גת שמנים
.jpg)
גת שמנים (ביוונית: Γεθσημανή, גֶתְסֵמַנֵה; בסורית: ܓ݁ܶܕ݁ܣܺܡܰܢ, גֶּדּ־סִמַן) הוא הגן בו, על פי המסורת הנוצרית, שהה אותו האיש בלילה קודם להסגרתו לידי הרומאים על ידי יהודה איש קריות. הגן נמצא במורדות הר הזיתים בירושלים, ומשקיף על נחל קדרון שלמרגלותיו ועל הר הבית שלמולו. במקורות המקראיים היהודיים מזוהה המקום כעמק יהושפט.
שם האתר
שם האתר מוכר מהברית החדשה. השם גת שמנים רומז על האפשרות שבתקופת בית שני פעלה במקום גת לייצור יין ובעיקר בית בד לייצור שמן זית. גם היום עתיר הגן וסביבתו עצי זית. על פי הסבר אחר, השם גת שמנים הוא שיבוש של השם "גד שמני" שמשמעו הוא מדרון, והכוונה היא למדרונו של נחל קדרון או לעליותיו של הר הזיתים.
אתרים
בגת שמנים שוכנת כנסיית כל העמים (הידועה גם ככנסיית היגון או ככנסיית הייסורים), פרי תכנונו של האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי אשר בנה כנסיות רבות בירושלים וארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20. בסמוך לכנסייה נמצא קבר מרים ובו מזהה אחת המסורות הנוצריות את מערת הקבורה של מרים, אם אותו האיש. ליד קבר מרים נמצאת מערת הבגידה הנקראת גם מערת השליחים או מערת היגון, והנמצאת בחזקת המסדר הפרנציסקני. האתר מקודש לנצרות, ופוקדים אותו מדי שנה מאות אלפי צליינים נוצרים מרחבי העולם.
בעקבות פיתוח תיירותי באזור, החלה חפירה ארכאולוגית שבמסגרתה נמצאו מקווה טהרה מתקופת בית שני ושרידי כנסיות מהתקופות הביזנטית והצלבנית.[1] עמית ראם, ארכאולוג רשות העתיקות, טוען שהימצאות מקווה הטהרה בשטח פתוח ולא בסמוך למבני ציבור, מעידה בסבירות גבוהה על קיום תעשייה חקלאית במקום לפני כאלפיים שנה, ובכך מאששת את שם המקום העתיק, גת שמנים. דיני הטהרה ביהדות חייבו את העוסקים במלאכת ייצור השמן והיין להטהר.[2]
לקריאה נוספת
- מיכל ביטון, "הגן כטבע מקודש וככנסייה: שינויי עיצוב ותפקוד בגן של גת שמנים 1959-1800", קתדרה 146, תשע"ג.
קישורים חיצוניים
- גת שמנים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- דוד רוזנטל, גת שמנים, גד שמנים; גד יון, קתדרה 67, מרץ 1993, 11-3
הערות שוליים
