אליהו בנקרת הצור

אליהו בנקרת הצור הוא אירוע המתואר במקרא בפרק י"ט בספר מלכים. האירוע היה בעל השלכות משמעותיות על חייו ומורשתו של אליהו.

הסיפור

הסיפור אירע מייד אחרי המפגש הדרמטי של אליהו בהר הכרמל במהלכו הוא הורג את כל נביאי הבעל, בפסוקים מתואר כיצד אחאב הולך לביתו ומספר על הדברים לאיזבל אישתו. איזבל שולחת איום מפורש לאליהו ”כֹּה יַעֲשׂוּן אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִפוּן כִּי כָעֵת מָחָר אָשִׂים אֶת נַפְשְׁךָ כְּנֶפֶשׁ אַחַד מֵהֶם” שבעקבות כך בורח דרומה אל באר שבע והלאה, כאשר הוא "שואל את נפשו למות", מלאך מעיר אותו ומביא לו עוגה פלאית שמכוחה הוא הלך במשך ארבעים יום וארבעים לילה עד הר סיני שם חווה אליהו התגלות אלוקית במערה שבהר. לאחר שנרדם, שאל אותו ה': ”מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ” ואליהו פרט לו את חטאי ישראל: ” קַנֹּא קִנֵּאתִי לַה' אֱלֹקֵי צְבָא-וֹת כִּי עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, וְאֶת נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ”. ה' ענה לאליהו ברמז: ”צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי ה' וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה', לֹא בָרוּחַ ה'; וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ, לֹא בָרַעַשׁ ה'. וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ, לֹא בָאֵשׁ ה'; וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה”. לאחר מכן, ה' חזר ושאל: ”מַה לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ”, ואליהו חזר שנית, ללא כל שינוי, על חטאי ישראל. משום כך, אליהו נתבקש למנות שליחים שיענישו את עם ישראל: ”לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק, וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם. וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי, תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל; וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה, תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ. וְהָיָה הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל יָמִית יֵהוּא, וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא יָמִית אֱלִישָׁע. וְהִשְׁאַרְתִּי בְיִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת אֲלָפִים; כָּל הַבִּרְכַּיִם אֲשֶׁר לֹא כָרְעוּ לַבַּעַל, וְכָל הַפֶּה, אֲשֶׁר לֹא נָשַׁק לוֹ”.

קטע זה נקרא בהפטרת פרשת פינחס (כשהשבת שבה קוראים אותה חלה לפני י"ז בתמוז): מלכים א יח, מו - יט, כא.

מדרשי חז"ל

כסא של אליהו

חז"ל במדרש הסבירו מדוע קדמו להתגלות ה' הרוח הרעש והאש. הקב"ה רמז לאליהו שכשם שבמעמד הר סיני קדמו רוח הסערה הרעש והאש (שהם מלאכים המזיקים לעם ישראל) לפני שאמר ה' את דברו, אך כשה' דבר, היו איתו רק מלאכים הרוצים בטובת עם ישראל, כך גם ה' לא ידבר יותר עם אליהו אם ימשיך לרצות ברעת עם ישראל.

חז"ל במדרש הסבירו שה' המתין לאליהו שלוש שעות לאחר שיצא מהמערה ורק לאחר מכן שאל אותו שוב "מה לך פה אליהו". חז"ל במדרש למדו מהמילים "עזבו בריתך" ומהמילים "מלאך הברית" בספר מלאכי שבממלכת אפרים נאסרה ברית המילה, ובגלל הרצון של אליהו להשמדת ממלכת אפרים, הוא נענש להיות נוכח בכל ברית מילה בעם ישראל, ומכאן המנהג לערוך את ברית המילה על כסא אליהו. רבי יוחנן למד מהמילים "לך שוב לדרכך מדברה דמשק" שה' אמר לאליהו שיקטרג על תושבי דמשק במקום על עם ישראל.

הקבלות הסטוריות

יש הקבלות רבות בין סיפור זה לבין סיפורו של משה רבנו:

	אליהו	משה
מיקום המאורע	"הַר הָאֱלֹקִים חֹרֵב." מלכים א י"ט ח-ט	"בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" שמות י"ט א
צום במשך ארבעים יום וארבעים לילה	וַיֵּלֶךְ בְּכֹחַ הָאֲכִילָה הַהִיא אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה מלכים א י"ט ח	"וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" שמות כ"ד י"ח.
גילוי ה'	"וְהִנֵּה ה' עֹבֵר". מלכים א י"ט י"א	"אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ" שמות ל"ג י"ט.
גילוי כל פמליה של מעלה	רוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי ה' לֹא בָרוּחַ ה' וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ ה' וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָאֵשׁ ה' וְאַחַר הָאֵשׁ קוֹל דְּמָמָה דַקָּה. מלכים י"ט י"א-י"ב.	"אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ" שמות ל"ג י"ט.
הסתתרות במערה	"וַיָּבֹא שָׁם אֶל הַמְּעָרָה וַיָּלֶן שָׁם" מלכים י"ט ט'.	"הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר. וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ" שמות ל"ג כ"א-כ"ב.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] אליהו בנקרת הצור23435367