רבי יהודה משה דנציגר

רבי יהודה משה דנציגר

לידה	29 בנובמבר 1892 י' בכסלו תרנ"ג
פטירה	16 בפברואר 1973 (בגיל 80) כ"ג באדר א' תשל"ג
מקום קבורה	בית הקברות פוניבז' בבני ברק
מקום פעילות	ירושלים, בני ברק
חיבוריו	אמונת משה
אדמו"ר מאלכסנדר ה־חמישי תש"ז 1947 – תשל"ג 1973 → רבי יצחק מנחם דנציגר בנו רבי אברהם מנחם דנציגר ←

רבי יהודה משה דנציגר (י' בכסלו תרנ"ג, 29 בנובמבר 1892 - כ"ג באדר א' תשל"ג, 16 בפברואר 1973) (מכונה האמונת משה על שם ספרו) היה האדמו"ר החמישי בשושלת אלכסנדר, הוא כיהן כאדמו"ר בין השנים תש"ז - תשל"ג (1947–1973).

ביוגרפיה

נולד בעיירה פלאוונה להרב יחיאל יוסף טיברג (בנו של רבי הירשל פלאוונער, מחשובי חסידי וורקא ואלכסנדר, וחותנו של רבי בצלאל יאיר דנציגר) ולהענדל בת רבי דוד דוב טאוב, ה"בנין דוד" רבה של דאבראז'ינסק. בבחרותו למד אצל הרב אברהם אליעזר רוטנברג, דיין בלודז' ובגיל 13 קיבל סמיכה. נסע 50 פעמים להישמח ישראל. בהצעת רבו התארס לאסתר פערל, בת דודו רבי בצלאל יאיר דנציגר, אחיו של הרבי. לאחר פטירת רבי ירחמיאל ישראל יצחק, היה לחסידו של אחיו שמואל צבי. נישא בשנת תרע"ג.

בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלט עם חמיו ודודו ללודז'. הוא נסע לאוסטרובצה ללמוד אצל רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה. לאחר מכן עסק במסחר ביין שייבא מקרקוב. בתקופה זה נסע גם לחצרותיהם של רבי ישכר דב מבעלז ורבי ישראל מטשורטקוב.

בשנת תרצ"ג נסע ללונדון שם כיהן כרב בבית הכנסת טריסק. לאחר מספר חודשים, בהיעדר אשרת שהייה, גורש לפולין. בסוף שנת תרצ"ד עלה לארץ ישראל עם אשתו ובנו רבי אברהם מנחם. הוא התיישב בירושלים ועסק בתורה, כשהוא חי בעניות ודחקות. עסק גם בתורת הסוד. בשנת תרצ"ח נסע בעצתו של רבי אברהם דב טברסקי לארצות הברית לטפל במחלת עור. בתקופה זה הנהיג את בית הכנסת של חסידי אלכסנדר שם.

הכתרתו לאדמו"ר מאלכסנדר

עם גמר השואה כשנתוודע שהאדמו"ר העקדת יצחק ובני משפחתו, ומרבית חסידיו שנמנו בעשרות אלפים נרצחו על קידוש השם החלו זקני העדה ששרדו את המלחמה לדון על המשך ההנהגה של בית אלכסנדר. בחורף של שנת תש"ז התקיים אסיפה גדולה לחסידי אלכסנדר בבית הנגיד הרב זאב וואלף מקובר, בה נכחו כשבעים מזקני החסידים, ונמנו וגמרו להכתיר הגדול שבחבורה רבי יהודה משה דנציגר, שכבר יצא שמו על גדלותו בתורה ועבודה, לממלא מקומו של העקידת יצחק בהנהגת חסידי אלכסנדר.

בתחילה סירב בכל התוקף, אך כאשר גברו הפצרותיהם של החסידים, הלך לשאול בעצת שני גדולי הדור, רבי אהרן מבעלזא ורבי ישראל מהוסיאטן, ופה אחד הורו שחייב להיענות לבקשתם ולקבל המשרה על עצמו.

שבת פרשת אמור תש"ז נקבעה ל"שבת הכתרה" בה התאספו כל החסידים מרחבי הארץ בירושלים לשמוח בהכתרת הרבי החדש. בקידושא רבא נהרו הרבה מגדולי ירושלים לברך ולהתברך, בטיש בסעודה שלישית השתתף רבי שלום משאץ ובסופו ביקש לישא מדבריו והפליג מאוד בשבחו של הרבי החדש, אותו הכיר מתקופת ביקורו בלונדון. כן שיגרו כל גדולי הדור מכתבי ברכה עם מיטב איחוליהם לחסידי אלכסנדר.

הוא הורה לבנו לשנות את שם משפחתו מטיברג לדנציגר, להנציח את שם משפחת השושלת. בהמשך שינה גם הוא את שמו.

נפטר ביום כ"ג באדר א' תשל"ג, בבית החולים אסותא בתל אביב , והובא למנוחות בבית הקברות פוניבז' בבני ברק.

שכל בפולין שמונה ילדים. בן נוסף, הבחור דוד הירש עלה לארץ ישראל בסיוע הראי"ה קוק ונפטר בארץ. בנו רבי אברהם מנחם מונה לממלא מקומו.

ספריו

• אמונת משה - על התורה והמועדים, ארבעה חלקים. (בני ברק תשל"ו, תשל"ח, תשמ"ג ותשנ"א).
• חידושי אמונת משה - על הש"ס. (בני ברק תשע"ג).
• חשבה לטובה - שו"ת. פולין תרצ"ג.
• קדושת יצחק - סיפורים על אדמו"רי שושלת וורקא - אלכסנדר. בסוף הספר נספח ספרו נחלת צבי על התורה. ירושלים תשי"ב.

כמו כן הדפיס הספר "מאורן של ישראל" - נספח לספר "ישמח ישראל" ובו מאמרים שעוד לא נדפסו בספר. כן, ליקט את דברי תורתו של האדמו"ר הקודם רבי יצחק מנחם דנציגר, בספר עקידת יצחק. כן הדפיס הערות לצד ספרו של סבו "בנין דוד" בשם "וזאת ליהודה", וכן ספר בשם "קול יהודה".

לקריאה נוספת

• יהודה משה מקובר, צדיק באמונתו - תולדותיו, רשימותיו ואגרותיו של האדמו"ר בעל "אמונת משה"
• אברהם דוד גוטמן, מאורי ישראל, עמ' תי"א-תצ"ט, בורו פארק תשפ"ד.
• יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.

קישורים חיצוניים

• יהודה משה בן יחיאל יוסף דנציגר (1892-1973), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36885474יהודה משה דנציגר