יותם (מלך יהודה)
 | |||||||||||
| איור משנת 1553 | |||||||||||
| לידה | 783 לפנה"ס | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 733 לפנה"ס (בגיל 50 בערך) | ||||||||||
| מדינה | ממלכת יהודה | ||||||||||
| שושלת בית דוד | |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
יוֹתָם מלך יהודה הוא אישיות מהתנ"ך, בנם של עוזיהו ויְרוּשָׁא בַּת-צָדוֹק. שימש כעוצר בממלכת יהודה ולאחר מכן כמלך יהודה בשנים 758 - 733 לפנה"ס.
מלכותו
פירוש שמו הוא "ה' הוא תם".
אביו עוזיהו מלך יהודה התנגע בצרעת כ-25 שנה לפני סיום מלכותו, ומאז שימש בנו יותם כעוצר:
וַיְנַגַּע ה' אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.
על יותם מסופר כי הייתה לו יד במקצת מפעלי בניה:
הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית ה' הָעֶלְיוֹן וּבְחוֹמַת הָעֹפֶל בָּנָה לָרֹב. וְעָרִים בָּנָה בְּהַר יְהוּדָה וּבֶחֳרָשִׁים בָּנָה בִּירָנִיּוֹת וּמִגְדָּלִים.
גם על כיבוש עמון על ידו מסופר:
וְהוּא נִלְחַם עִם מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן וַיֶּחֱזַק עֲלֵיהֶם וַיִּתְּנוּ לוֹ בְנֵי עַמּוֹן בַּשָּׁנָה הַהִיא מֵאָה כִּכַּר כֶּסֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כֹּרִים חִטִּים וּשְׂעוֹרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים זֹאת הֵשִׁיבוּ לוֹ בְּנֵי עַמּוֹן וּבַשָּׁנָה הַשֵּׁנִית וְהַשְּׁלִשִׁית.
— שם פסוק ה
אזור זה נכבש קודם לכן על ידי אביו עוזיה, וכנראה העמונים מרדו באביו ויותם חזר ושעבדם.
עוד מסופר בדברי הימים, על יותם כי בימיו ובימי ירבעם השני מלך ישראל נערך מפקד, שככל הנראה משקף את התיישבות שבטי ראובן, גד וחצי המנשה בעבר הירדן לפני ההגליה של תגלת-פלאסר השלישי. קשה לדעת אם המפקד נערך ביוזמה משותפת של מלך ישראל ומלך יהודה, או שהזכרתם היא רק בבחינת ציון תאריך למפקד. כן לא ידוע באיזו מידה קשור מפקד זה למלחמתו של יותם בבני-עמון. כך או כך מפקד זה מרמז על התפשטות היישוב הישראלי בגלעד באותה עת.
ירבעם השני הוא שהרחיב את גבול ממלכת ישראל עד "ים הערבה"[1], ואפילו עד "נחל הערבה"[2] - כלומר עד ים המלח (כנראה בדרומו). לכן, בהכנעת יותם את בני-עמון הייתה כרוכה כניסה דרך שטח שבשליטת ממלכת ישראל. הדבר היה תלוי בשיתוף-פעולה בין ישראל ליהודה, אלא אם נניח שהדבר אירע לקראת סוף ימי ירבעם-ב', שאז נחלשה אחיזת ישראל באזור זה.
יש שביססו את האפשרות לשיתוף פעולה בין הממלכות מן הכתוב על כיבושי ירבעם השני: "וַאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת דַּמֶּשֶׂק וְאֶת חֲמָת לִיהוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל[3]"[4].
דמותו בספרות חז"ל
במסכת סוכה[5], רבי שמעון בר יוחאי אומר: "יכול אני לפטור את העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו". רש"י מסביר שמעלתו הגדולה היא בכך שכיבד את אביו כשהצטרע בכך שהשאיר את התואר הרשמי לאביו ובעצם מלך בשמו, ובכך התגלתה הענווה שלו. המפרש על דברי הימים[6] מסביר שאמירה זו קשורה לעובדה שלא מסופר בתנ"ך על אף חטא שחטא יותם בניגוד לכל שאר מלכי יהודה, ועל כן ייחס לו רשב"י סגולות רוחניות היכולות להביא לתיקון רוחני עתידי.
חותמות המלך יותם מאילת ומירושלים
שתי חותמות הנושאות את המילה 'ליתם' נמצאו עד כה, אחת בחפירות שנערכו בתל-אל-חלייפה, סמוך לאילת, על ידי הפרופסור נלסון גליק. כתובת שנייה נמצאה על אוסטרקון בחפירות בירושלים. בחפירה באילת נתגלה חותם משובץ בטבעת ברונזה ועליו חרותה בכתב העברי "ליתם". על פי הארכאולוגים נחמן אביגד[7], ולפניו אולברייט, על פי השכבה הארכאולוגית בו נמצא החותם, המיוחסת למאה ה-8 לפני הספירה, יש ליחס את החותם ליותם המלך. תל ח'ליפה נמצא כ-600 מטר מחוף אילת על הגבול עם ממלכת ירדן. ממצא זה תואם למה שנכתב כי עוזיה המלך, אבי יותם, הוא זה שבנה מחדש את אילת. שמו של יותם המלך נשתמר גם בוואדי יתם היורד מהרי אדום למפרץ אילת. מתברר כי למלכי יהודה הייתה שליטה מתמשכת באזור הנגב, אילת ואדום, כאשר נמצאו עשרות מצודות מתקופת מלכי יהודה בין באר שבע ואילת[8]. החותם נמצא בלב מתחם בנוי ששימש להפקת נחושת. על החותם גם מצוירת דמות אייל, כנראה שהיה סמל העיר אילת וכן מעין מפוח ששימש לליבוי האש בכבשני הפקת הנחושת. לדברי הארכאולוג עוזי אבנר, שהיה מנהל רשות העתיקות במחוז הדרום, המפוח כביכול איננו מפוח אלא האות "ת", דהיינו יש כאן חותם מקורי של סמל העיר אילת של איל+ת.
הרעש בימי עוזיהו
קיימת סברה, כי הרעש בימי עוזיהו, התרחש למעשה בתקופת מלכותו של יותם כעוצר, בסביבות שנת 750 לפנה"ס. מחקר מדעי כמותי, ארכיאוסייסמי ומאקרוסייסמי שפורסם בשנת 2000, מתארך את הרעש לשנת 750 לספירה עם טווח שגיאה של 30 שנה. על פי ממצאי המחקר גודל רעידת האדמה היה כ-8 בסולם ריכטר. הם סבורים שהרעש היה בימי מלכותו של יותם, דבר שיכול להתקבל על הדעת, מכיוון שיותם שימש כמלך בפועל שנים רבות לפני מותו של אביו עוזיה. על פי הניתוח שלהם מוקד הרעש סביר שהיה בבקעת הלבנון. הם מציינים שלפי בן מנחם ממכון ויצמן למדע, המוקד היה באזור תל חצור, אך הם מראים שרעידת האדמה הזו גדולה מידי מכדי שמוקדה יהיה ממוקם שם, וזאת לנוכח ניתוח ממדי ההרס ומסקנותיהם בדבר התפרושת המרחבית של העוצמה הסייסמית ברעידה זו[9].
קישורים חיצוניים
יותם מלך יהודה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק כ"ה
- ^ ספר עמוס, פרק ו', פסוק י"ד
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק כ"ח
- ^ זאב יעבץ, תולדות ישראל, ב, 110
- ^ תלמוד בבלי, סוכה מה, ב.
- ^ רש"י על ספר דברי הימים ב', פרק כ"ז, פסוק ב' ד"ה ככל
- ^ חותם יותם, נחמן אביגד, בתוך אילת, הכינוס הארצי ה-18 לידיעת הארץ, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, ירושלים תשכ"ג.
- ^ אילת ודרכי הנגב בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, שם .
- ^ Steven A. Austin,Gordon W. Franz & Eric G. Frost., 2000. Amos's Earthquake: An Extraordinary Middle East Seismic Event of 750 B.C. InternationalGeology Review, 42: pp. 657- 671 ראו הפרק "הרעש בימי עוזיהו בערך "עוזיהו".
| מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| מלכי יהודה וישראל | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מלכי ישראל המאוחדת | שאול המלך • דוד המלך • שלמה המלך | 
| |||
| מלכי יהודה | רחבעם • אביה • אסא • יהושפט • יורם • אחזיה • עתליה • יואש • אמציה • עוזיהו • יותם • אחז • חזקיהו • מנשה • אמון • יאשיהו • יהואחז • יהויקים • יהויכין • צדקיהו | ||||
| מלכי ישראל | איש בושת • ירבעם בן נבט • נדב • בעשא • אלה • זמרי • תבני • עמרי • אחאב • אחזיהו • יורם • יהוא • יהואחז • יואש • ירבעם השני • זכריה • שלום • מנחם • פקחיה • פקח • הושע | ||||
| בית חשמונאי |
| ||||
| מלכי בית הורדוס | הורדוס • ארכלאוס • הורדוס אנטיפס • פיליפוס • אגריפס הראשון • אגריפס השני | ||||
יותם (מלך יהודה)35670119Q109920