ברכת החמה
ברכת החמה
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית |
.jpg)
בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.
הברכה במקורות
הברכה מוזכרת לראשונה בברייתא שהובאה בתלמוד הבבלי, שם נאמר:
תָּנוּ רַבָּנָן (=שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ): הָרוֹאֶה חַמָּה בִּתְקוּפָתָהּ, לְבָנָה בִּגְבוּרָתָהּ, וְכוֹכָבִים בִּמְסִלוֹתָם וּמַזָּלוֹת כְּסִדְרָן, אוֹמֵר: "בָּרוּךְ עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית".
וְאֵימָתַי הָוֵי (=ומתי מתרחשת "חמה בתקופתה")? אָמַר אֲבַּיֵי: כָּל כ"ח שְׁנִּין וְהַדָּר מַחֲזוֹר וְנָפְלָה תְּקוּפַת נִיסָן בְּשַׁבְּתַאי בְּאוֹרְתָּא דִּתְלָת נַגְהֵי אַרְבַּע (=כָּל 28 שָׁנָה, כַּאֲשֶׁר חוֹזֵר הַמַּחֲזוֹר וְנוֹפֶלֶת תְּקוּפַת נִיסָן בְּמַזָּלוֹ שֶׁל שַׁבְּתַאי בָּעֶרֶב שֶׁבֵּין יוֹם שְׁלִישִׁי לִרְבִיעִי)".— בבלי מסכת ברכות, נט ע"ב
אותה ברייתא נזכרת גם במדרש ויקרא רבה (פרשה כג, פסקה ח).
וכך פסק הרמב"ם במשנה תורה (הלכות ברכות י, יח):
הָרוֹאֶה אֶת הַחַמָּה בְּיוֹם תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁל תְּחִלַּת הַמַּחֲזוֹר שֶׁל שְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים, שֶׁהַתְּקוּפָה בִּתְחִלַּת לֵיל רְבִיעִי, כְּשֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ בְּיוֹם רְבִיעִי בְּבֹקֶר, מְבָרֵךְ "עוֹשֶׂה בְּרֵאשִׁית"
עם זאת, יש שגרסו בגמרא "עושה מעשה בראשית", כחלק מן הגרסאות בוויקרא רבה (אחת הגרסאות שם אף נוקטת את הלשון "עושה שמים וארץ").
הברכה במנהגי ישראל
עקב נדירותה של הברכה, נהגו בקהילות שונות לברכה ברוב עם. כך הוא מנהג יהדות אשכנז בארץ ישראל:
הָרוֹאֶה חַמָּה בִּתְקוּפָתָה מְבָרֵךְ בַּשֵּׁם וּמַלְכוּת: "בא"ה אמ"ה עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית". בָּעֶרֶב מַכְרִיזִים לְהַשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לִתְפִלַּת הַוָּתִיקִין וּלְבִרְכַּת הַחַמָּה, וְשַׁמָּשִׁים מְעוֹרְרִים אֶת הַקָּהָל לְהַשְׁכָּמָה. מִיָּד אַחַר הַתְּפִלָּה בְּלַחַשׁ, קֹדֶם חֲזָרַת הַשַּ"ץ יוֹצְאִים לַמְּקוֹמוֹת שֶׁרוֹאִים מִשָּׁם אֶת הַחַמָּה כְּדֵי לְבָרֵךְ אֵת הַבְּרָכָה.
בָּרוּךְ ה' כִּי הַגִּיעָנוּ לְיוֹם ד' ז' נִיסָן וּבֵרַכְנוּ בְּרָכָה זוֹ בַּאֲסֵפַת עַם ה' פֹּה פ"ב (=פְּרֶשְׁבּוּרְג) תקע"ג לפ"ק. קֹדֶם הַבְּרָכָה אָמַרְנוּ: "הַלְּלוּ אֵת ה' מִן הַשָּׁמַיִם" וְאַחַר בִּרְכַת "עוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית" אָמַרְנוּ פִּיּוּט: 'אֵל אָדוֹן עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים' עַד 'וְחַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ', וְאַחַר כָּךְ מִזְמוֹר "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כָּבוֹד אֵל" וְאַחַר כָּךְ "עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ" וְקַדִּישׁ.
בספר "בירור הלכה" (סימן רכ"ט, אות ט') כתוב שכאשר ברכת החמה חלה בערב פסח, י"ד בניסן, מברכים בכל בית כנסת בנפרד, והנשים מברכות בבתיהן ולא עושים עצרות גדולות לעניין, היות שהזמן עד לביעור החמץ קצר ודחוק, והציבור עלול להיכשל באיסור חמץ. בספר "ברכת החמה כהלכתה" (סימנים כ"ט, ל"ט, נ"ו) כותב המחבר, שלא נהגו להימנע מקיום עצרות בערב פסח, אולם בכל זאת מקצרים באמירות ובזמירות, לא אומרים את פרקי התהילים פסוק-פסוק, לא דורשים בפני הציבור והנשים לא באות לכינוס. בכל זאת, בשנת ה'תשס"ט (2009) הקהילו את הציבור לאמירת הברכה כבכל תאריך אחר ולא נמנעו מדרשות ומזמירות.
כאשר חלה ברכת החמה בשביעי של פסח (כמו שהיה בפעם האחרונה בשנת ה'רס"ה - 1505, ויהיה בפעם הבאה בשנת ה'תתפ"א - 2121) – מברכים גם ביום טוב, ואף אז ראוי לעשות זאת ברוב עם.
החת"ם סופר כתב כי אינו יודע מדוע נשים לא נהגו לברך, אך קבע שאין לשנות מן המנהג[1]. בנו, הכתב סופר, כתב שהסיבה היא שהן אינן מברכות על ברכה שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא כשהברכה עצמה היא המצווה.[2] הרב יוסף שאול נתנזון, לעומת זאת, כתב שהנשים כנראה פטורות מברכת החמה כדי שלא תבואנה לטעות שמברכים את השמש עצמו בגלל שהוא משפיע לאדם טובה, במקום לברך את ה', וטעות זאת יותר נוגעת לנשים בגלל שבימי ירמיהו הן הקטירו לשמש.[3] מנהג חב"ד שגם הנשים מברכות ובאות לבית הכנסת.[4]
זמנה של הברכה
את ברכת החמה מברכים בתחילת תקופת ניסן (עונת האביב), בשנים שבהן מתחילה התקופה ביום שלישי בערב, תחילת ליל יום רביעי, על פי החשבון המקורב ששנה טרופית היא באורך של 365 ימים ורבע, קירוב שעל פיו נקבע הלוח היוליאני וביהדות ידוע כתקופת שמואל. תקופת ניסן החלה ביום שלישי בערב בשנה שבה נברא העולם (25 במרץ 3760 לפנה"ס), ובהתאם לכך הברכה נאמרת בזמן שבו חוזרת השמש למקומה בעת בריאתה. לפי החשבון המקורב של תקופת שמואל, תחילת תקופת ניסן מתאחרת בכל שנה ביום ו־6 שעות, שהם השארית של חלוקת אורך השנה בשבעה ימים. בכל 28 שנים מצטברת השארית ל-35 ימים, וכך התקופה מתחילה באותה שעה, באותו יום.
הברכה נאמרת בתחילת תקופת ניסן משום שלפי דעת רבי יהושע בן חנניה במחלוקתו עם רבי אליעזר בן הורקנוס, זהו הזמן שבו נברא העולם[5]. יחד עם זאת, מנהגים אחרים ביהדות, לדוגמה ברכת זכרונות, מתייחסים דווקא לתשרי כחודש שבו נברא העולם[6].
הברכה נאמרת בימי רביעי בלבד, יום בריאת המאורות על פי ספר בראשית, אחת ל-10,227 ימים (שהם 28 כפול 365.25 ימים).
תאריך אמירת הברכה הוא 26 במרץ בלוח היוליאני, שעל פי הקירוב שלו נקבע זמן הברכה. בלוח הגריגוריאני, המהווה תיקון של הלוח היוליאני, היא חלה ב-8 באפריל עבור המאה ה-20 והמאה ה-21, אך ב-9 באפריל עבור המאה ה-22, כתוצאה מהפער המתרחב בין שני הלוחות.
הדרך למציאת השנה שבה מברכים את ברכת החמה, על פי הלוח העברי, היא פשוטה: יש לקחת את ערכה של השנה העברית, כולל האלפים (לדוגמה, שנת ה'תשס"ו היא 5766), ולחלק ב-28. אם השארית היא 1, הרי שבשנה זו יש לברך.
הפעם האחרונה שבה נאמרה הברכה הייתה בי"ד בניסן ה'תשס"ט (8 באפריל 2009), והפעם הבאה תהיה בכ"ג בניסן ה'תשצ"ז (8 באפריל 2037).
מועדי קיום הברכה בין המאה ה-16 לבין המאה ה-22:
ברכת החמה יכולה לחול בכל תאריך עברי שבין סוף חודש אדר ב' לסוף חודש ניסן, אשר יכול לחול ביום רביעי, כלומר באחד מ-16-20 ימים אפשריים. היו מקובלים שטענו שתחולת ברכת החמה בערב פסח נדירה במיוחד, וראו בכך סימן לגאולה, אולם לא נמצא אישוש לנדירות של התחולה בערב פסח.[7]
העדות הקדומה ביותר על ברכת החמה בפועל היא של רבי שמעיה, תלמיד רש"י, שבירך בכ"ז באדר ב' ד'תתמ"ה[8].
התאריך המוקדם ביותר מייסוד חשבון הלוח הוא כ"ד באדר ב' שחל בפעם האחרונה בשנת ד'שצ"ז, אחריו כ"ו באדר ב' שחל בפעם האחרונה בשנת ד'תתקכ"ט. התאריך המאוחר ביותר הוא כ"ו בניסן שחל לראשונה בשנת ה'תקמ"ה. בשנת ו'ע"ז תחול לראשונה ברכת החמה בכ"ח בניסן.
ההקשר האסטרונומי
מאחר שזמן ברכת החמה מבוסס על חזרת השמש למקומה על פי אורך שנה של 365.25 ימים, בעוד שנה טרופית הידועה כיום וכן אורך שנה טרופית עליה מבוסס הלוח העברי קצרים יותר, נוצר עימות בין ההסבר לברכה לבין זמן אמירתה. למשל, מציג את הקושיא הרב בנימין אהרן סלניק בספר משאת בנימין:[9]
אַךְ לִבִּי מְהַסֵּס דְּלְפִי זֶה מַשְׁמָע שֶׁאָנוּ סוֹמְכִין בְּחֶשְׁבּוֹן הַתְּקוּפוֹת עַל הַחֶשְׁבּוֹן דִּשְׁמוּאֵל דּאָמַר: אֵין בֵּין תְּקוּפָה לִתְקוּפָה אֶלָּא ז' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, וּשְׁנַת הַחַמָּה הוּא שס"ה יָמִים וְרָבִיעַ... אָמְנָם לְדַעַת רַב אַדָא וּלְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ תַּחֲזֹר הַחַמָּה לַנְקֻדָּה הָרִאשׁוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בְּעֵת הַבְּרִיאָה בְּכָל תְּקוּפַת נִיסָן שֶׁבְּרֹאשׁ הַמַּחֲזוֹר הַקָּטָן שֶׁל י"ט שָׁנִים ... וְחֶשְׁבּוֹן זֶה דְּרַב אַדָא הוּא עִקָּר.
— משאת בנימין, סימן ק"א
בטבלה זו ניתן לראות את ההפרשים בין הלוחות השונים.
| שנה לפי | אורך שנה בימים | הפרש בימים | הפרש בשניות | הפרש מצטבר של יום כל |
|---|---|---|---|---|
| תקופת שמואל | 365.25 | 0.0078 | 674 | 128 שנים |
| תקופת רב אדא | 365.24682 | 0.00462 | 399 | 216 שנים |
| הלוח הגרגוריאני | 365.2425 | 0.0003 | 26 | 3,323 שנים |
| שנה טרופית | 365.242189 | - | - | - |
ישנם הגורסים שזמן הברכה נבחר מלכתחילה על ידי חז"ל באופן לא מדויק וסמלי, כדי לקבוע הזדמנות לברכה על השמש. הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי[10] מבאר כי הברכה נתקנה על פי החשבון המקורב המקובל אצל הציבור הרחב, ששנת החמה היא בת 365.25 ימים. הרב שמואל אריאל[11] מעלה את האפשרות שמאחר שהקפדה על חישוב מדויק תמנע אפשרות לברך את הברכה כלל, העדיפו חז"ל לקובעה במועד מקורב, ובלבד שתאמר. הרב יצחק למפרונטי[12] כתב "יען כי לחשבון שמואל יש עת קבוע וכל אדם יכול להבינו לא כן חשבון רב אדא כי הוא מתחלף בכל פעם ואין כל אדם יכול למיקם על חושבניה". הריב"ם שנייטוך כתב שמכיוון שהלוח העברי המשמש כיום הוא זמני, עד חידוש הלוח על פי הראייה ומכיוון שחז"ל לא ציפו שהגלות תהיה כה ארוכה, הם הרשו לעצמם להשתמש בחשבון מקורב ולא מדויק.[13] כראייה לדבריהם שחז"ל מלכתחילה בחרו בחשבון סמלי הם מביאים את העובדה שכבר האסטרונום היוני היפרכוס פרסם שהשנה הטרופית קצרה מ-365.25, ועל כן חז"ל (כמו גם האסטרונום סוסיגנס, שסייע בקביעת הלוח היוליאני, המבוסס על הנחה זהה לזו של תקופת שמואל לגבי אורך שנת החמה) שהיו אחריו, בוודאי ידעו שתקופה זו אינה מדויקת והשתמשו בה רק מפאת הנוחות.
החת"ם סופר, לעומת זאת, שלל את הסברה שחז"ל קבעו לברך בזמן שבו לא חל התקופה באמת מכיוון שלטענתו "איך נברך? ועל פי האמת אין כאן שום תקופה ולא הגיעה החמה לראש מזל טלה בתחילת ליל ד' בממשלת שבתאי ועל מה נברך? וצריך עיון גדול". הוא כתב שככל הנראה רס"ג והערוך פירשו את הברייתא הקובעת את זמן הברכה אחרת, בגלל הקושייה הזאת.[1].
לעומתם, יש שנתנו הסברים אחרים לזמן הברכה, למשל הצגת הברכה כברכה על השגרה, כהסבר חלופי להסבר המקורי שאינו רלוונטי.
היו רבנים שדנו בשאלה האם יש להמשיך לברך את הברכה למרות אי הדיוק בקביעת זמנה. הרב יצחק למפרונטי[14] כתב שמכיוון שברכת החמה היא ברכת שבח ניתן לאומרה תמיד ועל כן אין בעיה לברכה בזמן שתקנו חכמים.[15] הרב צדוק הכהן מלובלין, לעומת זאת, חשש לברכה לבטלה ושמח על כך שהשמש הייתה מכוסה בעננים ולא היה ניתן לברך את הברכה בשם ומלכות.[16] הריב"ם שנייטוך מספר שהנהיג על פי הנהגת הרב צבי הירש יאנב שרק החזן יגיד את הברכה והקהל יענו אמן, כדי למעט בברכות לבטלה אם אכן יש בעיה באמירת הברכה.[13]
הרב משה נחום שפירא מביא בשם אביו וסבו הסבר על פיו אורך השנה היה במקור בימי בריאת העולם 365 יום ורבע והוא מתקצר והולך עם השנים.[17] נוסף על כך, הוא כותב שיש לשמש מחזור נוסף שבו הוא מסתובב לעומת נקודת ייחוס אחרת,[18] הנוגעת לעניין ירידת הגשם ובמחזור זה אורך הסיבוב הוא 365 יום ורבע בדיוק.[19]
הרב ד"ר נ' וידאל שולל את עצם השאלה באומרו:[20]
שאלה זו היא קצת משונה בעיני, ובפרט כאסטרונום וגם כיהודי מאמין. שהרי אנחנו לא צריכים, ולעולם לא שאלנו את השאלה, אם המדע מאשר לנו או לא, את יום השבת שלנו, [...] אין שום צורך לבדוק את הצד המדעי של מנהגינו וספירותינו, וגם אין לבדוק את המספרים שקבלנו מאבותינו, כי אין לנו שום צורך לבדוק את הדת והאמונה שלנו על פי "האמת" של שיטות אחרות, שידוע לנו וגם להם, שהן כולם רק מעשה ידי אדם ומחשבותיו [...] כך גם ברכת החמה, כל מטרתה היא שיהודי יברך את בורא עולם בברכת עושה מעשה בראשית, כדי להודות לו על כל טובה שהוא עושה עמנו, מאז מעשה בראשית, וברכת החמה היא הזדמנות מיוחדת לברכה זו, על פי החשבון הנמצא בידינו כיום.
יצוין שברכת החמה היא מהקביעות היחידות ביהדות המבוססות על תקופת שמואל. הלוח העברי מבוסס על קירוב טוב יותר לאורך השנה, תקופת רב אדא.
זמן קביעת הברכה
משה לרמן[21] חישב את הזמן שבו אמירת ברכת החמה התאימה לנקודת זמן השוויון האביבי, ולפי זה הסיק שהברכה נתקנה בימי הכנסת הגדולה, בסביבות שנת 345 לפנה"ס.
דעות אחרות לגבי זמן הברכה
ישנן דעות אחרות לגבי הזמן שבו צריכה להיאמר ברכת החמה, והן מבוססות כנראה על גרסאות שלא גרסו את דברי אביי בגמרא. שריד לכך אנו מוצאים ברי"ף שלא מזכיר את דברי אביי.
סידור רס"ג ורבנו בחיי על בראשית א' יד, כותבים שיש לברך על החמה בתקופת תמוז, כלומר כאשר החמה בתוקפה.
הערוך, בערך "חמה", הביא פירוש אחר מן המקובל, שעל פיו מברכים את הברכה כשרואים את השמש לאחר שלושה ימים מעוננים שבהם לא נראתה השמש. ב"מוסף הערוך" פירש שם:[22]
וְדַע דְּהָא דְּאִיתְּמָר בַּירוּשַׁלְמִי (שֶׁהֵבִיאוּ רַבֵּינוּ): אָמַר ר' הוּנָא הֲדָא דְּתֵימַר בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים וְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר (איוב פרק לז) "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים וְרוּחַ עָבְרָה וַתְּטַהֲרֵם. קָאִי עַל דְּאִיתְּמָר שָׁם וְהָרָקִיעַ בְּטָהֳרָתָהּ, עַל זֶה מִפְרָשׁ רַב הוּנָא... וְאַגַּב צָרִיךְ טַעַם שהִשְׁמִיטוּ כָּל הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים דְצָרִיךְ לְבָרֵךְ כְּשֶׁרוֹאֶה חַמָּה אַחַר שֶׁהָיוּ ג' יַמֵּי מְעֻנָּנִין כִּדְאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי לְהֶדְיָא בְּאֵין חוֹלֵק. וְאוּלַי מִשּׁוּם דגמ' דִּילָן (דַּף נ"ט) מְפָרֵשׁ אֲבַּיֵי עִנְיָן רָקִיעַ בְּטָהֳרָתָהּ בְּאֹפֶן אַחֵר.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, תקופת החמה וברכתה, ירושלים תרפ"ה-1925.
- הרב מנחם מנדל גרליץ, ברכת החמה כהלכתה, אוריתא, ירושלים תשמ"ג.
- הרב צבי כהן, ברכת החמה בני ברק תשס"ט
- הרב שמעון ויצהנדלר, החמה וברכתה - ברכת החמה במשנה החסידית, הוצאת מרכז ההפצה באה"ק - פתח תקוה, ה'תשס"ט
- הרב אברהם קוסמן, התקופה שנשמרה בסוד, קולמוס מס' 76- תמוז, ה'תשס"ט
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברכת החמה |
- ברכת החמה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ברכת החמה: מה, מדוע וכיצד? באתר בית חב"ד
- ברכת החמה, אוסף שעורים (וידאו) מתוך אתר מכון מאיר
- ברכת החמה באתר שטייגן
- הרב מרדכי גנוט, שיעור וידאו על ברכת החמה, באתר ישיבה
- ברכת החמה - על שום מה? ביאור נרחב של הסוגיה
- סדר ברכת החמה, באתר ישיבה
- תערוכה וירטואלית של ברכות חמה, באתר הספרייה הלאומית
- דר' שלום פייגלשטוק, תקופות השנה -דף שבועי לפרשת השבוע אוניברסיטת בר-אילן
- הרב שי ואלטר,
- הרב אליהו לנדא, כפר חב"ד, ביאור כללי ומקיף בסוגיית ברכת החמה
- ד"ר צבי שקדי, כולל גם לוח זמנים לברכת החמה על פי חשוב מדעי מדויק של זמן תקופת האביב
- יואל יעקובי, בתקווה לתקופה טובה, באתר בשבע - ערוץ 7
- יוסף צבי רימון, ברכת החמה, בהוצאת "מרכז הלכה והוראה, אלון שבות, תשס"ט (2009)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 שו"ת חת"ם סופר, חלק א סימן נו
- ^ כתב סופר, חלק אורח חיים, תשובה לד
- ^ שואל ומשיב, מהדורא תנינא, שאלה קסח
- ^ ראו מאמר בעניין זה מהגאון הרב חיים ראפפורט בקיצור דיני ברכת החמה קה"ת תשס"ט.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"ב עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ז עמוד א'.
- ^ אמנון בזק, די למיסטיקה, באתר ynet, 2 באפריל 2009.
- ^ אנקדוטות על ברכת החמה, באתר שורש.
- ^ משאת בנימין, עמוד 296, אתר Hebrew Books
- ^ "תקופת החמה וברכתה", פרק א', סימן יב', בהסבר מדוע לא תקנו חכמים את הברכה על פי תקופת רב אדא.
- ^ הרב שמואל אריאל, ברכת החמה - על שום מה?, אתר ישיבת עתניאל, מייחס את הדעה הזאת לשו"ת מנחת יצחק (חלק ח סימן לד) ולשו"ת משאת בנימין
- ^ פחד יצחק, ערך חמה
- ^ 13.0 13.1 שו"ת ריב"ם שנייטוך, יורה דעה, סימן ל"ח
- ^ פחד יצחק, ערך חמה.
- ^ ובאופן דומה כותב הרב צבי פסח פרנק בשו"ת הר צבי, אורח חיים, סימן קי"ט
- ^ הרב שי ואלטר, ובא השמש, אתר מעייני הישועה
- ^ התארכות היממה גורמת שאורך השנה, כשהוא נמדד ביממות, יקטן ב- יממות, שהן 6.2 שניות, מדי אלף שנים
- ^ ייתכן שהכוונה היא לשנת שמש
- ^ אגרת הערות וחידושי דינים מהרב הגאון רבי משה נחום שפירא שליט"א, בתוך: מנחם מענדיל גערליץ, ברכת החמה כהלכתה, הוצאת אורייתא, עמוד קל"ז.
- ^ ראיון עם הרב ד"ר נ' וידאל על ברכת החמה ה'תשס"ט, אתר שטייגן
- ^ Moshe Lerman, Why Do We Live in the Year 5765?, August 5, 2005, Arutz Sheva
- ^ פירוש דומה מובא בשו"ת חת"ם סופר או"ח, סימו נ"ו.
| ברכות | ||
|---|---|---|
| ברכות הנהנין | המוציא לחם מן הארץ • בורא מיני מזונות • בורא פרי הגפן • בורא פרי העץ • בורא פרי האדמה • שהכל נהיה בדברו • ברכות הריח | |
| ברכות השבח | אשר יצר • אלוקי נשמה • ברכות השחר • ברכת החמה • ברכת הלבנה • משנה הבריות • ברכת האילנות • ברכת הגומל • הטוב והמיטיב • ברכת הנסים • שהחיינו | |
| ברכות הראייה | ברכת המלכים • ברכת הים הגדול • ברכת הקשת • חכם הרזים • שחלק מחכמתו ליראיו • שנתן מחכמתו לבשר ודם • שככה לו בעולמו • עושה מעשה בראשית • שכוחו וגבורתו מלא עולם • זוכר הברית • ברכת מחיה המתים • אשר יצר אתכם בדין • מציב גבול אלמנה | |
| ברכות המצוות | ברכות התורה • ברכת השחיטה • ברכת אירוסין • ברכת לשמור חוקיו • ברכת לישב בסוכה • ברכת הטבילה • ברכת טבילת כלים | |
| ברכה אחרונה | ברכת המזון • מעין שלוש • בורא נפשות | |
| ברכות שונות | ברכת בתולים • ברכת חתנים • ברכת מעין שבע • ברוך דיין האמת • ברכת הגשמים • ברוך שפטרני מעונשו של זה • בורא מאורי האש • ברכת השיר • ברכת ברוך ה' לעולם • ברכת אבלים • ברכת רופא חולים • ברכת הכרי | |
| דינים כלליים | מאה ברכות • ברכה שאינה צריכה • ברכה לבטלה • הפסק • תוך כדי דיבור • שם ומלכות • שומע כעונה • ספק ברכות להקל • תדיר ושאינו תדיר • עובר לעשייתן • ברכה הסמוכה לחברתה • עניית אמן • ברוך הוא וברוך שמו • סדר קדימה בברכות | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.