מריאנסקה לאזנייה
 | |
| מריאנסקה לאזנייה, מרכז העיר | |
| מדינה |
 צ'כיה |
|---|---|
| קראי | קרלובי וארי |
| ראש העיר | זדנק קראל |
| תאריך ייסוד | לפני 1273 |
| שטח | 51.8 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 13,337[1] (2013) |
| אזור זמן | UTC +1 |
|
www.marianskelazne.cz www.marienbad.com | |
מריאנסקה לאזנייה (בצ'כית: Mariánské Lázně, גרמנית: Marienbad, "מאריינבאד") היא עיירת מרפא ונופש ידועה במערב בוהמיה שבצ'כיה. העיר משתרעת על פני שטח של 51.78 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה (נכון לראשית 2013) מעל 13,000 תושבים. מריאנסקה לאזנייה היא הקטנה מבין שלוש ערי המרחצאות המפורסמות במערב צ'כיה.
העיר, הטובלת בנוף הרים מוריקים, היא פסיפס של פארקים ובתי אצילים. רוב המבנים המפורסמים שלה נבנו בתקופת תור הזהב של העיר במחצית השנייה של המאה ה-19, בתקופה זו עלתה קרנה של העיר, וידוענים רבים כמו גם שליטי מדינות אירופה באו ליהנות ממעיינות המרפא שלה.
היסטוריה
מריאנסקה לאזנייה נוסדה במאה ה-12 בידי מתיישבים גרמנים שהובאו לאזור זה בידי שליטי בוהמיה, בני שושלת פרמישילד[2].
העיר עצמה בצורתה המוכרת כיום היא רק בת מאתיים שנה, אך ידוע שהתקיים בה יישוב כבר זמן רב. התיעוד הראשון של מתיישבים במריאנסקה לאזנייה הוא משנת 1273. מעיינות המרפא שהעניקו לעיר את פרסומה העולמי מוזכרים לראשונה כבר בתעודה משנת 1341, אז תוחזקו בידי אנשי מנזר מקומי. בשנת 1808 קיבלה העיירה את כינויה הגרמני "מרינבאד", והיא הוכרזה כעיר רשמית רק בשנת 1868.
בין השנים 1870–1914 ידעה העיר תקופה של פריחה מבחינה תיירותית. נבנו מלונות חדשים ומבני ציבור, ושופצו מבנים ישנים רבים, בידי אדריכלים גרמניים מפורסמים. ב-1872 חוברה העיירה בקו רכבת אל העיר חב (בצ'כית Cheb) שבמחוז קרלובי וארי בצ'כיה, וממנה אל כל האימפריה האוסטרו-הונגרית ושאר מדינות אירופה.
עד מהרה הפכה העיר לאחד מיעדי תיירות הספא הפופולריים ביותר באירופה, עם כ-20,000 מבקרים מדי שנה. בין הנופשים במרינבאד נזכרות דמויות בולטות כמו: יוהאן וולפגנג פון גתה, פרדריק שופן, ריכרד וגנר, תומאס אדיסון, הנסיך פרידריך מסקסוניה, ניקולאי השני, קיסר רוסיה, פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה, והמלך אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת ורבים אחרים.
מרינבאד נותרה יעד תיירות פופולרי גם בין שתי מלחמות העולם. לאחר מלחמת העולם השנייה, בעקבות ועידת פוטסדאם, גורשו מן העיר תושביה הגרמנים אתניים, ובכך התרוקנה מריאנסקה לאזנייה מרוב אוכלוסייתה. לאחר המהפכה הקומוניסטית ב-1948 נסגרה העיר כמעט כליל בפני תיירות חוץ. לאחר הקמת השלטון הדמוקרטי בצ'כיה בשנת 1989, הושקע מאמץ רב להחזיר לעיר את צביונה המקורי, כעיירת מרחצאות ואתר נופש וספורט.
היהודים בעיר
ביצירתו "מריאנבד" (במקור: מאַריענבּאַד) מ-1911 שבקובץ "חיי קיץ" (במקור: זומער-לעבען), מתאר שלום עליכם את העיירה כמקום מרפא וקיט של עשירי הקהילה היהודית של ורשה.
הפילוסוף והפובליציסט היהודי-גרמני תיאודור לסינג פרסם קודם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה מאמרים רבים שהביאו עליו את שנאת האופוזיציה הלאומנית הגרמנית. עם תפיסת השלטון בידי המפלגה הנאצית ב-30 בינואר 1933, החל לסינג מתכנן את בריחתו מגרמניה. ב-1 במרץ נמלט עם אשתו אדה למריאנסקה לאזנייה, כאן המשיך בפעילותו העיתונאית בעיתונים מקומיים בשפה הגרמנית. ביוני 1933 הופצה הודעה בעיתוני חבל הסודטים שבצ'כוסלובקיה, שהבטיחה פרס לכל מי שיחטוף וימסור את לסינג לשלטונות הגרמניים. ב-30 באוגוסט באותה שנה ירו בו מתנקשים נאצים דרך חלון חדר העבודה שלו ופצעו אותו אנושות. למחרת הוא מת מפצעיו בבית החולים המקומי. הרוצחים נמלטו לגרמניה הנאצית. לסינג נקבר בבית הקברות המקומי.
בין התאריכים י'-י"ח באלול תרצ"ז (17-23 באוגוסט 1937) התקיימה במריאנסקה לאזנייה ועידת הכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל, שכונתה גם "הכנסייה הגדולה במרינבאד". במהלך ועידה זו קיבלה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, את החלטתה הידועה לדחות, למרות גישתה היונית של המועצה, את תוכנית ועדת פיל לחלוקת ארץ ישראל.
בין ג' לט' באלול ה'תש"ז (19-25 באוגוסט 1947) התכנסו המוסדות העליונים של "אגודת ישראל" שוב במריאנסקה לאזנייה, הפעם בפורום מצומצם ”כדי לממש את העקרון של השלטת התורה בחיי עם ישראל[3]”. לאחר המלחמה פעל במריאנסקה לאזנייה מוסד בו למדו נערים ונערות יהודיים, ניצולי שואה, בעיקר לימודי דת. ב-1948 הוברחו התלמידים לישראל, לאחר שהמוסד לא הצליח לקבל רישיון ממשרד החינוך הצ'כוסלובקי[4].
ערים תאומות
למריאנסקה לאזנייה שש ערים תאומות:
באד הומבורג, גרמניה (מ־1990)
צ'יאנצ'יאנו טרמה (אנ'), איטליה (מ־2000)
מרקוסי (אנ'), צרפת (מ־2005)- ויידן (אנ'), גרמניה (מ־2007)
ניזחי טאגיל (אנ'), רוסיה (מ־2007)
מלברן, ווסטרשייר, הממלכה המאוחדת (מ־2013)
בתרבות
מריאנסקה לאזנייה, בשמה המוכר במערב "מרינבאד", מככבת בסרט הצרפתי אשתקד במרינבד (בצרפתית: L'Année dernière à Marienbad) שנכתב על ידי הסופר והתסריטאי אלן רוב-גרייה, ובוים על ידי אלן רנה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ קובץ סטטיסטיקה 2013
- ^ שושלת פרמישילד
- ^ הסתדרות אגודת ישראל העולמית, מכנסיה לכנסיה: אלול תרצ"ז מרינבד - סיון תשי"ד ירושלים, ירושלים תשי"ד.
- ^ על פרשה זו: שבתי לסמן, יומנו של מר שבתי לסמן על פעולותיו, תל אביב, תשל"ט. עמ' 33-34.
23346565מריאנסקה לאזנייה