רבי ירחמיאל ישראל סקולה
 | |||
| לידה |
י"ד באדר ה'תרע"ג סובולב, פולין | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | ד' באלול ה'תשנ"ג | ||
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||
| מדינה | ארצות הברית | ||
| למד ב | ישיבת בית ישראל | ||
| מקום מגורים | בורו פארק, ניו יורק | ||
| מקום פעילות | אלכסנדר לודז', סדובנה, סיביר קזחסטן, ניו יורק | ||
| השתייכות | חסידות אלכסנדר | ||
| רבותיו | העקידת יצחק מאלכסנדר, רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב | ||
| חיבוריו | רחמי ישראל | ||
| |||
רבי ירחמיאל ישראל סקולה (ביידיש: סעקולא; מכונה ביידיש "סאדאוונער רב", י"ד באדר ה'תרע"ג - ד' באלול ה'תשנ"ג) היה רב פולני - אמריקאי, מרבני חסידי אלכסנדר, לפני השואה שימש כרבו של סדובנה בפולין ולאחר מכן רב בית המדרש "בית ישראל" סדובנה בבורו פארק.
ביוגרפיה
נולד בסובולב לרבי יצחק יוסף[1], חסיד אלכסנדר ומקורב לאדמו"רים הישמח ישראל, התפארת שמואל והעקידת יצחק. בצעירותו בלט בכשרונותיו והתפרסם כה"עילוי מסובולוב"[2][3], למד אצל מלמדו האישי רבי משה טייבלום, תושב סובולוב וחסידו של רבי שמעון שלום קאליש, דרכו נהיה חסיד של רבי שמעון שלום מאמשינוב[3].
בבחרותו למד בורשה אצל רבי אברהם ווינברג[4]. בגיל 15[5][2] הוסמך להוראה על ידי גדולי רבני ורשה, כבר אז ידע בעל פה את כל שולחן ערוך חלק יורה דעה עם הפרי מגדים[5].
בהמשך למד בישיבת בית ישראל באלכסנדר, תחת פיקוחו של העקידת יצחק. בשנות לימודו באלכסנדר התייתם מאביו והתגורר בביתו של רבי אברהם חיים דנציגר, אחיו של העקידת יצחק ואף למד בחברותא עם שני בניו ועם רבי חיים הולשטוק חתנו של העקידת יצחק[6][5].
רבו העקידת יצחק לא הסכים לצרפו לעשרת הבחורים הנבחרים שעברו לישיבת חכמי לובלין, על פי בקשתו האישית של רבי מאיר שפירא, זאת מאחר שרצה שישאר בישיבתו[2]. בשנות לימודו באלכסנדר פרסם את מאמריו התורניים בקבצים "בית ישראל" ו"כרם בית שמואל"[5] שיצא לאור על ידי הישיבה. באלכסנדר היה מיודד עם חתנו של העקידת יצחק האדמו"ר מסלונים רבי שלמה דוד יהושע וינברג ואף למד עימו[7].
בהצעת רבו העקידת יצחק, שודך לבת רבי ישראל יעקב טופולה אב"ד סדובנה[8] שנפטר ארבע שנים קודם לכן, בה'תרצ"ב. בשעת התנאים[2][5], בהוראת העקידת יצחק[9], קיבל כתב הכתרה לרבנות מתושבי סדובנה, הכפר בו כיהן חמיו כרב. נישא בה'תרצ"ו. לאחר נישואיו מונה לר"מ בישיבת בית ישראל באלכסנדר[5][2], ולאחר תקופה קצרה מונה לממלא מקום חותנו כרבו של סדובנה. בשנות רבנותו הקים ישיבה בכפר ומסר בה שיעורים[5]. בתקופה זו סבל מקושי כלכלי, וממשכורתו הזעומה כרב הוצרך לפרנס את משפחת חמותו, למרות זאת היה ביתו פתוח לאורחים[5]
בסיביר ורוסיה
עם פרוץ השואה ופלישת הנאצים לפולין ברח עם בני משפחתו לרוסיה, שם הוגלה לסיביר, בכל שנות שהותו בסיביר הקפיד על שמירת המצוות ולא אכל מאכלות אסורות, למרות הקשיים הכרוכים בכך[2]. הוא אף חיזק יהודים ולמד איתם תורה.
לאחר ההסכם של רוסיה ופולין שבעלי האזרחות הפולנית קיבלו אשרת שחרור מסיביר, נסע לז'מבול בקזחסטן, שם ייסד קהילה יהודית והקים בית כנסת, תלמוד תורה, מקוה טהרה, בית קברות יהודי והפעיל בית דין בביתו[2].
בארצות הברית
לאחר השואה היגר לארצות הברית והתיישב בלואר איסט סייד, לאחר מכן עבר להתגורר בשכונת בורו פארק. בה'תשי"ח הקים את בית מדרשו "בית ישראל סדובנה" על שם הישמח ישראל, בה התפללו כלל יוצאי פולין, ובפרט חסידי אלכסנדר עד לפתיחת בית מדרש של חסידי אלכסנדר בשנת תשמ"א.
בארצות הברית המשיך את הקשר עם רבי שמעון שלום קאליש מאמשינוב ולאחר פטירתו עם בנו רבי ירחמיאל יהודה מאיר מאמשינוב[3]. היה מקורב לרבי אהרן מבעלזא[3], רבי יואל מסאטמר[4], הבית ישראל והלב שמחה מגור[4], האמונת משה והאמרי מנחם מאלכסנדר.
נחשב לאחד הרבנים הבולטים בבורו פארק[10]. נפטר ד' באלול תשנ"ג, ארונו הועלה לארץ ונקבר בבית הקברות היהודי בהר הזיתים[11].
הדפיס יחד עם גיסו רבי יחיאל מנחם זינגר את הספרים ישמח ישראל ותפארת שמואל[12][4]. שימש כמנהל כולל פולין בניו יורק[13][14].
שיפץ ותיקן את קברי אדמו"רי אלכסנדר בפולין, יחד עם העסקן מנדל רייכברג.
ציטט רבות מדברי תורתו של רבו העקידת יצחק וחלק ניכר מספר עקידת יצחק נעתקו מזכרונותיו. דברי תורתו הודפסו בספר רחמי ישראל, יצא לאור בשנת תשע"ט.
משפחתו
- בנו רבי יצחק יעקב סקולה (נפטר בי"ט באלול ה'תשפ"ב), מילא מקום אביו כרב בית המדרש "בית ישראל" סדובנה בבורו פארק, ושימש כר"מ ומנהל ישיבה גדולה תורה ודעת, מחבר ספר עקבי יצחק.
- בנו הרב מנחם משה יוסף, רב בית המדרש נחלת ישראל סדובנה
- בנו הרב אברהם חיים ברוך, ראש כולל בבורו פארק
קישורים חיצוניים
- דוד אדלער, דער סאדאוונער רב זצ"ל, דאס אידישע ווארט, ניו יורק, תשנ"ד, עמ' 13, באתר אוצר החכמה
- הגאון החסיד כקש"ת רבי ירחמיאל ישראל סעקולא זצוק"ל הרב מסאדובנא, כרמנו, בני ברק: חסידות אלכסנדר, תשנ"ד, עמ' 30, כו, באתר אוצר החכמה
- הרב שלמה עלברג, הרב ירחמיאל ישראל סעקולא זצ"ל מסדאוונא, הפרדס, ניו יורק, תרפ"ז - תשנ"ד, עמ' 28, סח, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ צאצא לרבי שרגא פייבל מגריצא.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 דוד אדלער, דער סאדאוונער רב זצ"ל, דאס אידישע ווארט, ניו יורק, תשנ"ד, עמ' 14, באתר אוצר החכמה
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 הרב פנחס אהרנסון, "פניני הילולא" בתוך גליון פניני הלכה ומנהג, פרשת משפטים תשפ"ד
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 הרב שלמה עלברג, הרב ירחמיאל ישראל סעקולא זצ"ל מסדאוונא, הפרדס, ניו יורק, תרפ"ז - תשנ"ד, עמ' 28, סח, באתר אוצר החכמה
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 הגאון החסיד כקש"ת רבי ירחמיאל ישראל סעקולא זצוק"ל הרב מסאדובנא, כרמנו, בני ברק: חסידות אלכסנדר, תשנ"ד, עמ' 30, כו, באתר אוצר החכמה
- ^ בנו של רבי יחזקאל הולשטוק
- ^ נחלי אמונה, ירושלים: מכון נחלי אמונה חסידות סלאנים, תשע"ג, עמ' 52, יח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ חתנו של החסיד המפורסם רבי אברהם ברוך מרוז'אן
- ^ אברהם דוד גוטמן, מאורי ישראל, תשפ"ד, עמ' קמג
- ^ הרב אשר אנשיל כץ, שמן ראש, תשס"ח, עמ' כב, מועדים, פורים, חלק א', באתר אוצר החכמה.
- ^ כרטיס קבר: ירחמיאל ישראל סעקולא » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים, 1 בינואר 2017.
- ^ דאס אידישע ווארט, תשכ"ו, עמ' 36, באתר אוצר החכמה
- ^ דאס אידישע ווארט, תשט"ז, עמ' 41, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ הפרדס, עמ' 42, כה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)