דונם לפחות) מתרחשת אחת ל־12 שנים בממוצע, ושרפה של 1,500 דונם מתרחשת אחת לארבע שנים בממוצע.[1] שרפות בולטות אחדות:
- השרפה בשער הגיא (1995) – פרצה ב־2 ביולי 1995 והתחוללה בחלק המערבי של הרי ירושלים וכילתה קרוב ל־20,000 דונם של יער נטוע וחורש טבעי בהרי ירושלים ובפארק יצחק רבין. הייתה זו השרפה הגדולה ביותר בתולדות ישראל עד לשרפה בכרמל בדצמבר 2010.
- השרפה בהרי ירושלים (2016) – פרצה ב־25 בנובמבר 2016, כחלק מגל שרפות בישראל באותה עת, ושרפה מעל 14,000 דונמים של יער.
- השרפה בהרי ירושלים (2021) – פרצה ב־15 באוגוסט 2021 ושרפה כ־11,000 דונמים של יער.
תוך שבועות אחדים לאחר השרפה ישנם סימנים של התחדשות הצומח.
לקריאה נוספת
- מנחם מרקוס, הרי ירושלים: סקר נוף ומסלולי טיול, הוצאת מעריב, 1993.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרי ירושלים |
- טיולים בהרי ירושלים - רשימת כ-35 אתרי טבע מוכרזים ומסלולי טיולים בהרי ירושלים, מתוך "טבע ונופים בישראל".
- דובי זכאי, נופים של זיכרון: המלצה לטיול בהרי ירושלים, באתר nrg, 27 באוגוסט 2010
- מוטי קפלן, ישראל קמחי ומאיה חושן, הרי ירושלים ושפלת יהודה - מדיניות שימור ופיתוח בר קיימא, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2000
- אורי ערד ואחרים, צפון הרי ירושלים - סקר, ניתוח והערכה של טבע, נוף ומורשת האדם, מכון דש"א, מאי 2016
הערות שוליים
- ^ אורי ערד ואחרים, צפון הרי ירושלים - סקר, ניתוח והערכה של טבע, נוף ומורשת האדם, מכון דש"א, מאי 2016
36853379הרי ירושלים