פרשת בראשית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בראשית (פרשה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בראשית
פסוקים בראשית, א', א' - ו', ח'
מספר פסוקים 146
מספר תיבות 1931
תוכן בריאת העולם, עץ הדעת, קין והבל, הולדת נח
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (1)  לא תעשה (0)
פרייה ורבייה
הפטרה
ספרדים, חב"ד וקהילת פרנקפורט ישעיהו, מ"ב, ה'-כ"א
אשכנזים ישעיהו, מ"ב, ה' - מ"ג, י'
תימנים ישעיהו, מ"ב, א'-ט"ז
איטלקים ישעיהו, מ"ב, א'-כ"א
פרק ראשון של פרשת בראשית כתוב על ביצה במוזיאון ישראל

פרשת בְּרֵאשִׁית היא הפרשה הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה. היא מתחילה בתחילת הספר[1] ומסתיימת, לפי החלוקה לפרקים, בפרק ו', פסוק ח'.

בפרשת בראשית מתוארת בריאת העולם, ואחריה קורות בני האדם עד המבול, שבו מחה אלוקים את בריאתו מעל פני האדמה. פרשת בראשית והפרשה שאחריה, פרשת נח, הן שתי הפרשות היחידות בתורה, העוסקות בתולדות העולם והאנושות, ולאחר מכן התורה עוסקת בתולדותיהם של אברהם יצחק ויעקב שלושת אבות האומה הישראלית.

את פרשת בראשית קוראים בשבת הראשונה שאחרי חג שמחת תורה. העלייה הראשונה בפרשה נקראת גם בשמחת תורה, מייד עם השלמת סבב הקריאה בתורה. העולה לקריאה זו בשמחת תורה מכונה "חתן בראשית".

נושאים בפרשה

בריאת העולם

ערך מורחב – בריאת העולם (יהדות)

ספר בראשית נפתח בתיאור מפורט של בריאת העולם על ידי אלוקים בשישה ימים:

לאחר תיאור ששת ימי הבריאה, שב הכתוב ומתמקד בבריאת האדם. בסיפור זה מתואר גן עדן וסביבתו, נהרותיו וצמחיו, כמקום שניתן לאדם "לעבדה ולשמרה". מסופר שה' הניח את האדם בגן עדן וציווה אותו לאכול מכל פירות הגן חוץ מפרי עץ הדעת. לאחר מכן ה' החליט ש"לא טוב היות האדם לבדו - אעשה לו עזר כנגדו", והביא לפני האדם את כל החיות לקרוא להם בשמות, כדי שהאדם יראה שאין בכל בעלי החיים נקבה הראויה להזדווג לו, ויבין מה הצורך לקחת ממנו עצם ולברוא ממנה אישה[2]. האדם קרא לכל החיות בשמות, ואכן לא מצא לעצמו זיווג ראוי. לאחר מכן ה' הפיל תרדמה על האדם, לקח ממנו צלע אחת מגופו וממנה יצר את נקבת האדם.

חטא עץ הדעת

ערך מורחב – חטא עץ הדעת

כהמשך ישיר לסיפור בריאת האישה, מסופר כיצד שכנע הנחש הקדמוני את חווה כי אלוקים אסר על אכילת פרי עץ הדעת כדי למנוע מהאדם להשתוות אליו, ולא עבור תועלת לאדם. חווה אוכלת מהפרי ומביאה ממנו לאדם, שאוכל ממנו גם כן. בעקבות אכילת הפרי, אדם וחווה נעשים לפתע מודעים להיותם ערומים וממהרים להתכסות. כעונש אלוקים מקלל את הנחש בקיצוץ רגליו וזחילה על גרונו, את חווה בכאב הלידה ותלותה בבעלה, ואת אדם בעבודת האדמה כדי להצמיח מזון. לבסוף, אדם וחווה מגורשים לנצח מגן העדן.

קין והבל

ערכים מורחבים – קין והבל, אות קין

אדם וחוה הולידו שני בנים, קין והבל. הבל היה רועה צאן וקין היה עובד אדמה. שני האחים הביאו מנחה לאלוקים, קין מפירות האדמה והבל מבכורות צאנו, אך אלוקים שעה למנחתו של הבל בלבד, מכיוון שהוא הביא מהמובחרים שבצאנו. בתגובה, קין רצח את אחיו ונענש בגלות נצחית. להגנתו, אלוקים הבטיח לו שלא ייפגע על ידי אויבים שינצלו את חולשתו. לאחר מכן מסופר על השושלת שיצאה מקין, עד למך ובניו.

הולדת שת

לאחר מותו של הבל, לאדם ולחווה נולד בן שלישי בשם שת, ממנו נולדה השושלת שהביאה אל נח.

עשרת הדורות

תולדות עשרת הדורות שמאדם עד נח. והם: אדם הראשון, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך, מתושלח, למך ונח. הפרשה מסתיימת בתיאור השחיתות המוסרית שעלתה בעולם, ועל כך שנח "מצא חן בעיני ה'".

מעשה בני האלוהים

ערך מורחב – מעשה בני האלוהים

בסוף הפרשה מתואר חטא בני האלוהים שהוביל להחלטת ה' להחריב את העולם. קיימות שתי גישות עיקריות מהי זהותם של בני האלוהים ומה היה חטאם: רבים מפרשים שבני האלוהים הם בני הדיינים ובעלי הכח שניצלו את מעמדם כדי לחמוס ולגזול נשים יפות מתחת בעליהן כדי לשאתן לנשים. גישה נוספת מבארת שבני האלוהים הם מלאכים או כוחות רוחניים אחרים שהתגשמו ונשאו בנות אדם ומהם נולדו הנפילים שהיו בעלי כוחות על-אנושיים, מה שהביא רבים לסגוד להם ולהאלילם.

מצוות בפרשה[3]

בפרשה ישנה מצווה אחת:

המצוות מקור המצווה נוהגת בזמן הזה המחויבים
מצוות פריה ורבייה וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ[4]. כן גברים

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת בראשית יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:

הפטרה

מפטירים בספר ישעיהו, פרק מ"ב. התימנים והאיטלקים מתחילים בפסוק א', והספרדים והאשכנזים מתחילים בפסוק ה'. התימנים מסיימים בפסוק ט"ז, הספרדים והאיטלקים וכן קהילות פרנקפורט דמיין ופוזנא בפסוק כ"א, והאשכנזים (חוץ מהנ"ל) בפרק מ"ג, פסוק י'. ההפטרה עוסקת בהנהגתו של ה' ופותחת בבריאת העולם והיצורים החיים בו:

כֹּה אָמַר הָאֵל ה' בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ. אֲנִי ה' קְרָאתִיךָ בְצֶדֶק וְאַחְזֵק בְּיָדֶךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְאוֹר גּוֹיִם. לִפְקֹחַ עֵינַיִם עִוְרוֹת לְהוֹצִיא מִמַּסְגֵּר אַסִּיר מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ.

בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ס"ה, פסוק ט"ז - עד פרק ס"ו, פסוק י"א.

בשנים בהן היום הראשון של ראש השנה חל בשבת (כ-28.6% מהשנים), נוהגים לקרוא עם פרשת בראשית את הפטרת "מחר חודש", מכיוון שראש חודש חשוון יוצא ביום ראשון ושני, למחרת שבת פרשת בראשית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת בראשית, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    הערות שוליים



    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    פרשת בראשית36434745Q819077