רבי יצחק מאיר זינגר
 | |||||
| לידה | ה'תרל"ו | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ה' בסיון ה'תש"ה (בגיל 69 בערך) | ||||
| מקום קבורה | טומשוב מזובייצקי | ||||
| מקום פעילות |
אלכסנדר לודז'  | ||||
| השתייכות | חסידות אלכסנדר | ||||
| תחומי עיסוק | רב עיר | ||||
| בת זוג | מלכה פרל | ||||
| אב | רבי אליהו זינגר אב"ד קאליש | ||||
| אם | יכט | ||||
| צאצאים | רבי יעקב שרגא זינגר | ||||
| חותן | רבי שמואל צבי דנציגר | ||||
| |||||
רבי יצחק מאיר זינגר (ה'תרל"ו - ה' בסיון ה'תש"ה) היה אב"ד ורבה של אלכסנדר. חתנו של התפארת שמואל מאלכסנדר. נספה בשואה.
ביוגרפיה
נולד בברזניצה (ברעזניצא) לרבי אליהו, ראב"ד קאליש ובאותה עת רבה של ברזניצה ולאמו יכט (יאכעט). נקרא על שם רבי יצחק מאיר אלתר מגור, רבו המובהק של אביו. כילד בלט בכשרונותיו, הוא ידע בעל פה את ששה סדרי משנה. בגיל בר מצוה סיים את הש"ס. בבחרותו למד תורה מאביו שמסר שיעורים בפני אברכים.
בגיל 11 התארס למלכה פרל בתו של רבי שמואל צבי דנציגר (לימים האדמו"ר ה"תפארת שמואל" מאלכסנדר). החתונה התקיימה בהיותו בגיל 14, בי"ד בסיון ה'תרנ"ב, באלכסנדר לודז'. לאחר נישואיו התגורר באלכסנדר והיה לחסידו של סב אשתו רבי יחיאל דנציגר, האדמו"ר הזקן מאלכסנדר. לאחר פטירתו דבק בבנו וממשיכו רבי ירחמיאל ישראל יצחק (ה'ישמח ישראל').
הוצעו לו משרות רבניות שונות אך הוא רצה להישאר באלכסנדר. בשנת תרס"ח, כשרבי יוסף פיינר רבה של אלכסנדר מטעם השלטונות, עזב את העיר ועבר ללודז', הוצע לו מטעם השלטון באלכסנדר לכהן כרב העיר, אך מינוי זה לא יצא לפועל[1].
רבנות
בשנת תר"ע, לאחר פטירת הישמח ישראל ששימש במקביל לאדמו"רות גם כרבה של אלכסנדר, מונה אחיו ה'תפארת שמואל' לממלא מקומו באדמו"רות, הוא סירב לקבל את הרבנות באלכסנדר והעביר אותה לחתנו רבי יצחק מאיר[2]. עם מינויו של חמיו לאדמו"ר דבק בו רבי יצחק מאיר ועמד לימינו בכל פעולותיו. חמיו מינהו לעמוד בראש התלמוד תורה "יסודי התורה" שהקים.
בתקופת רבנותו זכה לאהדה מכל תושבי העיר. הוא פעל וחיזק את צרכי הדת בעיר וניהל דיני תורה ביד רמה. עם פטירת אביו בה'תרפ"ג, על פי צוואתו, הפסיק להתעסק בכמה מעניני הרבנות, מהם סידור גיטין, ועסק רק בדיני הממונות הנוגעים לגיטין, כמו כן לא צירף עצמו להיתר מאה רבנים.
השפעתו חרגה מגבולות אלכסנדר ונחשב לאחד מגדולי רבני פולין[2][1]. נודע כדרשן[1].
עם פטירת חמיו, הוכתר גיסו רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר (העקידת יצחק) לאדמו"ר, רבי יצחק מאיר התבטל אליו ודבק בו[1].
בשואה
עם פלישת הנאצים לאלכסנדר היו רבי יצחק מאיר וגיסו ה"עקידת יצחק" ברשימת המבוקשים של הנאצים והשניים ברחו יחד ללודז' הסמוכה, לאחר מכן ברח רבי יצחק מאיר לטומשוב מזובייצקי, שם שהה בהחבא.
בה' בסיון ערב שבועות ה'תש"ה, הגיעו הנאצים למקום מסתורו ולאחר שלא רצה ללכת איתם הרגו אותו במקום, יחד עם אשתו. למרות הקשיים נערכה לו לוויה גדולה ונקבר בבית הקברות בטומשוב במעמד אלפי איש.
הוא כתב חידושי תורה רבים, אך את חלקם הוא גנז וחלק אבד בשנות השואה[1].
משפחתו
- בנו רבי יעקב שרגא, אב"ד אוסטרוב, חתן רבי יוסף מאמשינוב.
- בנו רבי יחיאל מנחם, האדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית.
- בתו רויזא מינדל אשת אחיו רבי חיים אלעזר זינגר, מו"ץ בלודז'.
קישורים חיצוניים
- הגאון הצדיק רבי יצחק מאיר זינגער זצלה"ה הי"ד, תפארת ישראל ב, ירושלים: מכון נהור שרגא (אלכסנדר ארה"ב), תשפ"ב, עמ' רנ, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- אלה אזכרה, אלה אזכרה - ז, תשט"ז - תשכ"ה, עמ' 93, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- הרב יהודה מקובר, המשפחה והחצר, רועה נאמן, ירושלים, תשע"א, עמ' שה, מהדורה מורחבת, פרק י"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הגאון רבי יצחק מאיר זינגר ראב"ד אלכסנדר זצ"ל, אלכסנדר האחים הקדושים, קליבלנד, תשע"ו, עמ' 263, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יצחק מאיר זינגער הי"ד", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 50, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 הרב יהודה מקובר, המשפחה והחצר, רועה נאמן, ירושלים, תשע"א, עמ' שט, מהדורה מורחבת, פרק י"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ^ 2.0 2.1 חודש זשורנאל, דאס אידישע ווארט - 104, תשכ"ו, עמ' 31, חודש תשרי, באתר אוצר החכמה