פסיקתא רבתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסיקתא רבתי[1] הוא מדרש אגדה, המכיל דרשות למועדים, ולהפטרות של השבתות המיוחדות במהלך השנה. מחברו הוא ככל הנראה רבי תנחומא ברבי אבא.

זמנו

בתחילת הספר (פסקא א) נכתב: "הרי כמה זמן שחרב בית חיינו הרי שבע מאות ושבעים ושבע, ועתה הוא כבר אלף ומאה וחמשים ואחד". יש חוקרים[דרוש מקור] הסוברים, כי התאריך הראשון מתייחס לזמנה של הדרשה, והתאריך האחרון מתייחס לזמן בעל המאמר הסופי, ולכן מסיקים שזמנו של החיבור נמשך שנים ארוכות. אולם, שלמה בובר[2] טוען שהתאריך השני הוא הגהה של מעתיק מאוחר יותר, ולכן מתארך את כתיבת החיבור לשנת ד'תר"ה.

משמעות השם

משמעות השם "פסיקתא" הוא פרק או פרשה. כנראה נקרא המדרש במקור פסיקאתא (צורת הריבוי של פסיקתא בארמית).

שלמה בובר[3] טען, שטעם השם הוא מפני שהספר הוא מדרש על פרשיות מסוימות ולא ספר שלם. מנגד, הוא מביא את דעת ספר "ערך מלין", שביאר את טעם השם בכך שהמדרש עוסת בענייני הפרשיות בתורה ובנביא שבהן מסיימים את הקריאה בתורה.

השם רבתי (שמשמעותו "הגדולה") בא להבדילו ממדרש פסיקתא דרב כהנא הקטן יותר בכמותו.

מחברו

מחבר ה"פסיקתא רבתי" הוא ככל הנראה רבי תנחומא ברבי אבא, שבשמו פותחות כל הפרשיות בספר[4]. עם זאת, יתכן שחלו בו שינויים מסוימים, ולמעשה ניסוחו הסופי היה רק בהדפסתו הראשונה.

הבלבול בינו לבין פסיקתא דרב כהנא

המדרש משתמש הרבה ב"פסיקתא דרב כהנא" שקדמה לו בשנים רבות. פעמים רבות הוא מציג מדרשים שהובאו בה בצורה שונה או עם תוספות, ולעיתים מתרגם ללשון הקודש מדרשים שנכתבו במקור בארמית. ראשונים רבים שהבחינו בהבדל בין שני המדרשים, כינו את פסיקתא דרב כהנא בשם "פסיקתא", על מנת להבדילה מ"פסיקתא רבתי". בין השאר, דבר זה גרם לבלבול וחוסר הבחנה בין הספרים, ועם השנים מדרש זה נשכח ולא היה מוכר כלל. גם בדפוס הראשון[5], נכתב "פסיקתא רבתא דרב כהנא", אף על פי שהספר אינו שייך כלל לרב כהנא. ואכן, חכמי הדורות לא הבחינו בין המדרשים הללו[6]. הראשון שחזר להבדיל בין שני המדרשים היה יום-טוב ליפמן צונץ בשנת ה'תקצ"ב (1832)[7].

פירושים

יד אליקים וגן אליקים לרבי אליקים האמיזלג מבראד. פירוש חמשה אור. כמו כן ישנם קטעי פרשנות מהרב מוירצבורג בעל המלאכת שמים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. במקומות מסוימים נקרא "פסיקתא רבתא" או "פסיקתא גדולה".
  2. מבוא לפסיקתא דרב כהנא, אות ג.
  3. מבוא לפיסקתא דרב כהנא, אות א.
  4. ראה בדברי שלמה בובר, מבוא ל"פסיקתא דרב כהנא", אות ג'.
  5. ללא ציון מקום ותאריך. אך מקובל לשייך הדפסה זו לדפוס פראג.
  6. ראה דוגמאות במבואו של שלמה בובר לפסיקתא דרב כהנא, אות ג.
  7. ראה בהקדמת מנדלבוים במהדורתו לפסיקתא.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקישיבה, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0