מחניים (שכונה בירושלים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השכונה בתקופת המנדט, 1938
רחוב ניסן בָּק, רחובה המרכזי של השכונה

מחניים היא שכונה חרדית קטנה בצפון ירושלים, סמוך לשכונת סנהדריה.

גבולותיה: רחוב שמואל הנביא ממזרח ודרך בר-אילן מדרום. במערב היא גובלת בשכונת תל ארזה ובצפון בשכונות עזרת תורה וקריית צאנז. הרחובות המרכזיים בשכונה הם רחובות אהלי יוסף ובק (על שם ניסן בק).

היסטוריה

הבית הראשון באזור שלימים היה לשכונת מחניים נבנה על ידי הרב יצחק הזמי[1], מדייני העידה התימנית בירושלים, בשנת 1912 לערך.

השכונה הוקמה על ידי התארגנות פרטית בתשרי תרפ"ד (1923) בראשות אברהם צארום והרב חיים יצחק הלוי, אחיו של הרב הראשי ליהודי תימן, יחיא יצחק הלוי, עבור האוכלוסייה התימנית. עד אוקטובר 1927 נבנו בשכונה 18 בתים[2]. בל' בתשרי הונה אבן פינה לבית הכנסת בשכונה[3].

המצב הביטחוני בשכונה היה רעוע ותושבי השכונה שסבלו מהתקפות חוזרות של שודדים ביקשו סיוע בשמירה[4][5][6].

בשנות ה-30 היו דמי השכירות בשכונה מהנמוכים בירושלים[7]. במהלך מלחמת העצמאות השכונה כמעט וננטשה עקב היותה שכונת ספר. כשחזרו התושבים לקחת מחפציהם גילו ששודדים בזזו את רכושם[8]. בגג של הבית ברחוב מחניים 6 הייתה עמדת הגנה.

עד שנות ה-50 היה אופי השכונה חילוני-מסורתי והיה בה רוב תימני. היו בה בית חרושת לקרח ובית חרושת למשי. בגבולה מצפון הייתה תחנת ניסיונות חקלאית וממערב, מגרש כדורגל של הפועל. רבים מבני השכונה היו לוחמים במחתרות.

במהלך השנים עבר על השכונה תהליך התחרדות וכיום היא חלק מגוש השכונות החרדיות שבצפון ירושלים.

בשנת 2005 נחשפה ברחוב ניסן בק בשכונה, על ידי רשות העתיקות, מחצבה מתקופת בית שני, שמשערים כי שימשה לחציבת אבנים לכותל המערבי ולחומה השלישית של ירושלים. האבנים שנמצאו במחצבה דומות בגודלן לאבנים הקטנות שניתן לראותן בכותל המערבי, או לאלה של החומה השלישית ולפיכך, משערים שאבני המחצבה הזו שימשו גם לבניית מבנים אלה. המחצבה ננטשה בתקופת המרד הגדול.

לקריאה נוספת

  • יצחק שפירא, ירושלים מחוץ לחומה, ירושלים תש"ח, עמודים 74 - 79

קישורים חיצוניים

מידע על אתר 15052 מחניים, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23190570מחניים (שכונה בירושלים)