יחיעם

יחיעם
	כביש הכניסה ליחיעם ולמבצר יחיעם
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מטה אשר
גובה ממוצע	‎365 מטר
תאריך ייסוד	1946
תנועה מיישבת	התנועה הקיבוצית
סוג יישוב	קיבוץ
מוצא המייסדים	ארץ ישראל, הונגריה
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022
- אוכלוסייה	778 תושבים
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎7.8% בשנה
	נתוני קיבוץ
ייסוד הגרעין	1946
תנועת אם	השומר הצעיר
זרם	הקיבוץ הארצי
ענפי ייצור	חקלאות, תעשייה, תיירות
	(למפת הגליל המערבי רגילה) יחיעם32°59′49″N 35°13′15″E / 32.9968623912042°N 35.2208134343849°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10
	www.yechiam.org.il

ערך זה עוסק בקיבוץ בגליל המערבי. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו יחיעם (פירושונים).

יְחִיעָם הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר הנמצא בגליל המערבי, כ-12 ק"מ מזרחית לנהריה. הקיבוץ עלה לקרקע ב-27 בנובמבר 1946, והוא קרוי על שם יחיעם ויץ שהשתתף בפיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים ונפל בקרב יחד עם עוד 13 מחבריו. הקיבוץ בנוי למרגלות שרידי מבצר יחיעם, שהיה מבצר צלבני עתיק.

היסטוריה

בשנת 1936 רכשה הקרן הקיימת 3,349 דונם באזור מבצר יחיעם. הקיבוץ הוקם על ידי אנשי היישוב וניצולי שואה מהונגריה וממדינות נוספות באירופה, ונקרא בתחילה קיבוץ הסלע, על שמו של הגרעין הישראלי הראשון שהתיישב במקום ב-1946. חברי הקיבוץ התגוררו בראשית ימיו של הקיבוץ במבצר יחיעם.

חלק מחברי הקיבוץ, הנשים והילדים התגוררו בתחילה בקריית חיים, שהייתה בסיס האם של הקיבוץ.

יחיעם במלחמת העצמאות

עמדת פיקוד של צה"ל ממלחמת העצמאות במתחם מבצר יחיעם

ערך מורחב – יחיעם במלחמת העצמאות

לפי תוכנית החלוקה מ-1947 הוחלט כי יחיעם תהיה בתחום המדינה הערבית.

במלחמת העצמאות ב-1948 הייתה יחיעם מנותקת, לרוב בגלל הכפר הערבי אל-כברי שעמד על אם הדרך לקיבוץ. חברי הקבוץ המנותקים מאספקה שהתגוררו במבצר באותה עת, יצרו קשר עם נהריה הסמוכה ועם חבריהם בקרית חיים באמצעות יוני דואר, באמצעות איתותי פנס בלילות, ובקשר מורס. ב-20 בינואר 1948 תקפו כוחות של גדוד הירמוך השני מצבא ההצלה בפיקודו של אדיב שישקלי, יחד עם ערבים מקומיים, את יחיעם. ההתקפה נהדפה. בבוקר אותו יום יצא משוריין נוטרים מנהריה ליחיעם, ובו 11 נוטרים. בדרכו נתקל במחסומים ואש חזקה ניתכה עליו. הנוטרים סבלו ארבעה הרוגים וארבעה פצועים, עוד שניים מהפצועים נפטרו בהמשך מפצעיהם^[3].

שיירת יחיעם

ב־27 במרץ 1948 יצאה שיירה לקיבוץ מנהריה (שיירת יחיעם) שמנתה 90 לוחמים ונהגים. באמצע הדרך הוצב לה מארב מבעוד מועד על ידי אנשי הכפר אל-כברי הסמוך. 46 מהלוחמים נהרגו. אובדן השיירה הביא לניתוק שלם של האספקה ליחיעם בדרך היבשה. בזמן הניתוק קבלה יחיעם אספקה בדרך האוויר, אך זו הגיעה בצמצום ותוך שיבושים רבים. כן נקנתה כמות מסוימת של אספקה מערביי הסביבה. עם כיבוש הגליל המערבי במבצע בן עמי באמצע מאי 1948, נפרץ חלקית המצור על יחיעם. בכל זאת, מצבה היה רופף, והדרכים אליה לא בטוחות, עד מבצע דקל. עד מבצע חירם, בו נכבשה תרשיחא, היה יחיעם יישוב חזית, אשר ספג ירי ואבדות.

לאחר המלחמה

לאחר מלחמת העצמאות, בשנות החמישים הראשונות, החלו חברי יחיעם לעבד את האדמה ולהכשיר את הקרקע לבניית בתיהם. ענפי המשק הראשונים היו גן ירק, כרם, מטע תפוחים, מת"ק - מפעל לייצור ממתקים, "מיטייה" - מפעל לייצור מיטות סוכנות, גידולי טבק, דיר חזירים, לול, בריכות דיג, גידולי שדה, רפת, בקר, בננות ופרדס.

אל המייסדים הצטרפו עם השנים גרעיני נח"ל ממקומות שונים בישראל, כמו גם בוגרי קיני השומר הצעיר מקובה, צרפת, קולומביה, מקסיקו, ונצואלה, אורוגוואי וארגנטינה, וחברים נוספים שקלט הקיבוץ במרוצת השנים. בשנת 1968 הוקם מפעל הבשר הכשר, "מעדני יחיעם", המייצר מעדני בשר, וכן נקניקים ונקניקיות ומשמש כמקור ההכנסה העיקרי של הקיבוץ עד היום.

הקיבוץ בשנות האלפיים

בקיבוץ קיימת חקלאות ענפה הכוללת גידולי שדה, לול פטימים, בננות, אבוקדו, מטע אנונה, ו"יבולי הקורן" - חווה הידרופונית לגידולי פירות וירקות.

בחיפוש אחרי מקורות הכנסה נוספים, ניצל הקיבוץ את משאביו הטבעיים והקים בתחילת שנות התשעים את "טבע ביחיעם" - בית הארחה גדול המושתת על סגנון צלבני למרגלות מבצר יחיעם.

אוכלוסיית הקיבוץ מונה נכון לשנת 2019 728 איש, מתוכם כ-150 חברים. ילדי הקיבוץ מתחנכים בבית הספר היסודי מעיינות בקיבוץ כברי, בית הספר היסודי נטעים בקיבוץ בית העמק ובתיכון ב"בית חינוך אופק" שבקיבוץ עברון.

בשנת 2018 הוקמה בקיבוץ מכינה קדם צבאית למנהיגות ישראלית - "מכינת רעות" בהנהלתו של דן ורדי ובשיתוף התנועה הקיבוצית ותנועת החלוץ. המכינה מונה כ-40 חניכים שמתגוררים ומתנדבים בקיבוץ ודואגים לפעילויות לכלל אוכלוסיית המקום. בין הפרויקטים שנעשו בקיבוץ היו פתיחת המרכזון לגילאי ד-ו, פתיחת מקלט מוזיקה, קישוט תחנת האוטובוס והפיכתה לתחנה שמחה וצבעונית.

בני קיבוץ ידועים

ראו גם

לקריאה נוספת

צדוק אשל (עורך), חטיבת כרמלי במלחמת הקוממיות: הוצאת מערכות, 1973.
ישראל גרנית ודן יהב, התיישבות במלחמה - יישובים שעמדו, פונו, או נפלו במלחמת העצמאות 1948, 2015.