בניהו בן יהוידע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-dialog-error.svg ערך זה דורש שכתוב מפני אי התאמת אופיו או תכניו למדיניות המכלול. ייתכן שהמידע המצוי בערך זה מכיל דברי כפירה, כתוב מנקודת מבט חילונית, או שאין בו הבדלה בין קודש לחול ובין דת ישראל לדתות העמים.
ניתן להיעזר בשכתוב ערך זה במדריך לעריכה באספקלריה תורנית. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, אישיות מהתנ"ך, היה אחד מגיבורי דוד המלך, מפקד הכרתי והפלתי. סייע לדוד בהשלטת סדר ויציבות בממלכה. מאוחר יותר התמנה לשר הצבא של שלמה המלך, בנו של דוד.

דמותו במקרא

בניהו היה בן העיר קבצאל שבנחלת שבט יהודה, בספר דברי הימים כתוב שהיה כהן מבני אהרון[1].

נמנה עם 30 גיבורי דוד. הוא הכה אריה, ניצח בקרב שהתחיל כשלבניהו מקל בלבד וליריבו המצרי חנית: "בְנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע בֶּן-אִישׁ-חי (חַיִל) רַב-פְּעָלִים - מִקַּבְצְאֵל. הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת האריה (הָאֲרִי) בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג."[2]

בניהו נשאר נאמן לדוד המלך גם אחרי התערערות שלטונו של דוד, בשלהי תקופת מלכותו. לבקשתו של דוד משח את שלמה, בנו של דוד, למלך, יחד עם נתן הנביא. אחרי מותו של דוד התברר כי בנו, אדוניה, מעוניין עדיין במלוכה, כשביקש לשאת את אבישג השונמית, מעשה שהיה מסמל את היותו יורש המלכות. משום כך ציווה שלמה על בניהו להרוג את אדוניהו, וכך עשה בניהו. שלמה הבין שיואב עמד מאחרי יוזמת אדוניהו ופקד על בניהו להרוג גם את יואב (זאת בהתאם לצוואתו של דוד המלך לשלמה להוריד את שיבתו של יואב בן צרויה בדם אבנר בן נר ועמשא בן יתר). בניהו בן יהוידע מילא אחרי צו זה, ולאחר שהרג את יואב בן צרויה, התמנה במקומו לשר הצבא.

דמותו על פי חז"ל

בתלמוד הבבלי[3] מופיעים פועלו והישגיו הפיזיים של בניהו בן יהוידע כהישגים רוחניים. למשל ההישג המופיע בתנ"ך - הוא הכה את שני אריאל מואב מפורשת בתלמוד - שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני. בכך מתוארת דמותו כתלמיד חכם לצד היותו מצביא[4].

עוד מופיע בתלמוד[5] שבניהו נשלח על ידי שלמה להביא את אשמדאי שיגלה את מקום השמיר. בניהו לקח אזיק עם השם המפורש, גיזת צמר ונאד יין והלך אל בור המים של אשמדאי. כשהגיע אל בור המים הוא חפר תעלה והעביר את המים לבור אחר - את התעלה סתם עם גיזת הצמר, ובבור מילא יין. אשמדאי לא היה מעוניין לשתות מן היין בדורשו "לץ היין הומה שכר וכל שוגה בו לא יחכם" (משלי כ,א) אך לבסוף גבר עליו הצמא ושתה מן היין ונרדם. בניהו אזק אותו עם האזיק ומכיוון שהשם המפורש חקוק עליו, הוא לא יכל לברוח ובניהו הביא אותו לשלמה.

בקבלה מודגש השימוש של חנית המצרי כדי להכות את המצרי כשיטה כללית להצלחה במלחמת הרוח, ובאופן כללי, אדם המסוגל להשיג את כל מה שנדרש ממנו על ידי שימוש בחכמה, כ"עבדו של שלמה". הפסוק "הוא הכה את הארי" - מקושר לאר"י לוריא, והמסורת העממית מספרת שקברו זוהה בידי האר"י. רבי חיים ויטאל מספר כיצד מצא את הקבר על פי הוראתו של האר"י, למרות שלא היה ציון כלשהו על גביו.

בזהר מסופר על בניהו המשמש שליח לקבלת פני מלכת שבא בהגיעה לירושלים. מלכת שבא טועה תחילה וחושבת שמדובר במלך עצמו. לאחר מכן היא מתפעלת מבניהו בפני עבדיה, כמו התפעלותה המתועדת בספר דברי הימים, משלמה עצמו.

קברו

קבר בניהו בן יהוידע - ביריה

על פי המסורת נמצא קברו בביריה. בשנת תרכ"ט (1869), ביקר בקבר הרב יוסף חיים מבגדאד ושהה שם כמה ימים. בהקדמת ספרו בן איש חי כתב כי נתגלו לו שם "סודות רבים וגדולים", ואף ש"נשמתו באה מנשמתו של בניהו בן יהוידע" ולכן קרא לספריו בשמותיו של בניהו בן יהוידע ובכינוייו[6].

הערות שוליים

  1. "ויהוידע הנגיד לאהרן" הוא אביו של בניהו. -רש"י דברי הימים א יב:כח
    כהן גדול היה.-רד"ק, רלב"ג שם. כן בפרק כ"ז שם מופיע: "שַׂר הַצָּבָא הַשְּׁלִישִׁי לַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי, בְּנָיָהוּ בֶן-יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן רֹאש"
  2. שמואל ב', כ"ג כ'
  3. בבלי ברכות דף יח' ע"ב
  4. כך גם בבבלי ברכות דף ד' ע"א ששם מתואר בניהו כאחראי על הסנהדרין
  5. תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף סח עמוד א
  6. ספר בן איש חי, הקדמה דברים אחדים, עמוד 5