בן-הדד השני
בֶּן-הֲדַד השני (קרוי גם הֲדַדְעֶזֶר) בתעודות ארמיות הוא מופיע בשם בר-הדד וגם הדד-אידרי.[1] היה מלך ארם דמשק אשר שלט באמצע המאה ה-9 לפנה"ס בימי אחאב מלך ישראל. נלחם שלוש פעמים כנגד ישראל והיה אחד ממנהיגי ברית הממלכות שנלחמו כנגד אשור בקרב קרקר. הוא היה בנו או נכדו של בן-הדד הראשון. אחריו מלך חזאל.
במלחמתו הראשונה (ככל הנראה בשנת 855 לפסה"נ[2]) כנגד ישראל הצליח בן הדד יחד עם 32 מלכים שהיו וסלים של ארם להביס את צבא ישראל ולהטיל מצור על הבירה שומרון, המצור גרם ללהט פטריוטי בקרב תושבי ישראל ואחאב הצליח להביס את בן הדד. שנה לאחר מכן כינס בן הדד שנית את צבאו ונערך בעיר אפק ככל הנראה פיק בגולן, או תל עין גב. גם בקרב זה הצליח אחאב להכות את הארמים, וניצחון זה הביא לשינוי ביחסים בין הצדדים – בן הדד התחייב להחזיר לאחאב את הערים שנלקחו מידי עמרי אביו, ולהעניק לסוחרי ישראל זכויות סחר ("חוצות") בדמשק.
בן הדד היה אחד משלושת המנהיגים העיקריים של ברית שתים עשרה הממלכות שנלחמו בקרב קרקר והצליחו לבלום את ההתפשטות האשורית למזרח. לפי המונולית מכורח צבאו של בן הדד היה הגדול ביותר מצבאות הברית וכלל 1200 מרכבות, 1200 פרשים ו-20 אלף רגלים.
לאחר בלימת הצבא האשורי בן הדד עודד את מישע מלך מואב למרוד בישראל, אולם מישע הפסיד בקרב נגד אחאב. אחאב יצא יחד עם יהושפט מלך יהודה למלחמה כנגד בן הדד ונפל חלל בקרב שהתחולל ברמות גלעד. בן-הדד השני נרצח על ידי חזאל שמלך אחריו.[1]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 עורכים: משה גרינברג ושמואל אחיטוב, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא - מקרא לישראל, הוצאת י"ל מגנס, 1994, עמ' 33
- ^ בנימין מזר, "מלחמות ישראל וארם בימי בית עמרי", י.ליוור (עורך), "היסטוריה צבאית של ארץ-ישראל בימי המקרא, עמ' 210-212.
| הקודם: בן-הדד הראשון |
מלך ארם דמשק | הבא: חזאל |
