אחזיה הוא בנם של יהורם, מלך ממלכת יהודה, ושל עתליה בת אחאב ואיזבל, נסיכת ממלכת ישראל. לפי כך הוא נצר משותף לשתי הממלכות הגדולות בארץ ישראל בתקופת ספר מלכים, והוא צאצא משותף של מלכי יהודה וישראל, ובזה נעשה מעין ברית בין הממלכות.
יהוא, שנמשח על ידי אלישע למלך ישראל כדי להיפרע מבית אחאב הרשעים, הרג בשליחות ה' את יהורם מלך ישראל והשליכו בכרם נבות הגזול, ואת אחזיה מלך יהודה במעלה גור (ולאחר מכן הרג את כל צאצאי אחאב ואת 42 אחיו של אחזיה והגשים את בכך את נבואתו של אליהו הנביא):
אחזיהו הוא בנו הצעיר של יהורם מלך יהודה, ואמו היא עתליה. מאחר שאחיו ניספו בפשיטת הפלשתים על ירושלים, הוא נותר כיורש הלגיטימי, ו"יושבי ירושלים" המליכו אותו בהיותו בן 22 שנים. המונח "יושבי ירושלים" מקביל למונח "עם הארץ" שהתערב בהמלכת יהואש בן אחזיהו.
יחסיו עם ממלכת ישראל
אחזיהו המשיך לטפח את יחסיו עם בית אחאב ואף התלווה ליהורם מלך ישראל במלחמתו נגד ארם ברמות גלעד. אולם בעת מרידתו של יהוא נגד בית אחאב, הוכה ונפצע גם אחזיהו שבאותה שעה בא לבקר את מלך ישראל הפצוע, משום שיהוא ראה גם בו אויב.
אחזיהו הובהל פצוע לביתו בירושלים, אולם מת בדרך, כאשר היה במגידו.
טקסט בוויקיטקסט: מאמרים על אחזיה (מלך יהודה)
