יהורם (מלך יהודה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יורם (מלך יהודה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהורם
יהורם, מלך יהודה
יהורם, מלך יהודה
יהורם, מלך יהודה
לידה 745 לפנה"ס
ג'ט"ו
פטירה 705 לפנה"ס (בגיל 40 בערך)
ג'נ"ה
מדינה ממלכת יהודה
בת זוג עתליה
שושלת בית דוד
תואר מלך יהודה
אב יהושפט
צאצאים אחזיהו
יהושבע
יורש העצר אחזיהו
מלך יהודה ה־5
ג'מ"ז 713 לפנה"סג'נ"ה 705 לפנה"ס

יְהוֹרָם (יוֹרָם) מלך יהודה היה בנו של יהושפט מלך יהודה. שלט על יהודה בשנים ג'מ"ז 713 עד ג'מ"ט 711 לפנה"ס כעוצר, ובשנים ג'מ"ט 711 עד ג'נ"ה 705 לפנה"ס כמלך.

עלייתו לשלטון

כאשר מת יהושפט, התחולל משבר בדרך לעלייתו של יהורם לשלטון: ”וַיִּשְׁכַּב יְהוֹשָׁפָט עִם אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִיד וַיִּמְלֹךְ יְהוֹרָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. וְלוֹ אַחִים בְּנֵי יְהוֹשָׁפָט עֲזַרְיָה וִיחִיאֵל וּזְכַרְיָהוּ וַעֲזַרְיָהוּ וּמִיכָאֵל וּשְׁפַטְיָהוּ כָּל אֵלֶּה בְּנֵי יְהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְכֶסֶף וּלְזָהָב וּלְמִגְדָּנוֹת עִם עָרֵי מְצֻרוֹת בִּיהוּדָה וְאֶת הַמַּמְלָכָה נָתַן לִיהוֹרָם כִּי הוּא הַבְּכוֹר. וַיָּקָם יְהוֹרָם עַל מַמְלֶכֶת אָבִיו וַיִּתְחַזַּק וַיַּהֲרֹג אֶת כָּל אֶחָיו בֶּחָרֶב וְגַם מִשָּׂרֵי יִשְׂרָאֵל.” (ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק א'-ד).

זכותו של יהורם לשלטון הובטחה עוד בימי אביו, וככל הנראה גם שימש עוצר בין השנים ג'מ"ז עד ג'מ"ט 713 עד 711 לפני הספירה. אולם, למען לא יערערו על מלכותו[1] הוא הרג את אֵחיו, והשרים שהיו מסייעים לאחיו.

ישראל ואדום

עם עלייתו לשלטון, מרדה בו אדום, ועל כך במלכים ב ח,כ-כב (ובמקבילה בדברי הימים ב כא, ח-י): ”בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה (גרסת דה"י: עִם שָׂרָיו) וְכָל הָרֶכֶב עִמּוֹ וַיְהִי הוּא קָם לַיְלָה וַיַּכֶּה אֶת אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב וַיָּנָס הָעָם לְאֹהָלָיו. וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא.” (ספר מלכים ב', פרק ח', פסוק כ'-כב).

בעקבות המלחמה

אמנם לפי תיאור זה הצליח יהורם להנחיל תבוסה לצבא האדומי, אך לא לכבוש מחדש את אדום[דרוש מקור]. עובדה זו תרמה להחלשת ממלכת יהודה בימי יהורם, ולמרידה גם של יושבי לִבנה (עיר בארץ ישראל ששכנו בה משבט יהודה) הכתוב מציין שבא כל זה על יהורם על שעזב את ה'[2].

המכתב מאליהו הנביא

שבעה שנים אחר שנגנז אליהו הנביא לגנזי מרומים[3], אליהו נגלה לאחד מן הנביאים[4] ואומר לו לכתוב מכתב ליהורם, ובו יכתב שכיון שפיתה את עם ישראל ללכת אחר עבודה זרה, והרג את אחיו, ה' יביא עליו מגיפה וימותו כל נשיו ובניו, וינזק רכושו, ואחר שנתיים ימים יצאו מעיו ממקומם וימות, וכנבואת אליהו ה' העיר את הפלשתים והערבים ופשטו על יהודה ופרצו עד בית המלך תוך שהם שובים את בניו, נשותיו וכל הרכוש. רק בנו אחזיהו (=יהואחז) נותר לפליטה (ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוקים ט"ז-י"ח).

בנוסף יורם סבל מחולי מעיים, ולאחר שנתיים ימים יצאו מעיו ומת. לאחר מותו לא העלו אותו על המוקד, כמנהג שהיה מקובל לגבי מלכים "וְלֹא-עָשׂוּ לוֹ עַמּוֹ שְׂרֵפָה, כִּשְׂרֵפַת אֲבֹתָיו" (ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק י"ט).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהורם בוויקישיתוף
מלכי יהודה ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציהו עוזיהו/עזריהו
763 746 743 702 681 678 677 671 633 604
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
593 568 561 533 476 474 444 443 432 432
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0