עמק יהושפט
עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט הוא עמק קטן בירושלים בין הר הזיתים לעיר דוד שנוצר כתוצאה ממפגש בין שני יובלים של נחל קדרון. בעמק מבני קבורה מתקופת בית ראשון והוא חלק מהאזור המכונה גם האגן הקדוש הכולל את הר הבית והר הזיתים[1].
שמות העמק
עמק יהושפט ידוע גם בשמות עמק השווה או עמק המלך.
על פי אחת ההשערות שמו הערבי של אחד מהיובלים של נחל קדרון היוצר את עמק יהושפט "ואדי ג'וז" - המתורגם לעברית כ"נחל האגוז" - הוא שיבוש של השם "יהושפט" מתוך קיצור של השם המופיע במפות הצלבניות (בצרפתית) "ואלי אוף ג'וזפאט".
עמק יהושפט במקורות
שמו של העמק נלקח מנבואת אחרית הימים בספר יואל: ”וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ” (יואל ד' ב'), ולאחר מכן: ”יֵעוֹרוּ וְיַעֲלוּ הַגּוֹיִם אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט, כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם מִסָּבִיב” (יואל ד' י"ב). על תיאור זה כתב יחזקאל קויפמן[2]:
אין הגוים עולים על ירושלים, כמו בחזונות ישעיה, מיכה וזכריה. כל שכן שאין שום דמיון בין חזון יואל ובין חזון גוג ומגוג של יחזקאל, אין כאן גויים באים מן הצפון... אין הם שמים מצור על ירושלים, ואין הם תוקפים את ערי יהודה. הם נקבצים אל עמק יהושפט, שהוא בוודאי מקום חזוני. הם באים כאילו למלחמה, אבל מין רוח מביאה אותם אל "עמק יהושפט" - אלוקי המשפט. שם יושב אלוקים לשפוט אותם. זהו דימוי חדש של יואל: האלוקים אינו מופיע "כמפקד צבא מלחמה" או כ"גיבור ביום קרב".
זיהוי העמק
במסורת היהודית
ערך מורחב – בית הקברות בהר הזיתים
עמק יהושפט נתפס במסורת היהודית כחלק מהר הזיתים ולא כמקום בעל חשיבות משל עצמו. במכתב לבנו נחמן כותב[3] הרמב"ן:
- ”...ותקרא לי לשלום בני ותלמידי, ר' משה ב"ר שלמה, אחי אמך. הנני מגיד לו כי עליתי אל הר הזיתים, המכוון כנגד הר הבית והסמוך לו, אין ביניהם אלא עמק יהושפט, ושם כנגד בית המקדש, קראתי חרוזותיו בבכייה רבה, כאשר ניבא.”
קרבתו להר הבית והר המוריה הפכה את מדרונות העמק למבוקשים כמקומות קבורה. רבי עובדיה מברטנורה מתאר באיגרת את העמק ובית הקברות שעל מדרונותיו:
- ”ועמק יהושפט הוא עמק קטן מאד בין הר הבית להר הזיתים ושם קברות היהודים עתה. הקברים הישנים תחת הר הבית, בשיפוע אצל העמק, והגיא ביניהם. וסמוך להם תחת הר הזיתים המערה של קבר זכריה.”[4]
במסורת היהודית קבורה בהר הזיתים נושאת יתרונות מיסטיים והחוקר הבריטי רובינסון מספר בשנת 1838:[5]:
בית הקברות של היהודים בימינו משתרע על המדרון המערבי של הר הזיתים, לרגלי ההר ממש מעל קבר אבשלום וזכריה. כאן ממול בית המקדש העתיק באים נודדים רבים מעם נפלא זה לטמון את עצמותיהם ליד אלו של אבותיהם. ומצפים הם ליום הגדול שעליו ניבאו, כפי שהם מניחים, הנביאים, כאשר יעמוד ה' על הר הזיתים וההר ייבקע לשניים ומתי ישראל יקומו מתחתיו וכל הגויים יעמדו למשפט בעמק וישראל ייקח נקם... מדרון ההר מכוסה כאן בצפיפות בקברותיהם. כל אחד מכוסה אבן המונחת עליו באופן שטוח, בפשטות ושעליה, כרגיל, חקוקה כתובת עברית.
במסורת הנוצרית
במקרא עצמו לא קיימת מקבילה המזכירה את עמק יהושפט שבעזרתה יהיה ניתן לזהות את מקומו הגאוגרפי של עמק יהושפט. הזיהוי הראשון של עמק יהושפט עם נחל קדרון נמצא באונומסטיקון של אוסביוס, "עמק יהושפט נמצא בין ירושלים והר הזיתים"[6]
הנוסע מבורדו, הצליין הנוצרי שעבר בארץ ישראל בשנת 333, היה הראשון שציין את מקום עמק יהושפט בחלקו העילי של נחל קדרון[7] במהלך המאות הראשונות לספירה קיבל עמק יהושפט מקום מיוחד במסורת הנוצרית. מיקומו של מתחם גת שמנים, הממלא תפקיד חשוב במסורת הנוצרית, הוא בעמק יהושפט. לאחר מכן, במסורת המוסלמית זיהו את העמק עם מקום המשפט וקראו את שמו - עמק יהושפט.
על רקע גיבוש זיהויו של העמק והתקדשותו של עמק יהושפט במסורת הנוצרית ועל רקע של סכסוכים בין היהדות והנצרות על דריסת רגל בהר הזיתים ניתן להבין את מאמר חז"ל במדרש שוחר טוב[8] ”ואין עמק ששמו יהושפט, ומהו עמק יהושפט? שישפוט הקב"ה את הגויים".”
במסורת המוסלמית
מסורת מוסלמית עתיקה מזהה את עמק יהושפט עם א-סהירה עם חלקו העליון של נחל קדרון - עמק יהושפט ומצביע על מגמת קבורה של מוסלמים בערוץ הנחל. נוסע מוסלמי פרסי שכתב[9] בשנת 1047: "בצאתך מהחראם הנאצל משתרע לפניך עמק נרחב המכונה א-סהירה, שהוא - כך נאמר - מקום תחיית המתים. ושבו יתאסף כל המין האנושי. לכן לשם באים אנשים מכל העולם ונשארים בירושלים עד שבא עליהם המוות, זאת כדי שכשיגיע היום המיוחל בידי האל יתעלה וישתבך יהיו הם נחים בקבריהם נכונים ומחכים."
המסורת המוסלמית - ייתכן תוך הסתמכות על מסורות יהודיות ונוצריות מוקדמות יותר - מספרת כי ביום תחיית המתים יימתח גשר מעל עמק יהושפט אל הר הבית ועליו יעברו הקמים לתחייה למקום משפטם. על פי המסורת המוסלמית פתחו של גן עדן ופתחו של הגיהנום שניהם נמצאים בירושלים - בצדו הדרומי של עמק יהושפט נמצא שער הגיהנום. הנוסע הפרסי מספר[10] "נשמעים לפי עדויות תושבי המקום זעקות שבר של יושבי הגיהנום. אבל אני עצמי הלכתי לשם להאזין, ולא שמעתי דבר".
אתרים בערוץ הנחל
- ערך מורחב – מצבות נחל קדרון
בערוץ הנחל ניצבים מספר מבני קבורה עתיקים:
- יד אבשלום - מצבה מונומנטלית הנמצאת בנחל קדרון, בין הר הזיתים והר הבית. המסורת מקשרת מצבה זו למצבה שנבנתה בידי אבשלום בנו של דוד המלך. לפי הארכאולוגים, מצבה זו הנה קבר המתוארך לתקופת בית שני (המאה ה-1 לפנה"ס).
- קבר זכריה - מצבה הבנויה ליד קבר. בעלת מבנה פירמידה נמצאת סמוך ליד אבשלום, נבנתה בתקופת בית שני. על פי מסורת יהודית מימי הביניים זו מצבת זכריה בן יהוידע.
- קבר בני חזיר - מערת קבורה החצובה לצדו של קבר זכריה ומתוארך לתקופת החשמונאים. כתובת עברית מלמדת כי במערה קבורים משפחת כהנים מבני חֵזיר.
- מערת יהושפט - קבר מתקופת בית שני, השוכן באפיק נחל קדרון, מאחורי יד אבשלום. ייתכן והמערה קיבלה את שמה מהעמק בו היא שוכנת כנראה בעקבות הנוסע הנוצרי ארקולף, הקורא למבנה יד אבשלום הסמוך "מגדל יהושפט".
- קבר ...יהו אשר על הבית - מערת קבורה מסוף תקופת בית ראשון. המערה מצויה במדרונו המזרחי של נחל קדרון בירושלים, בין בתי הכפר סילואן ("כפר השילוח"), כשישים מטר דרום-מערבית לקבר בת פרעה. הקבר בנוי כמבנה חיצוני בולט לעין וייתכן שאף הייתה על גגו כעין פירמידה.
- קבר בת פרעה - המפורסם שבמונומנטים במערות כפר השילוח והיחיד מביניהם שחצוב לגמרי מעל פני הקרקע. השם ערבי שניתן לו על יד המקומיים, כנראה בשל הפירמידה שהייתה בראשו. והוא מונוליט החצוב בסלע, מתקופת בית ראשון. מעל המונומנט התנוסס גג בצורת פירמידה שהוסר מאוחר יותר.
עמק יהושפט בימינו
על עמק יהושפט בתחילת המאה העשרים מסופר[11]
בימים הראשונים לבואו ירושלימה היה טיאו יחיאל מהלך ברחובותיה... לעיתים היה צופה בעיניו מעל החומה נשען אל שרידי דפנותיו של בית-הכנסת על שם הרמב"ן, צופה ומביט אל עמק יהושפט ונחל קדרון. אילו ירקות לא הצמיח עמק שחור ודשן זה, שהפרוהו מי-המדמנות של כל ירושלים! פלגים פלגים זרמו מי-המדמנות, ביתרו שבילים, נקוו בתלמים, ניערו גבעולים שמוטים וחפפו ראשיהם של בצלים, שומים, עגבניות ומלפפונים.
שלט של עיריית ירושלים קובע כי העמק מכונה "נחל אגוז", תרגום של השם הערבי "ואדי ג'וז", שמקורו בקיצור השם האנגלי "Valley of Josaphat" (עמק יהושפט).
לקריאה נוספת
- זאב וילנאי, מצבות קודש בארץ-ישראל, אחיעבר ושות', תשמ"ה, כרך א עמודים 327-330.
- נחמן אביגד, "עיר הקברות של ירושלים בימי הבית השני", בתוך מיכאל אבי-יונה (עורך), ספר ירושלים, מוסד ביאליק ודביר, תשט"ז, עמוד 344.
קישורים חיצוניים
- רון פלד, נחל קדרון: הנקרופוליס של ירושלים, באתר ynet, 29 במרץ 2007
הערות שוליים
- ^ http://www.jiis.org.il/content.asp?newsID=13
- ^ יחזקאל קאופמן תולדות האמונה הישראלית כרך ז' עמ' 345
- ^ http://www.daat.ac.il/daat/israel/kdushat4-2.htm
- ^ אברהם יערי, אגרות מארץ ישראל, ירושלים: תש"ג, עמ' 97.
- ^ מיכאל איש שלום, מסעי נוצרים לארץ ישראל, תל אביב: עם עובד, תשכ"ו, עמ' 487.
- ^ ספר האונומסטיקון לאוסביוס, (תרגם ע"צ מלמד), ירושלים תש"י, עמ' 58
- ^ אורה לימור, מסורות נוצריות של הר הזיתים בתקופות הביזאנטית והערבית, עבודת גמר בחוג להיסטוריה של ימי הביניים, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1978 עמוד 135
- ^ מדרש שוחר טוב (מדרש תהלים), סוף מזמור ח' (מהדורת בובר, עמוד 26
- ^ מירון בנבנישתי מקום של אש, כנרת זמורה ביתן, תל אביב 1996 עמוד 230
- ^ שם, שם
- ^ א' שטאל, עדות בישראל, עם עובד והמרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח, תל אביב 1979, כרך א, עמי 351-347
