כתבי האר"י

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

הרקע

ב-1517 השתלטה האימפריה העות'מאנית על ארץ ישראל. יהודים רבים, בהם ממגורשי ספרד התיישבו בצפת. המצב הכלכלי של יהודי צפת שפר עליהם, צפת הפכה למרכז רוחני שכלל הוגים רבים ויצאה בה לאור ספרות עשירה. במאה ה-16 נכתבו יצירות רבות וחשובות בעיר, בהן "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו, "פרדס רימונים" של רבי משה קורדובירו, הפיוט לשבת "לכה דודי" שחיבר רבי שלמה אלקבץ.

רבי יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) עלה לצפת ממצרים בשנת ה'ש"ל (1569) ומאז הפך לרבו המובהק של המהרח"ו (רבי חיים ויטאל) עד פטירתו כשנתיים לאחר מכן. האר"י כמעט לא כתב דבר ורוב תורתו ודעותיו נמסרו דרך כתביו של רח"ו.

היסטוריית הכתבים

ספר הכוונות ונציה ה'ש"ף

בימי חייו של האר"י כתבו התלמידים את מה ששמעו מפיו, בהם גם רח"ו. עם פטירתו של האר"י אסף רח"ו את הכתבים מכל התלמידים בנימוק שעדיין לא הגיע הזמן לגלות סודות התורה בעולם[1]. במשך 15 שנים היו הכתבים סגורים אצלו ולא הראה אותם לאף אחד למרות בקשות חכמי הקבלה. רח"ו התחיל לסדר לעצמו את הכתבים ולערוך אותם לפי נושאים. כתיבתו של רח"ו מסווגת לשלוש תקופות:

  • הכתיבה הראשונה כוללת את "קונטרס הקיצור". כולל מה שכתב עם שמיעתו מרבו האר"י וגם מה שסדר והרחיב אחר כך. כתיבה זו נקראת בשפת המקובלים "ספרי המהדורה קמא" או בקיצור "מ"ק".
  • בכתיבה השנייה כתב רח"ו מסכת מסודרת של כל סדר האצילות, סדר הנבואה ורוח הקודש, וסדר הגלגולים, על פי עיונו בדברי רבו והכרעותיו. כתיבה זו נקראת "ספרי המהדורה בתרא" ובקיצור "מ"ב".
  • הכתיבה השלישית כוללת עריכה מקיפה יותר ברעיונות האר"י, רח"ו קיצר בה דרושים ששמע מהאר"י והרחיב בעיקר בביאור הדברים, וכתב דרושים שונים שבהם ביאר עניינים מוקשים בקבלה.

מהדורה קמא

ת"ר ניירים

בשנת (ה'שמ"ז) שהה הרח"ו בבית אחיו משה ויטאל ולפתע חלה ושנה שלימה שכב ללא הכרה, הרב יהושע בן-נון - אב"ד בצפת שהיה גם עשיר, פנה אז אל משה ויטאל בבקשה שיוציא לו את הכתבים בערמה והוא הוציא לו 600 דפים (ת"ר ניירים). הרב בן-נון שכר 100 סופרים ובמשך שלשה ימים העתיק כל אחד 6 דפים. מיד עם סיום ההעתקה התעורר רח"ו וחזר לבריאותו. מאז נתפרסמו הכתבים בין חכמי הקבלה בארץ ישראל[1].

מההעתקות אלו סידרו חכמי ארץ ישראל שלשה ספרים: "ספר הדרושים", "ספר הכוונות" ו"ספר הליקוטים". הספרים אינם מסודרים כראוי כיון שעדיין היו באמצע עריכה וחלקם היו רק קיצורים ממה שכתב לעצמו בחיי האר"י.

בשנת ה'ש"ף (1620), היא שנת פטירת רח"ו, הדפיס הרב משה טרינקי גם הוא "ספר הכוונות", הספר אינו דומה במתכונתו ל"ספר הכוונות" של חכמי ארץ ישראל. המחבר עצמו לא מציין מאיזה מקורות ליקט את הספר, אך ככל הנראה היו בידו גם כתבי הרח"ו מה"ת"ר ניירים" וגם מכתבי שאר תלמידי האר"י ששרדו.[2].

שמונה שערים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עץ חיים (ספר)

למעלה מעשרים שנה עבד רח"ו על עריכת הכתבים, עיבד את "קונטרס הקיצור", סידר לפי נושאים והשלים את החסרים וגם הוסיף בהם מכתבי שאר התלמידים את הדברים שלא שמע בעצמו תוך שהוא מציין שאלו הם מכתבי התלמידים. למהדורה זו קרא רח"ו "עץ חיים" וסידרה לשני חלקים ובכל חלק ארבעה שערים שהם יחד "שמונה שערים".

עם סיום העבודה עבר שוב על הכתבים והתחיל לערוך אותם מחדש שהיא הכתיבה השנייה של רח"ו, עם סיום מהדורה זו חזר וערך את כל הכתבים בצורה שונה ומחודשת שהיא הכתיבה השלישית. שתי מהדורות אלו ציוה לגנוז כיון שהיו עמוקים מידי[3].

הרח"ו עצמו לא פרסם שום ספר מהכתבים ועם פטירת רח"ו (ה'ש"ף) עברו אל בנו רבי שמואל ויטאל - רש"ו, שהשלים את עריכת הספר "עץ חיים - שמונה שערים" עם כמה שינויים מעריכת אביו. זה היה הספר הראשון והיחיד מכתבי האר"י שהיה מסודר כראוי ושזכה לפרסום רשמי. והיחיד שהוא המקובל והמוסמך ביותר, כפי שכותב החיד"א בשם הגדולים:

וזה שלֹשים שנה שיצאו לאור "שמונה שערים" מסודרים מבן מהרח"ו מהר"ר שמואל ועליהם יש לסמוך, אך אין עליהם מהדורא בתרא כי מהרח"ו ציוה לגנזו... ולכן הרוצה ללמוד בספרים היותר מדויקים ילמוד "שמונה ספרים" שסידר מהר"ש.

מהדורה בתרא

כמה שנים לאחר פטירתו נמצאו חלק גדול מהכתבים של הכתיבה השלישית של הרח"ו אותם ציוה לגנוז, הם הגיעו אל המקובל הרב אברהם אזולאי והוא העבירם למקובל הרב יעקב צמח תלמידו של הרש"ו. הכתבים היו "מחוקים ומטושטשים וקרועים" כעדות הר"י צמח[4], והוא התחיל לעורכם.

הר"י צמח סידר את הכתבים לחמשה ספרים:

  • קהילת יעקב - ליקוט עניינים מפוזרים שהיו בכתבים
  • עולת תמיד - כל ענייני התפילה
  • אדם ישר - המבאר את עניין העיגולים והיושר - מושגי יסוד בתורה הקבלה
  • אוצרות חיים - דרושי "אדם קדמון", ספר זה היה שלם
  • זהר הרקיע - ביאורים בספר הזוהר

מהדורה בתרא דבתרא

לאחר זמן נמצאו עוד כתבים של הרח"ו בעיקר מהכתיבה השנייה על ידי הרב משה ויטאל בנו של הרש"ו, והוא הספר "מבוא שערים" שהוא מהדורה אחרת של ספר עץ חיים (ראה הרחבה בערך עץ חיים).

עריכת רבי מאיר פופרש

לאור הבלבול הגדול שחל בין הכתיבות השונות וריבוי כתבי הידות, החליט הרב מאיר פופרש תלמידו של הר"י צמח לרכז את כל הכתבים ולחבר מהם ספר מסודר. לצורך כך נסע לדמשק, שם פשפש בכתביו של רבי שמואל ויטאל, ועל פיהם החליט לסדר את כתבי האר"י בשלושה ספרים. משם נסע לקרקוב בשנת 1650, בה השלים את עריכת כתבי האר"י.

רבי מאיר חילק את הכתבים לפי נושאים, ופיצל אותם לשלושה ספרים: דרך עץ חיים (ידוע בשמו הנפוץ "עץ חיים") והוא כולל את סדר ההשתלשלות מא"ק ועד עולם העשיה לפי קבלת האריז"ל. ספר זה הפך לנפוץ ביותר בקבלת האריז"ל מיד עם פירסומו, ורבים מהמקובלים קבעו את עיקר לימודם בו.

הספר השני נקרא בשם "פרי עץ חיים", והוא כולל ארבעה ענפים: א) כוונות. ב) טעמי המצוות. ג) תיקונים. ד) יחודים. הספרים הנדפסים "עץ חיים" ו"פרי עץ חיים" זכו לתפוצה גדולה והפכו למקורות העיקריים לקבלת האריז"ל, ורוב הענינים מקבלת האריז"ל המבוארים בחסידות מבוססים עליהם[5].

הספר השלישי נקרא בשם "נוף עץ חיים", והוא כולל ארבעה נופים: א) מאמרי זוהר. ב) פסוקים. ג) מאמרי רז"ל. ד) גלגולים[6].

שני הספרים האחרונים לא נדפסו בשלמותם אלא חלקים חלקים בשמות שונים.

ספרים שנדפסו מכתבי האריז"ל

הספרים הראשונים שנדפסו מכתבי האריז"ל, היו בעיקר אלו שנערכו על ידי רבי מאיר פופרש:

  • הספר דרך עץ החיים - נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ב בשם עץ חיים, ומאז פעמים רבות בשם זה.
  • מתוך הספר פרי עץ חיים נדפסו:
הענף הראשון - נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ה, בשם פרי עץ חיים, ומאז פעמים רבות בשם זה.
הענף השני - נדפס לראשונה בזולקווא בשנת תקל"ה, בשם טעמי המצוות.
הענפים השלישי והרביעי - נדפסו לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ג, בשם שער היחודים ותיקון עוונות.
  • מתך הספר נוף עץ חיים נדפסו:
הנוף הראשון - נדפסו חלקים ממנו בשיבוש בקוריץ בשנת תקמ"ה, בספר זוהר הרקיע.
הנוף השני - נדפס לראשונה בזולקווא בשנת תקל"ה, בשם לקוטי תורה, ומאז פעמים רבות בשם זה.
הנוף השלישי - לא נדפס.
הנוף הרביעי - נדפס לראשונה בפרנקפורט בשנת תמ"ד, בשם "ספר הגלגולים" (כנראה ספר הקבלה הראשון שנדפס מכתבי האריז"ל של רבי חיים ויטאל).

כמו כן נדפסו חלקים מהמהדורה בתרא שנגנזו והוצאו, ונערכו על ידי רבי יעקב צמח וחבריו:

  • ספר אדם ישר - נדפס לראשונה בשנת תקמ"ה בקראקא בשם זה (חלק מעריכתו הקודמת נכנס לתוך הספר ארבע מאות שקל כסף שנדפס בקוריץ בשנת תקמ"ג).
  • ספר אוצרות חיים - נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ג בשם זה.
  • ספר מבוא שערים - נדפס לראשונה בקוריץ בשנת תקמ"ג, ובשלוניקי בשנת תקס"ו (בשתי עריכות שונות: הראשונה - מאת רבי נתן שפירא, והשניה - מאת רבי יעקב צמח).
  • הספרים עולת תמיד וקהילת יעקב - נדפסו בתקופה מאוחרת יותר, בירושלים (בשנת תרס"ו ותשנ"ט, בהתאמה).

הספרים המדוייקים יותר, שמונה השערים של רבי שמואל ויטאל, נדפסו בתקופה מאוחרת יותר:

  • שער ההקדמות - נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרכ"ה.
  • שער מאמרי רשב"י ושער מאמרי רז"ל - נדפסו לראשונה בשלוניקי בשנת תרכ"ב.
  • שער הפסוקים - נדפס לראשונה בירושלים בשנת תרכ"ח.
  • שער המצוות ושער הכוונות - נדפסו לראשונה בשלוניקי בשנת תרי"ב.
  • שער רוח הקודש ושער הגלגולים - נדפסו לראשונה בירושלים בשנת תרכ"ח.

הספר "עץ חיים" בכתב ידו של רבי חיים בעריכתו הראשונה - לא נדפס עד ימינו.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 אגרת רבי שלמה שלימל מצפת שנדפס בתוך שבחי האר"י
  2. ע"פ הרב עזריאל מנצור מבוא ל"ספר הכוונות" הוצאת "שובי נפשי"
  3. הקדמת מהר"מ פאפרש לספר "דרך עץ החיים"
  4. בהקדמה לספרו "אור החמה" על הזוהר, וכן הר"מ פופרש בהקדמת עץ חיים
  5. שיחת בדר"ח מרחשון תש"מ.
  6. הקדמת רבי מאיר פאפירש לעץ חיים.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0