ספר מלכים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מלכים ב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "מלכים" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו מלכים (פירושונים).
ספר מלכים
שלמה המלך בערוב ימיו, איור מאת גוסטב דורה
שלמה המלך בערוב ימיו, איור מאת גוסטב דורה
מספר פרקים 47
סדרת ספרים נביאים ראשונים
הספר הקודם ספר שמואל
הספר הבא ספר ישעיהו
דמויות מרכזיות מלכי יהודה וישראל

ספר מְלָכִים הוא הרביעי בספרי הנביאים שבתנ"ך, והוא חותם את סדרת נביאים ראשונים. הספר מתאר את ימיו האחרונים של דוד המלך, ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה, מעשיהם והאירועים בארץ בתקופתם, ועד חורבן בית המקדש הראשון.

בין הנביאים הבולטים המופיעים בספר ניתן למנות את אחיה השילוני, אליהו ואלישע.

תוכן הספר ומבנהו

ספר מלכים ממשיך את ספר שמואל שם מסופר על ראשית ימי המלוכה, וספר זה ממשיך בשלהי ימיו של דוד המלך (בסביבות שנת 830 לפנה"ס). הוא מסתיים בחורבן בית ראשון, כליאתו של המלך הגולה יהויכין, ולבסוף שחרורו בידי מלך בבל (395 לפנה"ס).

ספר מלכים מתחיל בשלהי ימי דוד המלך והמלכת שלמה בחיי אביו. סיפור זה כולל את נסיון המלוכה של אדוניה בן חגית, ובעקבות כך הריגתם של אדוניהו ויואב בן צרויה, והסרת הכהונה מאביתר הכהן. הספר מתאר גם את צוואת דוד.

לאחר מכן מתאר הספר את התפלגות ישראל לשתי ממלכות - ממלכת יהודה וישראל.

מופיעה רשימה מפורטת של מלכי שתי המלכויות, כשלגבי כל מלך מצוין באיזו שנה למלכות המלך המקביל לו (בממלכה השנייה) הוא עלה למלוכה (סינכרוניזְם). אצל מלכי יהודה מצוין שם אם המלך וברוב המקרים מצוין מקום קבורתו ותקציר מפעולותיו. ישנם מלכים שלגבי תקופתם יש יותר פירוט מאצל אחרים. כאלו הם דברי ימי אחאב, חזקיהו ויאשיהו.

חלוקת הספר

הספר נחשב כספר אחד, והחלוקה הידועה למלכים א' ומלכים ב' היא חלוקה טכנית שמקורה בתרגום השבעים (שם נחשב הספר לספר אחד עם ספר שמואל, וחולק לארבעה חלקים, עקב אורכו בתרגום ליוונית: מלכים א, ב, ג, ד).

הכתוב מתאר שלושה מצבים של עם ישראל:

סגנון הספר

ניכרת אחידות בעריכת הספר לכל אורכו. מרבית הנאמר כתוב בסגנון תיאורי-תיעודי, אך הכתוב משלב גם קטעי שירה, פתגמי חכמה ודברי מוסר.

ספרים מקבילים

הרוצה לדעת עוד על תולדות כל מלך מופנה על ידי הכתוב לספרים "דברי הימים למלכי יהודה" ו"דברי הימים למלכי ישראל". ספרים אלו לא שרדו עד ימינו.

ניתן ללמוד עוד על תולדות המלכים השונים מידיעות המופיעות בספר דברי הימים, וכן בספרים ירמיהו וישעיהו, שבהם מופיעים לעיתים תעתיקים מילה במילה של הנאמר ב"ספר מלכים". גם חלק מנביאי תרי עשר ליוו גם הם את תקופת בית ראשון.

בתעודות אשוריות ובבליות, חלקן בעברית, אפשר ללמוד עוד על תולדות המלכים, בעיקר אלו האחרונים מבין מלכי יהודה, ידיעות שאינן חלק מתוכנו של ספר מלכים.

חיבורו של ספר מלכים

בברייתא נאמר שירמיהו כתב את ספרו, ספר מלכים ואת מגילת איכה[1]. ירמיהו הנביא, חי באותה תקופה בה מסתיימת הכרונולוגיה הארוכה של ספר מלכים, היינו חורבן הבית ורצח גדליהו בן אחיקם.

ניבים, ביטויים שמקורם בספר מלכים

  • אין לי שיג ושיח איתו/כם, מקורו מהפסוק כִּ֣י שִׂ֧יחַ וְכִֽי־שִׂ֛יג ל֖וֹ (פרק י"ח, פסוק כ"ז).
  • המילים ”אין קול ואין עונה” (פרק י"ח, פסוק כ"ט) שמתארות את הבעל הפכו לביטוי בשפה העברית שבא לתאר חוסר תגובה מוחלט.
  • עֹכֵר יִשְׂרָאֵל (פרק כ"א, פסוק י"ט) - ביטוי ליהודי שפועל נגד עמו.
  • הֲרָצַ֖חְתָּ וְגַם־יָרָ֑שְׁתָּ (פרק כ"א, פסוק י"ט) - משמש כביטוי מחאה לאדם שעשה מעשה רע, ואחר זמן בא להרויח מאותו מעשה.
  • פוסח [פסְחִים] עַל־שְׁתֵּ֣י הַסְּעִפִּים֒ (פרק י"ח, פסוק כ"א - ביטוי לאדם שמתנהג בדו ערכיות כלפי מישהו או משהו.
  • כָּמ֧וֹנִי כָמ֛וֹךָ (פרק ג', פסוק ז') - ביטוי להדדיות, ומוכנות לעשייה בדיוק כמו השני.
  • הורס [יַהֲרֹ֡סוּ וְ]כָל־חֶלְקָ֣ה ט֠וֹבָה (פרק ג', פסוק כ"א) - ביטוי לאדם שמזיק בצורה נרחבת.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הברייתא בבבא בתרא ט"ו, ע"א



הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28552019ספר מלכים