יהושפט בן אחילוד
יְהוֹשָׁפָט בֶּן-אֲחִילוּד, אישיות מהתנ"ך, שימש בתפקיד מזכיר בתקופת מלכות דוד[1] ושלמה.[2]
שמו ומוצאו
יהושפט הוא שם תאופורי ישראלי, אשר משמעותו ה' שפט. בנימין מזר סובר כי בענא בן אחילוד[3], אשר שמו תאופורי כנעני ויהושפט אחים אשר מוצאם כנעני ואילו יהושפט קיבל שם תאופורי ישראלי. לשיטתו למעט העובדה שהשם אחילוד הוצמד לשניהם ואינו ידוע ממקורות אחרים, יש יסוד לכך שבענא ויהושפט אחים הם.[4]
אמנם יהושפט הוא שם ישראלי אך בשם אביו מופיע מרכיב נכרי. לדעת נתן שור היה יהושפט חלק מהאצולה הקדם-ישראלית כלומר יבוסי אשר מלאה תפקיד בממלכת דוד אשר נעזר בבניית ממלכתו ביסודות זרים ואמצה לעצמה את האמונה הישראלית והייתה מעורה בחוגי ההנהגה.[5]
תפקידו
יהושפט בן אחילוד נזכר ברשימות שרי המלכים דוד ושלמה כנושא משרת המזכיר. מזכיר הוא תוארו של אחד מהשרים בחצרות המלכים דוד, שלמה ומלכי יהודה. התואר מזכיר בא ברשימות השרים אצל דוד מיד לאחר שר הצבא ואילו בתקופת מלכות שלמה הוא מופיע רביעי. תפקיד המזכיר נזכר גם בתקופות המלך חזקיהו ויאשיהו. בתקופתו של חזקיהו שירת התפקיד יואח בן אסף ובתקופת יאשיהו שירת בתפקיד זה יואח בן יואחז. לדעת יוסף בן מתתיהו היה המזכיר ממונה על כתיבת הזכרונות של אירועים בתחום הממלכה[6]. כך גם בתרגום יונתן שהובא ברד"ק: ”ממנא על דכרניא”. רש"י ביאר, על סמך הפסוק שלפני כן: "ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו"[7], שיהושפט היה האחראי על סדרי התור והקדימה למשפט לפני דוד[8], ורבי משה אלשיך פירש שהיה מזכיר לדוד את עניני הצדקה שהיה דוד מטפל בהם. אחרים סוברים כי תפקידו היה להזכיר למלך את סדר היום כדוגמת MAGISTER MEMORIAE ברומא העתיקה.[9]
חיבור ספר שמואל
יש שניסו לשער, שכתיבת תולדותיו של דוד בספר שמואל, המיוחסת בחז"ל לנתן הנביא וגד החוזה[10], התבססה על רשימותיו של המזכיר יהושפט בן אחילוד, הממונה על זכרונות המלוכה. אחרים מייחסים זאת לאחימעץ בן צדוק, או לשוא הסופר (שמואל ב', כ', כ"ד)[11]. כל הדעות מסתמכות על העובדה כי הכותב היה מעורה בנעשה בממלכה. לדעת יהודה אליצור, מוסר המידע הפנימי אינו יכול להיות יהושפט בן אחילוד, כי דוד היה מפטרו בשל כך מיד.[12]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ראו: ספר שמואל ב', פרק ח', פסוק ט"ז : כ', כ"ד, : ספר דברי הימים א', פרק י"ח, פסוק ט"ז
- ^ ספר מלכים א', פרק ד', פסוק ג'.
- ^ הממונה על חבל תענך מגידו ובית שאן במלכים א', ד', י"ב
- ^ בנימין מזר, כנען וישראל: מחקרים היסטוריים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1980, ע"מ 212.
- ^ נתן שור, תולדות ירושלים: כרך א', תל אביב, דביר, 1987, ע"מ 45.
- ^ קדמוניות היהודים ספר שביעי פרק חמישי
- ^ ספר שמואל ב', פרק ח', פסוק ט"ו
- ^ רש"י שמואל ב פרק ח פסוק טז
- ^ משה צבי סגל, ספרי שמואל, ירושלים, קריית ספר, 1987, ע"מ רצ.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו עמוד א'
- ^ ראו משה צבי סגל, בקורת על חיבורו של Elias Auerbach :Wueste und Gelobtes Land, Geschichte Israels von den Anfaengen bis zum Tode Salomos by, תרביץ: רבעון למדעי היהדות, תשרי תרצ"ד ע"מ 113-111.
- ^ יהודה אליצור, ישראל והמקרא:מחקרים גאוגרפיים, היסטוריים והגותיים, רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, 2000, ע"מ 132-130.
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יהושפט בן אחילוד16879436