יְהוֹאָשׁ (או יוֹאָשׁ) מלך על ממלכת ישראל בשנים 800 עד 784 לפנה"ס. מוזכר גם בכתובת האשורית של אדד-נִרַרִ השלישי, שנכתבה על גבי אסטלה שנמצאה בתל א-רימאח, כמעלה מס לאשור, ”הוא (=אדד-נררי) קיבל את המנחה של יואש משומרון (Iu'ash Samirināya)”.[1]
יהואש מלך לאחר ימי השפל של ממלכת ישראל בימי אביו יואחז. על המפנה במצבה המדיני של ישראל שחל בימי יהואש נכתב בספר מלכים:
וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם לָחַץ אֶת-יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי יְהוֹאָחָז. וַיָּחָן ה' אֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת-אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא-הִשְׁלִיכָם מֵעַל-פָּנָיו עַד-עָתָּה. וַיָּמָת חֲזָאֵל מֶלֶךְ-אֲרָם וַיִּמְלֹךְ בֶּן-הֲדַד בְּנוֹ תַּחְתָּיו. וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן-יְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת-הֶעָרִים מִיַּד בֶּן-הֲדַד בֶּן-חֲזָאֵל אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ וַיָּשֶׁב אֶת-עָרֵי יִשְׂרָאֵל.
חוגי הנביאים ובראשם אלישע הנביא (שהיה אז זקן מופלג) עודדו את מלך ישראל למסע שחרור לאומי ולמלחמת חורמה בארם. אלישע הזקן קרא ל"חֵץ-תְּשׁוּעָה לַיקוָק וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם וְהִכִּיתָ אֶת-אֲרָם בַּאֲפֵק עַד-כַּלֵּה" (ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק י"ז). באורח סמלי תבע הנביא ממלך ישראל "לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ-שֵׁשׁ פְּעָמִים" (שם,יט).
על עוצמתה החדשה של ישראל מעידה העובדה שאמציה מלך יהודה שכר מיואש 100,000 חיילים על מנת לשתפם במסעו נגד אדום: "וַיִּשְׂכֹּר מִיִּשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף גִּבּוֹר חָיִל בְּמֵאָה כִכַּר-כָּסֶף" (דבה"ב כה,ו). בדברי הימים מסופר, כי ויתר אמציה בסופו של דבר על השימוש בחיל זה ושילחם לישראל בחזרה, מה שעורר את כעסם של החיילים המוחזרים ובתגובה לכך הם פשטו על ערי יהודה, בזזו ביזה והרגו הרג רב: "וּבְנֵי הַגְּדוּד אֲשֶׁר הֵשִׁיב אֲמַצְיָהוּ מִלֶּכֶת עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה וַיִּפְשְׁטוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה מִשֹּׁמְרוֹן וְעַד-בֵּית חוֹרוֹן וַיַּכּוּ מֵהֶם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַיָּבֹזּוּ בִּזָּה רַבָּה (שם,יג). כנראה בתגובה על כך נאמר במלכים ובדברי הימים שאמציה, לאחר ששב ממסעו באדום שלח למלך ישראל הכרזת מלחמה. מלך ישראל ניסה אמנם להניאו מצעד זה אך המלחמה פרצה בסופו של דבר וצבא יהודה הובס. צבא ישראל פרץ את חומת ירושלים ולקח את כל הזהב והכסף שבאוצרות המקדש ובאוצרות בית המלך.
ראו גם
הערות שוליים
