תוהו ובוהו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תֹהוּ וָבֹהוּ הוא מושג במעשה בריאת העולם, המופיע בתחילת ספר בראשית.

על ביטוי זה נכתבו פרשנויות ומאמרים רבים. הפירוש הוא ריקנות ושיממון. ריק ושממה[1] המשמעות המילולית המקובלת היום היא: אי-סדר, בלגן, ערבוביה, אנדרלמוסיה. הפירוש המופיע בתרגום השבעים, "ἀόρατος καὶ ἀκατασκεύαστος", פירושו: אפל ובלתי מסודר; בעוד המתרגמים לארמית (תרגום אונקלוס, תרגום יונתן) פירשו – שממה וריקנות.

הטקסט התנ"כי

הביטוי מופיע בספר בראשית א2:

”בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.[2] וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.”

הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" נזכר בתנ"ך שלוש פעמים:[3]

  • ספר בראשית, פרק א', פסוק ב': "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹקִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם".
  • ספר ירמיהו, פרק ד', פסוק כ"ג: "רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְאֶל הַשָּׁמַיִם וְאֵין אוֹרָם".
  • ספר ישעיהו, פרק ל"ד, פסוק י"א: "וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ, וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ".

הפרשנות התורנית

בבראשית רבה רבי עקיבא מפריך דעות ותפיסות כופרות אחרות, שטענו שהפסוק רומז שלא ה' לבדו יצר את העולם.[4]

בבראשית רבה, פרשה ב, רב אבהו ורבי יהודה בן סימון מביאים אנלוגיות ואומרים: "כך ישבה לה הארץ תוהא ובוהא אמרה העליונים והתחתונים נבראו בבת אחת העליונים חיים והתחתונים מתים לפיכך: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ".[5]

אברהם בר חייא (המאה ה-12) היה הראשון לפרש את הביטוי "תהו ובהו" במשמעות של "עניין" ו"צורה", ופירוש זה מופיע גם בספר הבהיר.[6]

הביטוי "תֹהוּ וָבֹהוּ" על פי אקדמיה ללשון העברית

"בעברית בת ימינו לעיתים מכנים אי־סדר בשם 'תוהו ובוהו'. אך זאת איננה המשמעות המקורית של הצירוף המופיע בספר בראשית". בבדיקה של חיבורים שונים אשר חוברו לאורך הדורות, עולות משמעויות שונות של המילים 'תוהו' ושל הביטוי 'תוהו ובוהו'. חלק מהפירושים הקדומים מתייחסים אל 'תוהו' כאל המקום הנמצא מעבר לארץ המיושבת, ומתייחסים אל 'תוהו' כאל מקור הרוע, וכאל מים הקדמונים.[7] באתר האקדמיה ללשון העברית מוסבר כי "במקורות שונים, ובהם מדרש בראשית רבה[8] והתרגום המיוחס ליונתן, נקשר הצירוף 'תוהו ובוהו' אל הפעלים תָּהָה ובָהָה ומתפרש 'והארץ הייתה תּוֹהָה וּבוֹהָה'. הקישור לפועל תָּהָה מוכר גם מפירוש רש"י: "תהו לשון תמה ושממון, שאדם תוהא ומשתומם על בהו שבה". המסקנה המופיעה באתר האקדמיה ללשון העברית היא כי "גם כיום קושרים בין הדברים, אך מקובל יותר לומר שהפעלים תָּהָה ובָהָה – המתועדים לראשונה בספרות חז"ל – נגזרו מן המילים תֹּהוּ ובֹהוּ, ולא להפך".[9][10][11][12][13][14]

הערות שוליים

  1. ^ מה פרוש תוהו ובהו? הרב חנוך כץ, באתר ישיבה
  2. ^ ישנה שיטה שמטרת הפסוק אינה לתאר את בריאת שמים וארץ אלא שהפסוק הוא הקדמה לסיפור הבריאה.
  3. ^ http://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/tohu_
  4. ^ Louis Isaac Rabinowitz; Seymour Feldman; Yehoyada Amir (2007), "CREATION AND COSMOGONY IN THE BIBLE", Encyclopaedia Judaica, vol. 5 (2nd ed.), Gale, pp. 273–280
  5. ^ Midrash Rabbah: Genesis, Volume One, translated by Rabbi Dr. H. Freedman; London: Soncino Press, 1983; מסת"ב 0-900689-38-2; p. 15.
  6. ^ K. Schubert (2003), "CABALA", New Catholic Encyclopedia, vol. 2 (2nd ed.), Gale, pp. 831–836
  7. ^ http://hebrew-academy.org.il/2015/10/13/פרשת-בראשית-תוהו-ובוהו/
  8. ^ בראשית רבה ב ב.
  9. ^ יהושבע בנטוב, "והארץ הייתה תהו ובהו וחשך על פני תהום – בין כאוס לתוהו ובוהו", מראה 7 (תשע"ב), עמ' 59–66
  10. ^ משה דוד קאסוטו, מאדם עד נח – פירוש על סדר בראשית, ירושלים תשי"ג, עמ' 11–12
  11. ^ מנחם מורשת, לקסיקון הפועל שנתחדש בלשון התנאים, רמת־גן תשמ"א, עמ' 386
  12. ^ מנחם צבי קדרי, מירושת לשון ימי הביניים, תל אביב תשכ"ח, עמ' 130–134
  13. ^ "תהו ובהו", אנציקלופדיה מקראית, ח, ירושלים תשמ"ב, טורים 436–437
  14. ^ Menahem Kister, "Tohu wa-Bohu, Primordial Elements and Creatio ex Nihilo", JSQ 14, 3 (2007), pp. 229–256
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26481609תוהו ובוהו