ה'תשס"ה
(הופנה מהדף תשס"ה)
ה'תשס"ה (5765) ובקיצור תשס"ה – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-16 בספטמבר 2004, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 3 באוקטובר 2005.
המולד של תשרי חל ביום שלישי, 19 שעות ו-287 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג החא, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים.
זו שנה רביעית לשמיטה, ושנת 8 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 25 במחזור השמש ה-206.
שנה זו היא שנת 1,936 לחורבן הבית, ושנת 2,316 לשטרות.
אירועים
- כ"ג בתשרי – פיגוע תופת בסיני: מכונית תופת התפוצצה במלון הילטון טאבה, שקרס חלקית ושתי מכוניות התפוצצו לאחר מכן בראס א–שטן
- י"א בחשוון – הכנסת הצביעה בעד תוכנית ההתנתקות
- י"ד בחשוון – טרמינל 3 בנמל התעופה בן–גוריון, המוכר גם כנתב"ג 2000, נפתח לראשונה
- כ"ו בחשוון – הכנסת קובעת בחוק הדגל, הסמל וההמנון באופן רשמי את "התקווה" כהמנון הלאומי
- כ"ז בכסלו – פרס נובל לכימיה מוענק לאהרן צ'חנובר ואברהם הרשקו, מדענים מהטכניון בחיפה, יחד עם האמריקני אירווין רוז על גילוי ותיאור את מערכת האוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא
- י"ד בטבת – רעידת האדמה בדרום–מזרח אסיה בדרגה 9.3 בסולם ריכטר גרמה לגלי צונאמי אימתניים ולבסוף למוות של כ–280,000 אנשים. הרעש הורגש היטב באינדונזיה, מלזיה, תאילנד, הודו, סינגפור וסרי לנקה
- כ"ג בטבת – רעידת אדמה בעוצמה של 4.9 בסולם ריכטר במפרץ סרוני
- כ"ח בטבת – תושבי הרשות הפלסטינית מצביעים בבחירות לנשיאות הרשות, לראשונה לאחר מותו של יאסר ערפאת
- ג' בשבט – 6 הרוגים בפיגוע במעבר קרני
- כ"ט בשבט – פסגת שארם א-שייח' המביאה לסיום האינתיפאדה השנייה
- ז' באדר א' – הכנסת מאשרת בקריאה שלישית את חוק יישום תוכנית ההתנתקות
- כ' באדר א' – שביתת התלמידים הראשונה מתקיימת בישראל
- י"ז באדר א' – 5 הרוגים בפיגוע התאבדות במועדון ה–Stage בתל אביב
- א' בסיוון – ניסן דולינגר (42) אב ל–6 מהיישוב פאת שדה, נרצח בירי על ידי פועל ערבי שהסיע ברכבו
- י"ד בסיוון – תאונה קשה בהתנגשות בין רכבת ומשאית בישראל מובילה לכמאתיים פצועים ושמונה הרוגים
- ה' בתמוז – מחבל מתאבד התפוצץ בסמוך לקניון השרון בנתניה
- ט"ז בתמוז – 88 אנשים נהרגו בסדרת פיצוצים בשארם א–שייח', סיני
- כ"ח בתמוז – עדן נתן–זאדה מראשון לציון פתח ביריות על אוטובוס מלא בנוסעים ערבים בעיר שפרעם ורצח 4 נוסעים, בהמשך הומת נתן זאדה עצמו על ידי חלק מהנוסעים
- י' באב – תחילת ביצוע תוכנית ההתנתקות ברצועת עזה וצפון השומרון
- י"ב באב – התחיל שלב הפינוי בכח של תוכנית ההתנתקות, ברחבי רצועת עזה עימותים מתונים בין כוחות צבא ומשטרה למיועדים לפינוי
- י"ב באב – אשר וייסגן רצח 4 ערבים באזור תעשייה של ההתנחלות שילה
- ח' באלול – סיום מבצע "אשמורת אחרונה": כוחות צה"ל השלימו את נסיגתם מרצועת עזה במסגרת ביצוע תוכנית ההתנתקות, והעבירו את השליטה ברצועת עזה לרשות הפלסטינית
נולדו
נפטרו
- י"ח בתשרי – שאול עמור, ראש עיריית מגדל העמק, חבר הכנסת, שר ושגריר ישראל בבלגיה (נולד ה'תש"א)
- י"ח בתשרי – זאב לב, פיזיקאי ישראלי ומייסד בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (נולד ה'תרפ"ב)
- י' בכסלו – רפאל איתן, הרמטכ"ל ה–11 של צה"ל, ח"כ ושר בממשלות ישראל (נולד ה'תרפ"ט)
- ב' בטבת – הרב אבבה ברהן ברוך, ממנהיגי קהילת ביתא ישראל באשדוד
- ה' בטבת – יהודית נאות, שרה בממשלת ישראל, חברת הכנסת, פרופסור למיקרוביולוגיה בטכניון (נולדה ה'תש"ד)
- ט"ז בטבת – צבי צור, הרמטכ"ל השישי של צה"ל (נולד ה'תרפ"ג)
- י"ז בטבת – ברוך ג'מילי, לוחם פלמ"ח (נולד ה'תרפ"ג)
- כ' בטבת – אשר פרס, פיזיקאי ישראלי (נולד ב–ה'תרצ"ד)
- כ"ז בטבת – יעקב גדיש, כלכלן ישראלי (נולד ה'תרצ"ד)
- י"ט בשבט – אפרים קישון, חתן פרס ישראל, סופר, אחד מגדולי הסטיריקנים (נולד ה'תרפ"ד)
- כ"ז בשבט – אדיר זיק, שדרן רדיו ישראלי (נולד ה'תרצ"ט)
- ד' באדר א' – סילביה רפאל, סוכנת מוסד
- ו' באדר א' – דודו גבע, אמן, מאייר, מחבר ספרי קומיקס וקריקטוריסט (נולד ה'תש"י)
- כ"א באדר א' – צבי מלחין, איש המוסד שלכד את אדולף אייכמן (נולד ה'תרפ"ח)
- א' באדר ב' – אמיר דרורי, סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל רשות העתיקות (נולד ה'תרצ"ז)
- ו' באדר ב' – גארי ברתיני, מנצח ומלחין ישראלי ממוצא בסרבי, זוכה פרס ישראל (נולד ה'תרפ"ז)
- י"ז באדר ב' – רבי אברהם מנחם דנציגר בעל "אמרי מנחם" האדמו"ר של חסידות אלכסנדר
- כ"ה באדר ב' – סול בלו, סופר אמריקאי יהודי, זוכה פרס נובל לספרות (נולד ב–ה'תרע"ה)
- ג' בניסן – אהוד מנור, פזמונאי ומתרגם ישראלי, חתן פרס ישראל (נולד ב–ה'תש"א)
- ט"ז בניסן – עזר ויצמן, איש צבא, מפקד חיל האוויר, מדינאי ונשיאה השביעי של מדינת ישראל (נולד ב–ה'תרפ"ד)
- י' באייר – בתיה גור, סופרת ישראלית (נולדה ב–ה'תש"ז)
- י"ט באייר – אבנר חי שאקי, פרופסור למשפטים, שר וחבר הכנסת מטעם המפד"ל (נולד ב–ה'תרפ"ו)
- ח' בסיוון – דן צלקה, סופר ישראלי (נולד ב–ה'תרצ"ו)
- כ"ג בסיון- חכם רפאל אלאשוילי, היה רבה הראשי של יהדות גאורגיה בישראל (נולד ב-ה'תרצ"ד)
- כ"ו בסיוון – שמואל אבידור הכהן, רב (נולד ה'תרפ"ו)
- כ"ו בתמוז – הרב שלמה זאב צווייגענהאפט, ראש השוחטים דמדינת פולין, ואב"ד הנובר ומדינת נידערזאקסען (סקסוניה התחתונה) במדינת גרמניה
- ט"ז באלול – שמעון ויזנטל, צייד נאצים מפורסם (נולד ה'תרס"ט)
יצירות בספרות העברית
- תולדות אסירי ציון באפריקה במחנות אריתריאה סודאן וקניה, דב הלוי מילמן, הוצאת כותרות
- 'שיטת הבחינות' של הרב מרדכי ברויאר – קובץ מאמרים ותגובות, יוסף עופר (עורך), הוצאת תבונות, אלון שבות
פרסי ישראל
מקבלי פרס ישראל לשנת תשס"ה הם:
מדעי המינהל:
- פרופ' מרים ארז
- פרופ' יחזקאל דרור
- פרופ' יעקב בקנשטיין
חקר הלשון העברית:
- פרופ' אהרן דותן
חקר הרפואה:
- פרופ' רנה זיצוב–מרכס
- פרופ' שאול פלדמן
חקר המזרחנות:
- פרופ' יעקב לנדאו
- פרופ' ששון סומך
מחול:
שירה:
חקר הבלשנות:
- פרופ' אולגה קפליוק
חקר הפילוסופיה הכללית:
- פרופ' בן–עמי שרפשטיין
מפעל חיים:
לוח שנה
| ►► | ה'תשס"ה | ◄◄ |
| 2004 - 2005 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום צום או זיכרון |
מאפייני לוח השנה
ערך מורחב – שנת החא
- שנה מסוג החא, ובה 383 ימים.
- שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
- שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד
- ט"ו באדר ב' חל בשבת, ולכן שושן פורים נחוג שלושה ימים - בערים שהיו מוקפות חומה - מיום שישי י"ד באדר ב' ועד יום ראשון ט"ז באדר ב' - זהו פורים משולש
- י"ד בניסן, ערב פסח, חל בשבת, ולכן חלים דיני ערב פסח שחל בשבת.
- כ"ז בניסן חל ביום שישי, ולכן יום הזיכרון לשואה ולגבורה מוקדם ליום חמישי כ"ו בניסן
- ה' באייר חל ביום שבת, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ג' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדם ליום רביעי ב' באייר
| שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|
37462904ה'תשס"ה