פיליפוס (בית הורדוס)
| לידה | 26 לפנה"ס (גיל: 2049 בערך) |
|---|---|
פיליפּּוס (ביוונית: Φίλιππος[1]; נפטר בשנת 34 לספירה), בנו של הורדוס מאשתו קלאופטרה הירושלמית. גדל וחונך ברומא,[2] בחצר הקיסר הרומי, בדומה לרוב בניו של הורדוס. לאחר מות אביו בשנת 4 לפנה"ס, מונה לטטרארך של מחוז הבשן, ושלט בו בכפיפות מדינית לאחיו ארכלאוס. פיליפוס היה ידוע במזגו הטוב ובנטייתו לשלום עם שכניו. פיליפוס היה השליט היהודי הראשון שטבע מטבעות עם דמויותיהם של קיסרי רומא אוגוסטוס וטיבריוס. מאחר שהיה חשוך ילדים, הועברה ממלכתו לאחר מותו בשנת 34 לידי הנציב הרומי בסוריה, ובשנת 37 נמסרה הממלכה לידיו של יוליוס אגריפס (אגריפס הראשון) אחיינו.
חינוכו ברומא
פיליפוס היה בנו של הורדוס מאחת מעשר נשותיו – קלאופטרה הירושלמית. את נעוריו עשה ברומא (בעקבות ההערצה שרכש אביו לאימפריה) יחד עם אחיו ארכלאוס, שם התחנך ורכש ידידים. השניים נשלחו לרומא במצוות אביהם גם כדי שירכשו חינוך פוליטי, הכשרה והתיימנות לקראת מילוי תפקיד בכיר בעתיד בשטחי ממלכתו של הורדוס. זאת ועוד, הורדוס חפץ מאוד, שהשניים יזכו לתואר "אוהבי הקיסר", מה שעתיד יהיה לשריין עבורם מעמד רשמי בעל משקל באימפריה הרומית.
מזימתו של אנטיפטרוס
אנטיפטרוס, בנו-בכורו של הורדוס, שחשש לפגיעה במעמדו, רקם מזימה לפגוע בפיליפוס ובארכלאוס. הלה הפיץ שמועה "מגובה" על ידי אגרות מזויפות שהשניים מבקרים קשות את מדיניות אביהם, המלך הורדוס, ואת מהלכיו השונים. מזימותיו של אנטיפטרוס נחשפו, והוא נאסר והוצא להורג בפקודת אביו.
פיליפוס הטטרארכוס
_(14586247508)_(cropped).jpg)
זמן קצר לפני פטירתו דאג הורדוס לנסח את צוואתו, הרביעית במספר. על-פיה ארכלאוס ירש את תואר המלוכה ואת רוב שטחי הממלכה, הורדוס אנטיפס זכה בתואר טטרארכוס וקיבל לשליטתו את עבר הירדן והגליל ופיליפוס אף הוא זכה להיות טטרארכוס ושליט על הבשן, הגולן, הטראכון (חבל ארגוב) ואזור פניאס (בניאס). הצוואה הייתה טעונה אישור רומי רשמי, ומסיבה זו יצא ארכלאוס לרומא.
טרם הפליגו לרומא הפקיד ארכלאוס את השליטה על הממלכה בידי פיליפוס, הן בשל הקשרים ההדוקים ביניהם והן משום שחשש מכוונותיו המניפולטיביות של אנטיפס. בנוסף לכך פיליפוס התמנה, אד הוק, על ידי ארכלאוס לפקיד בכיר בביתו. באותו זמן הגיעה לרומא משלחת של צירים יהודים שבאו להתלונן על דרכו הקשה של ארכלאוס בניהול מדיניותו. בתגובה שיגר ורוס, הנציב הרומי בסוריה, את פיליפוס לרומא כדי שיחזק את ידי ארכלאוס. לנציב ורוס הייתה כוונה נוספת בשיגורו של פיליפוס והיא: "לקבל מנחלת אביו את חלקו, אם יעלה על רוח הקיסר לחלק את נחלת הורדוס לכל יוצאי חלציו" כדברי יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמת היהודים". בסופו של דבר אישר אוגוסטוס את רוב צוואתו של הורדוס, ובכל מקרה חלקו של פיליפוס לא נגרע מהצוואה.
בשנת 6 לספירה, סולק ארכלאוס מהשלטון על ממלכתו הגדולה וזו ניתנה לניהולם של נציבים רומיים. מהלך זה לא פגע בשני האחים, פיליפוס והורדוס אנטיפס, שהמשיכו לשלוט על נחלותיהם. מצב זה לא השתנה גם לאחר פטירת אוגוסטוס ועליית טיבריוס על כס הקיסרות הרומי. פיליפוס הושאר, כדברי יוסף בן מתתיהו "נסיך על נחלתו".
הפגנות נאמנות לרומא
כאות לנאמנותם לרומא, וכמקובל בכלל על שליטים וסאליים (דוגמת המלך הורדוס בזמנו) יסדו שני האחים ערים לכבוד משפחת הקיסרות. הורדוס אנטיפס בנה עיר במזרח הגליל לחופה המערבי של הכנרת וקראה טבריה על-שם הקיסר טיבריוס ואילו פיליפוס בנה עיר בשם קיסריה פניאס ליד מקורות הירדן (להבדיל מקיסריה מאריטימה שבמישור החוף), ולדברי יוסף בן מתתיהו בספרו "מלחמות היהודים", גילה פיליפוס גישה מאוד חיובית לטבע ולמחקריו, והוא-הוא שחשף את מקורות הירדן. גם פיליפוס וגם אנטיפס הקימו עיר בשם "יוליאס", על שם ליוויה אשת אוגוסטוס ואם טיבריוס. יוליאס של פיליפוס נבנתה בגולן התחתון, סמוך לכנרת, ואילו זו של אנטיפס נבנתה בעבר הירדן (בית הרם).[3]
פיליפוס הנפיק מטבעות, שעליהן מתנוססים פניהם של אוגוסטוס וטיבריוס.
תכונותיו של פיליפוס
יוסף בן מתתיהו בספרו "קדמוניות היהודים" מציין כי פיליפוס היה אדם נוח ומתון, שגילה סובלנות כלפי נתיניו. לשבחו מציין יוסף בן מתתיהו כי הרבה לשהות בתחומי שלטונו ולנהל שם את ענייניו, ועל צניעותו סיפר כי בשעה שהיה יוצא למסעותיו היה לוקח איתו צוות קטן של אנשים נבחרים, ושם לאורך נתיב מסעו, היה בוחן ובודק את נוהלי המשפט, ובעת הצורך אף שינה את גזרי הדין. מעולם לא השיב ריקם את אלה שבקשו ממנו עזרה.
פיליפוס היה השליט היהודי הראשון שדיוקנו הוטבע על מטבעותיו.[4]
מותו וירושתו
משנפטר פיליפוס בשנת 34 לספירה והוא חשוך בנים, עברו נכסיו ושטחי שלטונו לקיסר טיבריוס. לימים ירש אגריפס הראשון את נחלותיו, ואלה הועברו אחר כך לאגריפס השני. פיליפוס נקבר בעיר יוליאס שבנה והכין מראש את אחוזת הקבר שלו.
קישורים חיצוניים
- אריה קינדלר, מטבעותיו של הטטרארך פיליפוס ובית-ציידא, קתדרה 53, ספטמבר 1989, עמ' 26-24
- פיליפוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ הגיית השם ביוונית: פיליפּּוס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 17, פרק א, פסקה ג, סעיף 21; מלחמת היהודים, ספר א, פרק לא, פסקה א, סעיף 602.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 18, פרק ב, פסקה א, סעיפים 28-27.
- ^ יהודה ורומא, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 4 (כתבה: לאה רוט-גרסון), עמ' 36.
| המלכים והשליטים מבית הורדוס |
|---|
|
| הורדוס (37 לפנה"ס - 4 לפנה"ס) | ארכלאוס (4 לפנה"ס - 6) | הורדוס אנטיפס (4 לפנה"ס - 39) פיליפוס (4 לפנה"ס - 34) | אגריפס הראשון (37 - 44) | אגריפס השני (48 - 92) |
| מלכי יהודה וישראל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מלכי ישראל המאוחדת | שאול המלך • דוד המלך • שלמה המלך | 
| |||
| מלכי יהודה | רחבעם • אביה • אסא • יהושפט • יורם • אחזיה • עתליה • יואש • אמציה • עוזיהו • יותם • אחז • חזקיהו • מנשה • אמון • יאשיהו • יהואחז • יהויקים • יהויכין • צדקיהו | ||||
| מלכי ישראל | איש בושת • ירבעם בן נבט • נדב • בעשא • אלה • זמרי • תבני • עמרי • אחאב • אחזיהו • יורם • יהוא • יהואחז • יואש • ירבעם השני • זכריה • שלום • מנחם • פקחיה • פקח • הושע | ||||
| בית חשמונאי |
| ||||
| מלכי בית הורדוס | הורדוס • ארכלאוס • הורדוס אנטיפס • פיליפוס • אגריפס הראשון • אגריפס השני | ||||
