ישיבת המקובלים בית אל
.jpg) | |
| ישיבה | |
|---|---|
| על שם | רבי שלום שרעבי (הרש"ש) |
| תקופת הפעילות | ה'תצ"ז–הווה |
| מייסדים | רבי גדליה חיון |
| התמחות | לימוד קבלה |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב ישראל אביחי |
| מיקום | |
| מיקום | הרובע היהודי בהעיר העתיקה |
| מדינה | [[קובץ:{{דגל/ישראל}}|קישור=ישראל|גבול|22x16pxpx|ישראל]] [[ישראל|ישראל]] |
| https://mekubalim.org | |
ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים". המפורסם שבחכמיה היה רבי שלום שרעבי המכונה (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה שנקראה בשם "בית אל". הישיבה נוסדה מראשיתה כמקום ללימוד תורת הסוד, למובחרים שבאנשי ירושלים, ובמהרה נודע שמה בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. כך הגיעו ללמוד בה במיוחד אנשים רבים, ולפי המסופר גם רבי אברהם גרשון מקיטוב, גיסו של הבעל שם טוב ותלמידו של הרש"ש הקדוש.
אף על פי שחכמי ירושלים אסרו על אף גורם פרטי, מוסד או קהילה מבין העדות שבירושלים באותם ימים לשלוח בעצמם שד"רים, קיבל מוסד זה אישור לשלוח מטעמו שד"רים לקהילות ישראל שבגולה.
לאחר מלחמת העצמאות נוסדה הישיבה מחדש על ידי רבי עובדיה הדאיה בשכונת יגיע כפיים שבירושלים. ולאחר מלחמת ששת הימים נפתח מחדש סניף עצמאי של הישיבה בעיר העתיקה על ידי רבי מאיר יהודה גץ כאשר הוא משמש כראש הישיבה, וכיום עומד בראשה לאחר פטירתו, הרב ישראל אביחי.
רבי שלום שרעבי
ערך מורחב – רבי שלום שרעבי
לאחר מותו של רבי גדליה חיון, נתמנה לתפקיד ראש הישיבה רבי שלום שרעבי (הרש"ש), מעולי תימן הראשונים, אשר תחילה מצא את פרנסתו כשמש בישיבה. ולאחר שעמדו על סגולותיו היה לראש הישיבה. מסופר עליו שתחילה שימש במקום כשמש, מפני ענוותנותו הרבה, עד שנתגלתה גדולתו בתורה. אחריו שימש בראשות הישיבה תלמידו של הרש"ש, ר' יום טוב אלגאזי וכן שניים מבניו. לאחר מותו נתמנה רבי חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי [בנו של הרש"ש], לתפקיד ראש הישיבה.
על מקובלי הישיבה
בבית הכנסת מתפללים יחד הספרדים ועם אחדים מעדת האשכנזים. הם מתפללים עם "כוונות" מהאר"י והרש"ש. ואחר התפלה יושבים מעטופים בטלית ומוכתרים בתפילין ולומדים בחברותא את ספר הזוהר ושאר ספרי קבלה.
כתב התקשרות
תלמידי ישיבת המקובלים בית-אל חתמו על "כתב ההתקשרות" (כך הביטוי המקורי), עם הישיבה, בזאת הלשון: "...ברצות ה‘ בתשובת השבים, רוח לבשה אותנו צעירי הצאן להיותנו כאיש אחד – חברים לשם יחוד קדוש ברוך הוא לעשות נחת רוח ליוצרנו – ועל זה נכרות ברית בינותינו...נהיה כולנו אהודים זה לזה אהבה רבה, אהבת נפש ואהבת גוף...שאם חלילה וחס יהיה איזה צער לאחד ממנו לסייעו כולנו יחד...עוד נתחייבנו שכל תקנה וסייג ומנהג שיסכימו רוב החברים לעשות, שכולם וכל אחד ואחד לבדו, יתנהג ויעשה הדבר ההוא...ואם יחטא איש לאיש ימחול לו מיד בכל לב ובכל נפש..."
סיפורים על בית הכנסת
החוקר גרשום שלום, כתב על אנשי בית-אל ותפילתם בשנת 1941: "בית-אל... אפילו היום, עת אני כותב שורות אלה, אנשים לגמרי ‘מודרניים‘ במחשבתם יכולים להפיק השראה מהתבוננות בתפילה היהודית בצורתה הנשגבת ביותר...‘‘.
גם הסופר ש"י עגנון כתב על בית הכנסת, בסיפורו "לפנים מן החומה":
- "על בית תפילה אחד אשים דברי ועליו אספר משהו. לא גדולות ונפלאות ממני אספר, רק מה שהראוני שם אספר. בית אל שם בית הכנסת, של קהל חסידים עדת המכוונים הוא. בעשירי באב קודם חצות היום...באתי לשם בפעם הראשונה. בבית לא היה איש וכלי הבית מכוסים היו סדינים, שעמדו לסייד את הבית לכבוד שבת הנחמה, שכיון שיצא תשעה באב ולא בא הגואל חזרו והכינו עצמם לו וכן את מקדשם.
- ...
- שנה אחת ביום הכיפורים התפללתי שם מערב עד ערב. רואה אני אותך לאה, שמשתוממת את על אותו אדם שבא להתפלל עם חסידי אל קדושי עליון. אגיד לך ולא אכחד ממך, תמיהה זו תמהים היו אף שם למעלה, כששמעו תפילתו של האחרון שבישראל בתוך תפילת הצדיקים והחסידים והישרים והתמימים, קהילת הקודש בית אל."[1]
ראשי הישיבה בעיר העתיקה ובעיר החדשה
- רבי גדליה חיון - מייסד הישיבה. כיהן בתקצ"ז (1737)-תקי"א (1751).
- רבי שלום שרעבי - בשנים תקי"א (1751)-תקל"ו (1776).
- רבי יום טוב אלגאזי - בשנים תקל"ו (1776)-תקס"ב.
- רבי חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי - בנו של הרש"ש. בשנים תקס"ב (1802)-תקס"ח (1808).
- רבי רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי - נכדו של הרש"ש ובנו של ר' חזקיהו יצחק, בשנים תקס"ח (1808)-תקפ"ז (1827).
- רבי בנימין מרדכי נבון[2]
- רבי חיים אברהם גאגין ?-תר"ח (1848).[3]
- רבי ידידיה רפאל אבולעפיה - תר"ח (1848)-תרל"א (1871).
- רבי אהרן עזריאל - תרל"א-תרמ"א.
- רבי שלום משה חי גאגין - תרמ"א-תרמ"ג.
- רבי ששון בכר משה פרסיאדו - תרמ"ג-תרס"ג. (מחבר "שמן ששון" על כרכי "עץ חיים ו"שמונה שערים" של רבי חיים ויטאל)[4]
- רבי מסעוד הכהן אלחדאד - תרס"ג-תרפ"ז.
- רבי שלום הדאיה - תרפ"ז-תש"ה.
- רבי עובדיה הדאיה - בן ר' שלום. בשנים תשי"ח-תשכ"ט בישיבה שהקים בעיר החדשה.
- הרב שלום מרדכי חיים הדאיה - תשכ"ט-תש"ע בישיבה שהקים אביו בעיר החדשה.
- הרב יחזקאל כהן - כיהן תקופה קצרה בשנת תשל"ד.
- רבי מאיר יהודה גץ - תשל"ג-תשנ"ה בישיבה שהקים בעיר העתיקה.
| ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
- הרב רפאל הדאיה - מכהן כיום כראש הישיבה.
במאה ה-20
החל מסוף המאה התשע עשרה נפתחו ישיבות נוספות ללימוד הנסתר בירושלים כמו ישיבת רחובות הנהר, ישיבת החיים והשלום, ישיבת נהר שלום, וישיבת שער השמים.
עם כיבוש העיר העתיקה במלחמת העצמאות, נהרס בנין הישיבה והישיבה חדלה להתקיים. בשנת ה'תשי"ח הקים רבי עובדיה הדאיה את הישיבה מחדש ברחוב רש"י, בשולי שכונת יגיע כפיים בו מכהנת הישיבה עד היום בראשות נכדו הרב רפאל יהושוע יחיאל הדאיה.
לאחר שחרור העיר במלחמת ששת הימים, שיקם רבי מאיר יהודה גץ את בנין הישיבה בעיר העתיקה בירושלים, הקים אותה מחדש ועמד בראשה עד לפטירתו. היום עומד בראש ישיבת בית אל שבעיר העתיקה הרב ישראל אביחי.
לומדים ומלמדים בישיבה לדורותיה
- רבי אברהם גרשון מקיטוב
- רבי משה יוסף מרדכי מיוחס
- רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א)
- רבי אליעזר חזן (עמודי ארזים).
- רבי שלמה משה סוזין
- רבי יוסף חיים הכהן
- רבי חיים שאול הכהן דוויק
- רבי עזרא הררי רפול
- רבי אהרון עבוד
- רבי בכור אהרון אלנקווה שהיה אב בית דין בירושלים
- רבי וידאל קואינקה
- רבי חיים שאול הכהן דוויק, מחבר הספר, איפה שלימה
- רבי יעקב מונסא, מחבר הספר הי"ם הגדול
- רבי יעקב חיים סופר (כף החיים)
לקריאה נוספת
- אברהם משה לונץ, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, הוצאת המחבר, תרנ"א. - מהדורה חדשה, הוצאת ספרים אריאל, 1979
- זאב וילנאי, מדריך ירושלים, ירושלים: הוצאת תור, תש"ו, מהדורה חדשה, הוצאת אריאל תשל"ח-1978
- לביא חביבי, בתי כנסת בירושלים, הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ד-1984
- ניב המדרשייה תדפיס בשפה האנגלית על ידי רבי יעקב גולדמן Beth El and R Shalom Sharabee - spring-summer 1971
- יונתן מאיר, רחובות הנהר: קבלה ואקזוטריות בירושלים (תרנ"ו-תש"ח), הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים תשע"א.
- פנחס גילר, Shalom Shar'abi and the Kabbalists of Beit El, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 2008.
קישורים חיצוניים
- ישיבת המקובלים בית אל, סרטו של שמואל קלדרון.
- אתר האינטרנט של בית הרב גץ
ישיבת בית אל (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ש"י עגנון, לפנים מן החומה, הוצאת שוקן, 2001, עמ' 33–34
- ^ באתר ישיבת המקובלים בית, הרב נבון לא מופיע בין ראשי הישיבה שבתחתית דף הבית של האתר.
- ^ באתר הישיבה וכן בערך עליו בוויקיפדיה מופיע הרב גאגין כמי שמילא את מקומו של ר' רפאל אברהם שלום לאחר פטירתו בתקפ"ז.
- ^ דוד תדהר (עורך), "הרב שמעון הורביץ (קמינצקי) "ר' שמעון לידער"", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 334
| ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
35928195ישיבת המקובלים בית אל