רבי יחיאל מנחם זינגר
 | |||
| לידה |
כ"ג באדר א' ה'תרע"ט אלכסנדר לודז'  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | ו' בחשון ה'תשמ"ט (בגיל 69) | ||
| למד ב | ישיבת בית ישראל אלכסנדר, ישיבת אגודת חניכי ישיבת חכמי לובלין (וילנה) | ||
| מקום מגורים |
בורו פארק  | ||
| רבותיו | דודו רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר, סבו רבי יצחק מאיר זינגר רבה של אלכסנדר | ||
| בת זוג | רחל | ||
| שם השושלת | אלכסנדר | ||
| אב | רבי יעקב שרגא זינגר | ||
| אם | יוטא | ||
| חותן | רבי ישראל יעקב טופולה אב"ד סדובנה | ||
| |||
רבי יחיאל מנחם זינגר (כ"ג באדר א' ה'תרע"ט - ו' בחשוון ה'תשמ"ט) היה אדמו"ר בדור השישי לחסידות אלכסנדר, כיהן בארצות הברית.
קורות חייו
נולד לרבי יעקב שרגא, נכדו של רבי שמואל צבי דנציגר (ה'תפארת שמואל') וליוטא בת רבי יוסף מאמשינוב. נקרא על שם סביו רבי יחיאל מאלכסנדר ורבי מנחם מאמשינוב, שנפטר כשנה לפני כן. גדל בילדותו עד גיל חמש אצל סבו ה'תפארת שמואל', עד לפטירתו בכ"ט בתשרי ה'תרפ"ד. התחנך בחצירו של הסב באלכסנדר לודז' ומלמדו הפרטי היה רבי אברהם יוסף פישר, חסיד אלכסנדר שנבחר על ידי הסבא רבי שמואל צבי ללמד את נכדיו.
לאחר פטירת הסב היה לחסיד דוד אביו, רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר (ה'עקידת יצחק'). כשאביו עבר לאוסטרובה לשמש כרב, לא רצה לעזוב את אלכסנדר ונשאר לגור אצל סבו אבי אביו - רבי יצחק מאיר זינגר רבה של אלכסנדר וחתנו של רבי התפארת שמואל מאלכסנדר. בילדותו הרבה בנסיעות לסבו רבי יוסף מאמשינוב.
בשנות נעוריו למד בישיבת בית ישראל בעיר אלכסנדר. במקביל ללימודו בישיבה למד הוראה עם סבו רבי יצחק מאיר זינגר.
בשואה
באלול תרצ"ט, לאחר הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, הורהו סבו רבי יצחק מאיר לשוב לבית הוריו באוסטרובה, בכדי שישהה סמוך למשפחתו. בכ"ו באלול של שנה זו פלשו הנאצים לאוסטרובה. בתחילת החורף עזבו המשפחה את אוסטרובה והגיעו לסלונים, שם שהו בביתו של קרוב משפחתם רבי שלמה דוד יהושע וינברג מסלונים, חתנו של העקידת יצחק מאלכסנדר.
בחודש טבת עזבו רבי יחיאל מנחם ואחיו הבחור אברהם אליעזר את סלונים בדרכם לוילנה, שבאותם ימים היתה תחת ממשלת רוסיה, אך דובר שהיא תסתפח לרשות ליטא, שלא התערבה במלחמה. הרכבת שנסעה לכיוון וילנה היתה עמוסה עד אפס מקום, רבי יחיאל מנחם הצליח להכנס, אך אחיו אברהם אליעזר נשאר מאחור וחזר למשפחתו בסלונים, שם שהה בקרבתם במשך שנתיים עד להירצחם על ידי הנאצים.
בוילנה
כשהגיע לוילנה התגורר בבית דודו (אחי אמו) רבי שמעון שלום מאמשינוב שהגיע לוילנה חודשים ספורים קודם לכן, בחודש חשון ת"ש. בוילנה שהו אז גם דודו (אחי אמו) רבי יצחק מאמשינוב, רבי אברהם אייגר מלובלין ורבי ירחמיאל יהודה מאיר מאמשינוב.
בוילנה התאחד עם בחורים נוספים, תלמידי ישיבת חכמי לובלין ששהו בוילנה[1], ללא רבני הישיבה מלובלין, הם נתנו שם לישיבה "אגודת חניכי ישיבת חכמי לובלין" (אח"י). בין החבורים נמנה רבי פנחס הירשפרונג, לימים גאב"ד מונטריאול, שהתיידד אז עם רבי יחיאל מנחם.
בתקופה זו עמד בקשרי מכתבים עם בני משפחתו ששהו בסלונים ופעם אחת אף ביקרוהו הוריו בוילנה. גם עמד בקשרי מכתבים עם סבו רבי יצחק מאיר זינגר אב"ד אלכסנדר.
בוילנה הכיר את רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק, רבי אהרן קוטלר ורבי הניך אייגש.
ביפן ושנחאי
ב15 ביוני 1940 (ט' בסיון ת"ש) במסגרת כיבוש המדינות הבלטיות נכנס לוילנה הצבא האדום. בחודש שבט תש"א לאחר שרבי שמעון שלום מאמשינוב הביע דעתו בעד מימוש האופציה לבריחה על ידי נטילת ויזה לאי קוראסאו ואשרות מעבר דרך יפן, הצטרפו אליו רבי יחיאל מנחם ויתר הפליטים ברכבת הטראנס-סיבירית לולדיווסטוק משם הפליגו לקובה (יפן) ושהו שם למשך מספר חדשים. בשנת תש"ב עזבו את יפן והיגרו לשנחאי, שם המשיך רבי יחיאל מנחם ללמוד עם בחורי ישיבת חכמי לובלין ששהו שם, בין התלמידים נמנה רבי אברהם אייגר מלובלין.
בארצות הברית - אדמו"רות
בטבת תש"ז היגרו לארצות הברית, הם הגיעו באוניה לסן פרנציסקו, משם הגיעו לוויליאמסבורג, שם התגורר יחד עם דודו רבי שמעון שלום מאמשינוב.
בט"ו באב ה'תש"ח נישא לרחל (נפטרה בי"ט בתמוז ה'תש"פ) בת רבי ישראל יעקב טופולה אב"ד סדובנה ומרבני חסידות אלכסנדר. בחתונה השתתפו חסידי אלכסנדר ואמשינוב. דודו רבי שמעון שלום עמד מצד החתן, וגיסו רבי ירחמיאל ישראל סקולה אב"ד סדובנה עמד מצד הכלה.
למסחרו עבד בבורסת היהלומים ברחוב 47 במנהטן.
קבוצה מחסידי אלכסנדר שפרשו מהחסידות בישראל, עקב מחלוקת כספית בהנהלת המוסדות בבני ברק, הפצירו בו לכהן כאדמו"ר, לרבות דודו רבי שמעון שלום מאמשינוב, אך הוא סירב. בשנת תשמ"ד, נאות לקבל את האדמו"רות ופתח את בית מדרשו מתחת לביתו בשכונת בורו פארק והחל לכהן כאדמו"ר מאלכסנדר ארצות הברית.
בשנת תשמ"ו הקים יחד עם בניו הרב יוסף יצחק מאיר, האדמו"ר הנוכחי והרב אברהם ברוך אבד"ק אלכסנדר את ישיבת "תפארת שמואל" על שם סבו, כהמשך לישיבת בית ישראל שפעלה באלכסנדר[2]. הקים גם כולל "תפארת יצחק", על שם דודו העקידת יצחק[3].
נטל חלק עם גיסו רבי ירחמיאל ישראל סקולה בהדפסת חלק מספרי אדמו"רי אלכסנדר מחדש[4], ישמח ישראל ותפארת שמואל[5].
שיפץ ותיקן את קברי אדמו"רי אלכסנדר ובנה גדר מסביב לבית הקברות באלכסנדר, שם קבורים בין היתר רבני העיר רבי העניך מאלכסנדר ורבי יעקב אהרן ינובסקי. כן שיפץ את האהל של אדמו"רי אמשינוב בוורשה.
באמריקה המשיך לשמור על קשר חם עם קרוביו רבי יצחק מאמשינוב ורבי ירחמיאל יהודה מאיר מאמשינוב. כן היה מיודד עם רבי אברהם יהושע השיל האדמו"ר מקופיטשניץ.
נפטר בו' בחשון ה'תשמ"ט ונקבר בבית הקברות "בית ישראל" בניו ג'רזי. על מצבתו לא נכתבו תארים על פי צוואתו.
מצאצאיו
- בנו הרב יוסף יצחק מאיר, האדמו"ר הנוכחי מאלכסנדר ארצות הברית, וממלא מקום אביו בבית מדרשו בבורו פארק ונשיא ישיבת "תפארת שמואל". האדמו"ר הוא חתנו של רבי נפתלי הלברשטאם מצאנז גריבוב, הקהילה בהנהגתו התפתחה, ותחת נשיאותו בתי כנסת בבורו פארק, ויליאמסבורג, לייקווד, בני ברק ואשדוד.
- הרב ברוך שרגא פייביל, מנהיג קהילה עצמאית ומכונה "אבד"ק אלכסנדר", נשיא ישיבת תפארת שמואל. תחת נשיאותו בתי כנסת ליוצאי הישיבה בבורו פארק, ווילמסבורג ומונסי
- הרב שמואל צבי, ראש מכון נהור שרגא, פשיסחא וורקא אלכסנדר
- הרב ירחמיאל משה חיים, מייסד ונשיא תלמוד תורה תפארת יחיאל אלכסנדר
- חתנו הרב עזריאל מאיר אייגר מלובלין בורו פארק
קישורים חיצוניים
- צמח צדיק, תפארת ישראל ב, ירושלים: מכון נהור שרגא (אלכסנדר ארצות הברית), תשפ"ב, עמ' רצב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- דוד אדלר, דער אלעקסאנדערער רבי זצ"ל, דאס אידישע ווארט 282, ניו יורק, תשמ"ט, עמ' 29, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) (ביידיש)
הערות שוליים
- ^ חודש זשורנאל, "ישיבת חכמי לובלין אין גלות", דאס אידישע ווארט - 234, ניו יורק, תשמ"ג, עמ' 47, חשון כסלו, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ חודש זשורנאל, דאס אידישע ווארט - 288, תש"נ, עמ' 26, טבת שבט, באתר אוצר החכמה.
- ^ חודש זשורנאל, ממשיך פון מלכות אלעקסאנדער, דאס אידישע ווארט - 238, ניו יורק, תשמ"ג, עמ' 41, אייר סיון, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ חודש זשורנאל, די רביים פון אלעקסאנדער, דאס אידישע ווארט - 104, ניו יורק, תשכ"ו, עמ' 36, תשרי, באתר אוצר החכמה.
- ^ רבי שמואל צבי דנציגר, תפארת שמואל, תשע"ב, חלק א', בראשית שמות, מהדורה חדשה, באתר אוצר החכמה.