רש"י הראשון בתורה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רש"י הראשון בתורה

"בְּרֵאשִׁית"
אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ב'), שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית?

משום "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם" (ספר תהלים, פרק קי"א, פסוק ו').

שאם יאמרו אומות העולם לישראל: "לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים", הם אומרים להם: "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא; הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

רש"י, בראשית א א

רש"י הראשון בתורה נחשב לאחד מדברי רש"י המפורסמים ביותר אשר עוסק בהסבר מדוע התורה פתחה בסיפור בריאת העולם ולא במצוות קידוש החודש שהיא המצווה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל. נקרא לעיתים רש"י - כח מעשיו הגיד לעמו.

בדברי רש"י מוסבר באיזו זכות כבשו בני ישראל לאחר יציאת מצרים את ארץ ישראל, ומשכך יש עיסוק רב בדבריו בקבוצות העוסקות במצוות יישוב ארץ ישראל כדוגמת חסידות חב"ד, הציונות הדתית ועוד.

תוכן

רש"י מביא את שאלתו של רבי יצחק (ראה להלן אודות זהותו): הרי מטרת התורה היא להורות את מצוות ה'[1] ואם כן, התורה לא הייתה צריכה לפתוח בסיפור בריאת העולם אלא להתחיל מיד במצוות קידוש החודש המובאת בפרשת בא, משום שהיא המצווה הראשונה שנצטוו בה בני ישראל לאחר יציאת מצרים[2].

רבי יצחק מצטט את הפסוק בתהלים: ”כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם”, ומפרש שכוונת הקדוש ברוך הוא בכך שהגיד לעמו את כח מעשיו, כלומר, כיצד ברא את העולם, זאת כדי לתת להם נחלת גויים - לזכות אותם בארץ ישראל שהייתה שייכת עד כניסתם לארץ לשבעת העממים.

כלומר, הסיבה המרכזית לכך שהקדוש ברוך הוא פתח בסיפור מעשה בראשית היא כדי להוכיח קבל עם ועולם שהוא ברא את העולם, וממילא יש לו את הזכות לתת חלקים ממנו למי שהוא רוצה, ומשכך לא יוכלו הגויים לטעון שבני ישראל גזלו את ארץ ישראל במהלך כיבוש הארץ, כיוון שעשו זאת בהוראת ה' שהוא בראה, והוא נתנה להם. ”הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו. ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו”.

זהותו של רבי יצחק

בעבר רווחה אגדה כי רבי יצחק המוזכר בדברי רש"י אינו אחד מן התנאים או חכם אחר מתקופת חז"ל, זאת משום שהמדרש אותו הוא מזכיר לא נמצא בשום מקום, משום כך שיערו כי היה זה אביו אשר הוא קרוי על שמו, לאגדה נוספה אנקדוטה כי אביו של רש"י לא היה תלמיד חכם, אך בנו רצה לכבדו וביקש ממנו שישאל אותו דבר מה כדי שיכניסו לפירושו, וכשאביו שאל אותו שאלת תם, למה התורה פתחה בבראשית, רש"י הביא את השאלה בשמו והרחיבה שלכאורה הפתיחה הייתה צריכה להיות מ"החודש הזה לכם" ותירץ את תירוצו.

החיד"א[3] תקף שמועה זו, והוכיח מדברי רש"י על התלמוד בבלי[4] שהזכיר דברי תורה בשם אביו ומוכח שהוא תלמיד חכם, מה גם שמצא מקור לדברי רש"י האלו במדרש תנחומא הקדום, אם כי לא בפרשה זו אלא בפרשת בא, וכעין הדברים הללו נמצא בזוהר.

התפארת יוסף עשה פשרה בין שתי הדעות, ופירש, שאף על פי שדברים אלו הובאו במדרש רבה בשם רבי יהושע דסיכנין העדיף רש"י להביא את הדברים מפרשה מרוחקת ממדרש תנחומא, כדי להשתמש בשמו של אביו רבי יצחק ולכבדו בכך.

רבי צבי אלימלך מדינוב (ה'בני יששכר') בספרו 'אגרא דכלה'[5] כתב פשרה דומה, שרש"י היה צריך להזכיר את המדרש בסתם, כלומר, בלי אזכור שם בעל המאמר כפי שנהג ברוב פירושו על התורה, אך העדיף לנקוט בשמו של רבי יצחק כדי ליתן כבוד לאביו, ובפרט על פי המסופר באגדה שאביו הפסיד יהלום כדי שלא ליתנו לעבודה זרה ובזכות הפסד זה זכה לבן שיאיר כיהלום, ורש"י, שהכיר לו טובה על כך, פתח את פירושו בשמו, לומר שכל פירוש זה הוא בזכותו של רבי יצחק.

במשנת גדולי ישראל

  • הרבי מליובאוויטש דיבר רבות על דברי רש"י הללו, הן משום שעסק רבות בפירוש רש"י על התורה, והן משום עיסוקו הרב במצוות יישוב ארץ ישראל, והיה מדגיש שרש"י לא השתמש ברעיונות למדניים, אלא הסביר פשט פשוט שכל ילד יכול להבינו וממילא גם הגוי יבין אותו, ועם טענה זו צריך לגשת לכל ויכוח עם אומות העולם[6].

פרסום הדברים

בשנת ה'תשע"ב קראו גדולי ישראל, ביניהם: הרב מאיר מאזוז, הרב יעקב יוסף והרב דוד מאיר דרוקמן לציבור הרחב, לקרוא את דברי רש"י הללו בשבת בראשית בדרשה מיוחדת לאחר קריאת התורה:

”להשיב בזה לאומות העולם, בשם מאות אלפי מתפללי בתי הכנסת, בדחייה על הסף של כל טענותיהם, ובהכרזה ברורה, שארץ הקודש ניתנה לעם ישראל לגבולותיה על ידי בורא העולם, ואלו הרוצים ליטלה מאתנו הם גזלנים שזממם לא יעלה בידם בעזרת ה'. עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו א-ל” (ספר ישעיהו, פרק ח', פסוק י')[7].

בתרבות

לקראת שבת בראשית ה'תשפ"א הוציא הזמר שמחה פרידמן שיר על מילותיו של רש"י בעיבודו של יואלי דיקמן, כאשר תחילת השיר היא ניגון-לימוד שהיה מנגן אביו של פרידמן, והלחן עצמו נכתב 12 שנים קודם לכן. לדבריו של רש"י הוסיף הזמר כמה מילים ביידיש[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ המהר"ל מפראג מבאר שתורה היא מלשון הוראה, כלומר, התורה מורה ליהודי כיצד לחיות ולנהוג.
  2. ^ על פי דברי הרא"ם בפירושו 'המזרחי' על רש"י.
  3. ^ שם הגדולים, מערכת גדולים אות ש סעיף לה, ערך רש"י, ונחל קדומים.
  4. ^ במסכת עבודה זרה.
  5. ^ מדרשים ותרגומים ביאורי רש"י לפרשת בראשית.
  6. ^ שיחות מכבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש בענין שלימות הארץ - מוצאי ש"פ בראשית תש"מ.
  7. ^ קמפיין עולמי להכרזת הרש"י הראשון בכל בתי הכנסת בשבת בראשית, באתר דעת תורה.
  8. ^ שמחה פרידמן מנגיש את הרש"י הראשון ביצירה מדהימה, כ"ד בתשרי ה'תשפ"א (12 באוקטובר 2020) באתר המחדש.