רבי אברהם חיים ראטה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האדמו"ר משומרי אמונים
רבי אברהם חיים ראטה
הרב אברהם חיים ראטה
חיבורו העיקרי ספר 'חוקי חים' על התורה
תאריך לידה י"ד באדר א' ה'תרפ"ד (19 בפברואר 1924)
תאריך פטירה ה' באלול ה'תשע"ב (22 באוגוסט 2012)
מקום לידה ברהובה (ברגסז) בצ'כוסלובקיה (היום באוקראינה)
מקום קבורה בית הקברות בהר הזיתים בירושלים
חסידות חסידות שומרי אמונים
מקום מגורים ירושלים ובני ברק
מקום פעילות בני ברק וירושלים
מספר בשושלת השני
הקודם אביו רבי אהרן ראטה
הבא ארבעת בניו
תחילת כהונה תש"ט
רבותיו אביו רבי אהרן ראטה, ורבי אהרן רוקח מבעלזא
חיבוריו אמרי קודש, חוקי חיים, עולת שבת
אב הרב אהרן ראטה
אם סימא ראטה
בת זוג בתיה חיה גולדמן
ילדים ארבעה בנים ושש בנות

רבי אברהם חיים ראטה (קרי: רוֹט) (י"ד באדר א' ה'תרפ"ד 19 בפברואר 1924 - ה' באלול ה'תשע"ב 22 באוגוסט 2012) היה האדמו"ר הראשון של חסידות שומרי אמונים. לאחר פטירתו מכונה "החוקי חיים".

ביוגרפיה

נולד בברגסז, כיום באוקראינה, לסימא ולרבי אהרן ראטה, מייסד חבורת שומר אמונים. נישא לבתיה חיה,[1] בתו של רבי מרדכי גולדמן מזוויהל. לאחר פטירת אביו פנו רוב חסידיו לגיסו, רבי אברהם יצחק קאהן שהקים את חסידות תולדות אהרן וחלקם פנו לרבי אברהם חיים. הוציא לאור את ספרי אביו לאחר שנפטר: "שומר אמונים", "שולחן הטהור", "טהרת הקודש", "נועם הלבבות" ו"מבקש אמונה". בשנותיו הראשונות באדמו"רות כונה "האדמו"ר מברגסז" על שם מקום הולדתו.

בתחילת שנות השישים של המאה העשרים קנה שטח סמוך למעבר מנדלבאום (שהיה אז הגבול), צפונית למאה שערים, והקים שם את קריית שומרי אמונים. בקריה הוקמו תלמוד תורה, ישיבה גדולה וישיבה לצעירים. מאוחר יותר העביר את מרכז חסידותו לבני ברק ובחודשים אלול ותשרי שהה בירושלים. מספר חודשים בחורף ובקיץ היה שוהה בתפרח.

באסרו חג שבועות תשע"ב עבר התקפת לב ולאחר שלושה חודשים, בליל ה' באלול, לאחר 66 שנות אדמו"רות, נפטר. נקבר ביום שלמחרת בחלקת אדמו"רי בית שומרי אמונים בבית הקברות הר הזיתים בירושלים.

יחסו למדינת ישראל

בניגוד לאביו, רבי אהרן ראטה, וגיסו, רבי אברהם יצחק קאהן, שנודעו כמתנגדים חריפים לציונות ולאגודת ישראל והשתייכו לחוגי העדה החרדית, רבי אברהם חיים היה מתון יותר. מוסדות שומרי אמונים נהנים מתקציבים ממשלתיים וחלק מחסידיו (בעיקר תושבי בני ברק) משתתפים בבחירות לכנסת. הוא לא עודד את חסידיו להשתתף בבחירות אך גם לא התנגד לכך, האדמו"ר התבטא כנגד מסירת שטחי ארץ ישראל לערבים ואמר כי "כל המנהיגים שהיו שותפים לפשע הזה (פינוי גוש קטיף), שנעשה באכזריות, לא יינקו וייענשו קשות משמיים". לדבריו, פינוי התושבים בניו אורלינס, בשל סופת ההוריקן קתרינה הוא מידה כנגד מידה על תמיכתה של ארצות הברית בפינוי יהודי גוש קטיף.[2]

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים