יואש (מלך ישראל)

יואש

איור משנת 1553
מדינה	ממלכת ישראל
פטירה	784 לפנה"ס שומרון, ממלכת ישראל
שושלת בית יהוא
תואר מלך ישראל אב יואחז צאצאים ירבעם השני יורש העצר ירבעם השני
מלך ישראל ה־13 800 לפנה"ס – 784 לפנה"ס (כ־16 שנים) מנהיג דת בתקופה אלישע → יואחז ירבעם השני ←

יוֹאָשׁ (במקרא גם יְהוֹאָשׁ) היה מלך ישראל בשנים 800–784 לפנה"ס (לפי אחת משיטות התיארוך). מוזכר גם בכתובת האשורית של אדד־ניררי השלישי, שנכתבה על גבי מצבה שנמצאה בתל רימאח, כמעלה מס לאשור.

יואש הוא חלק מרשימה בת 53 דמויות מקראיות, שאושרו במחקר מבחינה ארכאולוגית כדמויות היסטוריות.

במקרא

יהואש מלך לאחר ימי השפל של ממלכת ישראל בימי אביו יואחז. על המפנה במצבה המדיני של ישראל שחל בימי יהואש נכתב בספר מלכים:

וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם לָחַץ אֶת-יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי יְהוֹאָחָז. וַיָּחָן ה' אֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת-אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא-הִשְׁלִיכָם מֵעַל-פָּנָיו עַד-עָתָּה. וַיָּמָת חֲזָאֵל מֶלֶךְ-אֲרָם וַיִּמְלֹךְ בֶּן-הֲדַד בְּנוֹ תַּחְתָּיו. וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן-יְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת-הֶעָרִים מִיַּד בֶּן-הֲדַד בֶּן-חֲזָאֵל אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ וַיָּשֶׁב אֶת-עָרֵי יִשְׂרָאֵל.

— ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוקים כ"ב-כ"ה

אלישע הנביא (שהיה אז זקן מופלג) עודד את מלך ישראל לצאת מסע שחרור לאומי ולמלחמת חורמה בארם. אלישע הזקן קרא ל"חֵץ־תְּשׁוּעָה לַיהוָה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם וְהִכִּיתָ אֶת־אֲרָם בַּאֲפֵק עַד־כַּלֵּה" (ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק י"ז). באורח סמלי, תבע הנביא ממלך ישראל לירות בחץ וקשת לסמל את ניצחונו על ארם, אך הואיל והמלך יורה שלוש פעמים בחץ, במקום "חָמֵשׁ אוֹ־שֵׁשׁ פְּעָמִים", אלישע מתנבא שניצחונו לא יהיה מוחלט. מפנה מדיני זה כרוך כנראה בתבוסת ארם בידי מלך אשור אדד־ניררי השלישי בשנת 804 לפנה"ס.

על עוצמתה החדשה של ישראל מעידה העובדה שאמציה מלך יהודה שכר מיואש 100,000 חיילים על מנת לשתפם במסעו נגד אדום: "וַיִּשְׂכֹּר מִיִּשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף גִּבּוֹר חָיִל בְּמֵאָה כִכַּר־כָּסֶף" (דבה"ב כה, ו). לפי המסורת המובאת בספר דברי הימים, ויתר אמציה בסופו של דבר על השימוש בחיל זה ושילחם חזרה לישראל, מה שעורר את כעסם של החיילים המוחזרים ובתגובה לכך הם פשטו על ערי יהודה, בזזו ביזה והרגו הרג רב: "וּבְנֵי הַגְּדוּד אֲשֶׁר הֵשִׁיב אֲמַצְיָהוּ מִלֶּכֶת עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה וַיִּפְשְׁטוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה מִשֹּׁמְרוֹן וְעַד־בֵּית חוֹרוֹן וַיַּכּוּ מֵהֶם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַיָּבֹזּוּ בִּזָּה רַבָּה (שם, יג). כנראה בתגובה על כך נאמר במלכים ובדברי הימים שאמציה, לאחר ששב ממסעו באדום שלח למלך ישראל הכרזת מלחמה. מלך ישראל ניסה אמנם להניאו מצעד זה אך המלחמה פרצה בסופו של דבר וצבא יהודה הובס. צבא ישראל פרץ את חומת ירושלים ולקח את כל הזהב והכסף שבאוצרות המקדש ובאוצרות בית המלך.

אחריו שלט בנו ירבעם השני, בימיו הגיעה ממלכת ישראל לשיא גודלה.

בממצא הארכאולוגי

יואש מוזכר כ־Ia-’a-su Sa-me-ri-na-a-a, "יואש השומרוני" (על שם בירת ממלכתו שומרון), במצבת אדד־ניררי השלישי מתל רימאח, בין מעלי המס למלך אשור מארצות המערב.

ראו גם

• משל החוח והארז

קישורים חיצוניים

• יהואש מלך ישראל, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
ירבעם נדב בעשא אלה זמרי תבני עמרי אחאב אחזיה יורם 798 777 776 753 752 752 748 741 721 719 יהוא יואחז יואש ירבעם השני זכריה שלום מנחם פקחיה פקח הושע 707 679 664 648 609 609 608 598 595 575

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יואש (מלך ישראל)39628560Q334736