חלום שלמה בגבעון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חֲלוֹם שְׁלֹמֹה בְּגִבְעוֹן, הוא סיפור המופיע בספר מלכים א', פרק ג', פסוקים ד'-ט"ו. שלמה מגיע לבמה הגדולה בגבעון. שם הוא מקריב אלף עולות. בלילה נראה ה' אל שלמה בחלום. בחלום מציע ה' לשלמה להעניק לו כל דבר שיבקש. שלמה מבקש בחלומו "לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע"[1]. בקשת שלמה נענתה, ובזכות שלא ביקש עושר, כבוד, אריכות ימים או ניצחון במלחמה, הוא קיבל בנוסף גם עושר, כבוד ואם ילך בדרך ה', גם אריכות ימים.

במלכים א' פרק ג' שני סיפורים: חלום שלמה בגבעון (ד'-ט"ו) ומשפט שלמה, המופיע בפסוקים (ט"ז-כח) . לשני הסיפורים האלו מבוא בן ארבעה פסוקים[2]. פסוקים אלה מהווים סיום לתהליך ביסוס שלטונו של שלמה המופיע בפרקים הראשונים של ספר מלכים. הפסוק הראשון בפרק, מתאר את ההתבססותו של שלמה כמלך על ממלכת ישראל. פסוקים ב'-ג' מתפקדים כפתיחה לסיפורי מלכות שלמה ופסוק ד', משמש כפתיחה לסיפור מסעו של שלמה לזבוח בגבעון וחלומו.

סיפור המעשה

לפי המסופר בפרק ג' הסיפור מתרחש בגבעון. לגבעון הגיע שלמה כדי לזבוח בבמה הגדולה. בגבעון שלמה הקריב אלף עולות: "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם, כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה. אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא". ה' נגלה לשלמה בחלומו ומבקש ממנו להביע משאלה: "שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ"[3]. שלמה מודה לה' על חסדו הרב לו ולאביו: "אַתָּה עָשִׂיתָ עִם עַבְדְּךָ דָוִד אָבִי חֶסֶד גָּדוֹל וַתִּתֶּן לוֹ בֵן יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ כַּיּוֹם הַזֶּה". בדבריו הוא מתאר את אביו כצדיק: "כַּאֲשֶׁר הָלַךְ לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה וּבְיִשְׁרַת לֵבָב עִמָּךְ…". שלמה מדבר בצניעות וענווה. שלמה מכיר בכך שהוא חסר ניסיון בענייני הממלכה. הוא מכנה את עצמו: "נַעַר קָטֹן". שלמה מתכוון לכך שהוא חסר ניסיון בתחום הצבאי: "לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא"[4]. שלמה מודע לעובדה כי הוא הומלך לשלוט על עם רב: "עַם רָב, אֲשֶׁר לֹא יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב". בפסוק ט' שלמה מבקש משאלה. כדי לשפוט הוא נדרש ללֵב שֹׁמֵעַ וליכולת להבחין בין טוב ורע: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע". בקשת שלמה נשאה חן בעיני ה'. שלמה מקבל חכמה, עושר וכבוד. כמו כן הוא מקבל הבטחה כי יזכה באריכות ימים וזאת באה עם תנאי: "וְאִם תֵּלֵךְ בִּדְרָכַי, לִשְׁמֹר חֻקַּי וּמִצְו‍ֹתַי, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ, דָּוִיד אָבִיךָ--וְהַאֲרַכְתִּי, אֶת-יָמֶיךָ."[5]

מגמת הסיפור

סמיכות הסיפורים, משפט שלמה וחלומו בגבעון מורים על מטרה ברורה, התגשמות הבטחת ה' וביסוס מעמדו של שלמה כמלך בעיני ה' והממלכה. המלך, ולא שלמה האדם הוא זה ששפט, בעזרת מתנת החכמה אשר ניתנה לו על ידי ה'. לדעת ישראל אפעל, בנוסף התגלות ה' לשלמה המלך בחלומו באה כדי לתת ביטוי להסכמתו של ה' לבית דוד לבנות את בית המקדש לה' בירושלים[6].

הערות שוליים

  1. ^ ספר מלכים א', פרק ג', פסוק ט'
  2. ^ ספר מלכים א', פרק ג', פסוקים א'-ד'
  3. ^ ספר מלכים א', פרק ג', פסוק ה'
  4. ^ בשמואל ב' ה', ב' מבקשים שבטי ישראל מדוד שימלוך עליהם: "גַּם-אֶתְמוֹל גַּם-שִׁלְשׁוֹם, בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אַתָּה הָיִיתָה מוציא (הַמּוֹצִיא) וְהַמֵּבִי, אֶת-יִשְׂרָאֵל", המוציא והמביא פירושו מצביא צבאי המוציא את העם למלחמה ומביא אותם בשובם.
  5. ^ מלכים א' ג', י"ד
  6. ^ ישראל אפעל, ישראל ויהודה בתקופת המקרא (המאה השתים עשרה - 332 לפני הספירה) / ההיסטוריה של ארץ-ישראל, ירושלים, יד בן צבי, 1998, עמ' 122
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0