רובע התחנה הראשונה
 |
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| |
| ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
 | |
| מרכז הבילוי והפנאי "מתחם התחנה הראשונה", 2018 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| שטח | 72 דונם |
| קואורדינטות | 31°46′03″N 35°13′29″E / 31.7673694444444°N 35.22466944444441998°E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
רובע התחנה הראשונה הוא פרויקט עתידי שמתוכנן לקום סביב תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים, שבמסגרתו ייבנו מרכז עסקים, מתחם תיירות, בילוי ופנאי והאב תחבורתי, במתחם שיהווה שער כניסה נוסף לירושלים.[1] הרובע כולל שטח של כ-72 דונם, ותחום בין ארבעה רחובות, דרך חברון במזרח, מרים החשמונאית בדרום, דרך בית לחם במערב ודוד רמז בצפון.[2]
התוכניות לרובע החדש כוללות בנייה של 350 אלף מטרים רבועים של מרכז עירוני. שטח זה ייבנה בשיטת עירוב שימושים, ויכלול מרכזי תרבות ופנאי, מלונאות, תעסוקה ומסחר, מבני מגורים וכלי תחבורה מתקדמים. התחבורה שתעבור במרכז תקשר אותו לכל חלקי הארץ באמצעות תחנת הרכבת ירושלים החאן שתוקם בעומק האדמה, ולמרכזים החשובים של ירושלים באמצעות שני קווי רכבת הקלה למרכז העיר, הקו הכחול והקו התכלת, והרכבל לכותל שיקשר את המרכז לעיר העתיקה.
מיקום
מיקומו המרכזי של הרובע זוהה כבר באמצע המאה ה-19, בשל קרבתו לעיר העתיקה של ירושלים. ההר שעליו מוקם הרובע צופה מדרום על העיר העתיקה, כאשר ביניהם עובר גיא בן הינום. הרובע שוכן על קו פרשת המים הארצי, ועל דרך חברון ההיסטורית, המהווה חלק מדרך האבות. המיקום נבחר על ידי השלטון העות'מאני לצורך סיום קו יפו-ירושלים ולהקמת תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים. למרגלות ההר הוקמה שכונת משכנות שאננים, השכונה הראשונה מחוץ לחומות. ממזרח לרובע נמצאת שכונת אבו תור, ומדרום-מערב לרובע נמצא עמק רפאים ההיסטורי. בסמוך אליו נמצאים כיום החאן הירושלמי, פארק המסילה וגן הפעמון.
היסטוריה
רקע
ערך מורחב – תחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים
הרעיון להקים מסילת ברזל שתחבר את שפלת החוף עם ירושלים הועלה עוד באמצע המאה ה-19 על ידי ד"ר קונרד שיק, משה מונטיפיורי ואחרים. את הזיכיון להנחת מסילת הברזל השיג מן השלטון העות'מאני יוסף נבון, אך עקב בעיות פיננסיות ואחרות הוא נאלץ למכור את הזיכיון לחברה צרפתית. לבסוף, בשנת 1892, הסתיימה בניית קו המסילה מיפו לירושלים. המסילה נחנכה בחגיגיות רבה בירושלים ב-26 בספטמבר 1892 בנוכחות נכבדי העיר, יהודים וערבים. בין הנוכחים בטקס היה אליעזר בן-יהודה, מחיה השפה העברית, שהעניק לסוס-הפלדה שעדיין לא קיבל את שמו העברי את השם "רכבת".
התחנה נחנכה בשנת 1892 כתחנת הקצה של קו יפו-ירושלים, קו הרכבת הראשון בארץ. תחנת הרכבת היא אחד ממבני הציבור היחידים שנבנו בירושלים בתקופה העות'מאנית. ב-1946 התקיף האצ"ל את התחנה. בפעולה נתפסו ארבעה לוחמי אצ"ל בידי הבריטים, בהם מאיר פיינשטיין, מעולי הגרדום. התחנה פעלה באופן כמעט רצוף (למעט הפסקת פעילות בזמן מלחמת העצמאות) עד לשנת 1998, שבה נסגר קטע המסילה בין נען לירושלים עקב מצבו הטכני הירוד, ועמו נסגרה תחנת ירושלים.[3]
לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 החלה העירייה להפעיל את הרחבה ששימשה במקור למטענים כזירה לאירועי תרבות רבים בדרום מזרח ירושלים (כמו פסטיבל הקולנוע ירושלים, פסטיבל הג'אז של ירושלים, שבוע הספר העברי וכדומה).[4] בשטח שמדרום לתחנה הוכשר חניון, ובית המדפיס הממשלתי שממערב לתחנה, שופץ ונפתח כחממת היי-טק ב-2008.[5]
תוכנית להקמת שכונה בשטח התחנה בוטלה. בעקבות כך פנתה הרשות לפיתוח ירושלים לרכבת ישראל, בהצעה להפוך את המקום למתחם תרבות ופנאי.[6] בינואר 2011 נסלל פארק המסילה - שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים שמשתמש במסילה ההיסטורית. במאי 2013 נחנך המתחם המשופץ כמתחם בשם "מתחם התחנה הראשונה" אך שטח התחנה נמצא עדיין בבעלות רכבת ישראל.[7]
הרכבת הקלה
- ערך מורחב – הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים
החל מסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, תוכנן לעבור באזור הרובע הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים.[8] בתחילה תוכנן כקו רכבת קלה, כולל קטע תת-קרקעי במרכז העיר. אך צוות תוכנית אב לתחבורה בירושלים החליט, בנובמבר 2004, שהתכנון יוחלף לקו אוטובוסים רבי-קיבולת מהירים.[9] בעקבות הצלחת הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים הוחלט לשדרג גם את הקו הכחול לרכבת קלה. השלמת התכנון המפורט של הקו ואישורו התעכבו במשך מספר שנים, עקב המאבק נגד הקמת מקטע הקו ברחוב עמק רפאים.[10] ב-19 באוקטובר 2020 אישרה הוועדה המחוזית את תוואי הקו במלואו,[11] לפיו הקו הכחול מתפצל לשני קווים באזור התחנה הראשונה, ומשם מגיע למוקדים רבים בדרום העיר.
הרכבת הכבדה
- ערך מורחב – תחנת הרכבת ירושלים החאן
ב-2017 תוכננה הארכת מסילת ירושלים–גנות של רכבת ישראל כך שהיא תגיע עד לתחנת הרכבת ירושלים – הכותל.[12] על פי התכנון נועדה המסילה להמשיך לאורך רחוב יפו במפלס תת-קרקעי עד לממילא, שעל יד העיר העתיקה, ומשם לכיוון הכותל. חשש מפגיעה בעיר העתיקה ובחומותיה ביטל את הארכת הקו לעיר העתיקה.
במקום רכבת לעיר העתיקה החלו לתכנן תוואי שונה לפיו תמשיך הרכבת בתוואי תת-קרקעי עד תחנת הרכבת ירושלים מרכז, ומשם ימשיך התוואי בתת-הקרקע לתחנה תת-קרקעית חדשה שתוקם בסמוך לתחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים, וזאת כדי להימנע מחפירת מנהרות בסמוך לאתרים ארכאולוגים באזור העיר העתיקה, ותוך הסתמכות על הרכבל לכותל המתוכנן בין מתחם החאן אל שער האשפות שישמש ככלי תחבורה משלים למטיילים גם בעיר העתיקה.[13]
תוואי זה תוקצב לביצוע ותוכניות מפורטות הופקדו בנובמבר 2021.[14] על פי התכנון יושקו שתי תחנות הרכבת עם השלמת המסלול התת-קרקעי, ב-2030.[15] בשנת 2022 במסגרת תוכנית החומש של רכבת ישראל הוקצו 4.685 מיליארד שקל לטובת המשך הקו המהיר לירושלים, והקמת תחנת ירושלים מרכז.[16] הוועדה הלאומית לתכנון ובניית תשתיות לאומיות אישרה את התוכנית באפריל 2024.[17]
תוכניות בנייה
תוכנית המתאר ירושלים 2000 קבעה לראשונה כי האזור צריך לעבור תכנון מחדש. במשך כשני עשורים תוכנית זו לא יצאה לפועל, בעקבות ויכוחים בין בעלי השטחים השונים,[18] ובמקומה הוקם מתחם בילוי ופנאי קטן יחסית שנקרא "מתחם התחנה הראשונה". רשות מקרקעי ישראל, באמצעות משרד האדריכלים נעמה מליס, הכינה תוכנית אב שקבעה את עקרונות התכנון במתחם שהתפרס דרומה מעבר למרכז העסקים הקטן, לשטח של כ-75 דונם. אחד העקרונות היה בנייה עד גובה של 10 קומות, בעקבות קרבת המתחם לחומות העיר העתיקה,[18] ובעוד בדרום הפרויקט אושרו זכויות בנייה של 350%, בצפונו הוגבלו הזכויות ל-250%.[19] התוכנית חילקה את המתחם לחמישה מגרשים בהתאם לבעלויות הקרקע: קרן JVP של אראל מרגלית, רשות מקרקעי ישראל, חברת רכבת במושבה, רמי לוי וחברת פז,[19] ומכל בעלים הפקיעה 35% משטחו לטובת מתחמים ציבוריים. תוכנית האב אושרה בוועדות במהלך שנת 2019.[19][2]
תחילת הבנייה
בתחילת שנת 2025 החלה עיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה בעבודות הפיתוח המקדימות לפרויקט, במסגרתם הוסט פארק המסילה.[1] עבודות במסגרת הקו הכחול החלו בחודש פברואר סביב החאן הירושלמי.[20]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מיכל גילת, מתחם התחנה הולך לשנות את פניו: החלו העבודות המקדימות של המגה-פרויקט, באתר כל העיר, 30.3.25
- ^ 2.0 2.1 אמיתי גזית, הנהנים משכונה חדשה בי־ם: תשובה, פז ואראל מרגלית, באתר כלכליסט, 10 בספטמבר 2019
- ↑ משה ליכטמן, לעצור את הרכבת ולחשוב, באתר גלובס, 25 ביולי 2005
- ↑ חגית פלג-רותם, בירה על קרח: פסטיבל הקרח הבינלאומי מגיע לירושלים, באתר גלובס, 2 באפריל 2012
- ↑ נועם דביר, הדפוס חוזר לבית המדפיס, באתר הארץ, 18 ביוני 2009
- ↑ קשת רוזנבלום, ירושלים מחכה ל"מתחם תחנה" משלה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2012
- ↑ טל נתנאל-נוריאל, הבשורה של רכבת ישראל להנהלת מתחם התחנה: בוטלו דמי השכירות עד סוף חודש אפריל, באתר כל העיר, 20 במרץ 2020
- ↑ הרכבת הקלה בירושלים לקראת אישור, באתר גלובס, 10 במרץ 1997
- ↑ גל ניסים, משנים תוך כדי תנועה: בי-ם לא ישתמשו ברכבות תת-קרקעיות, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2004
- ↑ עדי זורע, הרכבת הקלה: תוכנית הקו הכחול אושרה למעט המקטע בעמק רפאים, באתר כל העיר, 24 באוקטובר 2017
- ↑ גיא נרדי, אור ירוק לקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים, באתר גלובס, 19 באוקטובר 2020
- ↑ "הרכבת תגיע עד הר הבית", באתר ערוץ 7, 11 בספטמבר 2017
- ↑
אורן דורי, תוכנית חדשה: הרכבת מתל אביב תגיע למרכז ירושלים - במקום לכותל, באתר TheMarker, 22 בדצמבר 2016
- ↑ https://mavat.iplan.gov.il/SV4/1/99005048004/310
- ↑ איילת ברון, בקרוב: תחנת רכבת חדשה תיבנה בירושלים-מרכז, באתר מאקו, 29 בנובמבר 2022
- ↑ יובל שדה, תוכנית הרכבת: 13 רכבות בשעה למרכז ירושלים, באתר כלכליסט, 3 במרץ 2022
- ↑ קו הרכבת המהיר לירושלים יגיע עד למרכז העיר ולמושבה הגרמנית, באתר mynetjerusalem, 2024-04-08
- ^ 18.0 18.1 אמיתי גזית, אראל מרגלית יבנה מאות דירות ורובע חדשנות במתחם התחנה בירושלים, באתר כלכליסט, 20 באוקטובר 2020
- ^ 19.0 19.1 19.2 דותן לוי, אושרה תוכנית האב למתחם התחנה הישנה במרכז ירושלים, באתר כלכליסט, 19 באוגוסט 2019
- ↑ למה דווקא בשבוע של השבתת הרכבת הקלה? העבודות שיבוצעו באזור המושבה הגרמנית, באתר כל העיר, 10 בפברואר 2025
רובע התחנה הראשונה40801037