אליעזר ילין
| אליעזר ותלמה ילין, 1920, לפני נישואיהם |
אליעזר יֶלין (כ"ב בחשוון תרמ"ט אוקטובר 1888, ירושלים – ו' בתמוז תש"ה, 17 ביוני 1945, שם) היה מהנדס ואדריכל ואיש ציבור, מראשי וראשוני בוניה של ירושלים העברית; בנו של דוד ילין ובעלה של תלמה ילין[1].
ביוגרפיה
אליעזר ילין נולד בירושלים, בשכונת מזכרת משה, בשנת 1888, בן לחוקר והמורה דוד ילין, ואיטה, בתו של יחיאל מיכל פינס. הוא למד בילדותו ב"כותאב", 'חדר' ספרדי, והמשיך בבית הספר למל. את לימודיו התיכוניים עשה בבית הספר "אליאנס" הידוע של חברת "כל ישראל חברים". הוא החל בלימודי ההוראה בסמינר למורים הירושלמי "עזרה", אבל פרש מהם לאחר שנה, והתמסר ללימודי האדריכלות.
יצא בשנת 1907 ללמוד אדריכלות בגרמניה, בבית הספר הטכני הגבוה של העיר דרמשטדט, ועשה שם ארבע שנים עד שהוסמך כמהנדס ואדריכל. בגרמניה פגש והתיידד עם האדריכל היהודי וילהלם הקר, ידידות שנמשכה עד סוף חייהם. הוא היה מראשוני בני הארץ שיצאו לחו"ל כדי לרכוש השכלה טכנית גבוהה[2].
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגייס לחיל ההנדסה העות'מאני, ושרת בו כקצין הנדסה בכיר יחד עם ידידו ושותפו לעתיד, וילהלם הקר, שבא כקצין יהודי מהצבא הגרמני, לתמוך בגייסות העות'מאניים בסיני. הם בנו במסגרת שירותם דרכים וכבישים, גשרים ומסילות ברזל, בעיקר בחצי האי סיני ובנגב, אך גם בטורקיה, סוריה ולבנון[2].
בשנת 1920 ייסדו אליעזר ילין ווילהלם הקר את משרד האדריכלות המשותף שלהם, שעסק בתכנון אדריכלי, ביצוע הנדסי ושמאות בניין. במסגרת משרדם זה, הפכו לימים לראשי וראשוני הבונים של שכונת רחביה בירושלים, של ירושלים העברית, ושל מבנים במקומות נוספים ביישוב היהודי בארץ ישראל כגון: בית גד פרומקין, בית המדרש למורים העברי בירושלים (מכללת דוד ילין), בית הכנסת המרכזי אהל יצחק בקריית משה ושני מבנים ברחוב יהודה הלוי (הבית במספר 6 והתאום לו במספר 8)[3][4].
בשנת 1921 נישא ילין לתלמה לבית בנטוויץ', מוזיקאית דגולה וצ'לנית בעלת שם עולמי. על שמה של תלמה ילין קרוי היום בית הספר לאמנויות בגבעתיים. בשנת 1924 בנה את ביתו בירושלים ברחוב רמב"ן 14 בפינת רחוב אלחריזי בסגנון הבינלאומי עם אפיונים מקומיים כמו קשתות באכסדרת העמודים בכניסה וכן כותרות עמודים בסגנון אשורי, והיה ראשון המתיישבים שבנה את ביתו בשכונת רחביה[5].
הוא מילא שורה של תפקידים ציבוריים במסגרות של היישוב בטרם מדינה: היה חבר בוועד שכונת קרן מונטיפיורי שבנתה את שכונת קריית משה, היה חבר שנים רבות בוועד המרכזי של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בארץ ישראל, ומשנת 1943 עד מותו כיהן כיושב ראש האגודה בירושלים. היה חבר בוועד המנהל של האגודה למען ירושלים, וחבר בוועד המנהל של בית ההארחה למוזיקאים "בית דניאל", בזכרון יעקב, שמשרדו אף בנה אותו. היה חבר בוועד השכונה של שכונת רחביה, וכן פעל בחוג לקירוב לבבות בין יהודים לערבים בירושלים.
אליעזר ילין נפטר בירושלים בשנת 1945, בן חמישים ושבע בלבד היה במותו. הותיר את אשתו וארבע בנות. נקבר באחוזת הקבר של משפחת ילין בגוש הישן בבית הקברות בהר הזיתים.
בשנים האחרונות מתרבה העניין הציבורי והאדריכלי במפעל הבנייה שלו ושל שותפו וילהלם הקר, ויש ניסיונות לשמר ולהנציח את מפעלם בירושלים.
לקריאה נוספת
- דוד קרויאנקר, אדריכלות המדינה שבדרך, בראי יצירתם של הקר-ילין, כתר, ירושלים, 2006
- מרדכי נאור, מסיפורי ארץ אהבתי, ארץ ישראל בשנים 1850 עד 1950, תל אביב, 1979
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "אליעזר ילין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 792
- אליעזר ילין ז"ל, הצופה, 18 ביוני 1945
- דוד קרויאנקר, גם הם היו חלוצים, באתר הארץ, 18 באפריל 2006
הערות שוליים
- ^
עופר אדרת, האישה שסירבה לגור בתל אביב ונאבקה על מקומן של נשים בזירה הציבורית, באתר הארץ, 9 במרץ 2016
- ^ 2.0 2.1 נילי פורטוגלי, הבניינים המופלאים האלה שאנו חולפים על פניהם בלי לשים לב, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2006
- ^ גיא ליברמן, דירה בבניין לשימור ביהודה הלוי נמכרה ב-1.3 מיליון דולר, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2007
- ^ גיא ליברמן, דירת גן בבניין לשימור בתל אביב נמכרה ב-6.8 מיליון שקל, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2008
- ^ ניר חסון, לאחר 94 שנה: עיריית ירושלים מתכננת להרוס את הבית הראשון של רחביה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2018
