רבי יעקב אריה גוטרמן
רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (תקנ"ב - י"ח בתמוז תרל"ז) היה מהאדמו"רים הבולטים בפולין בתחילת שנות ה'ת"ר.
קורות חייו
נולד וגדל בוורקי. בצעירותו התקרב לתנועת החסידות ונסע לחצרם של גדולי החסידות ומפיציה בפולין - החוזה מלובלין והמגיד מקוז'ניץ. נשא לאישה את בת רב העיירה ריטשעוואל ועבר להתגורר סמוך לחותנו. מאוחר יותר התמנה לרב העיירה ובהמשך עבר לכהן כרב העיר ראדזימין ועל שמה התפרסם.
רבי יעקב אריה היה תלמידה המובהק של שיטת פשיסחא כפי שעוצבה על ידי היהודי הקדוש ותלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחא. לאחר פטירת רבי שמחה בונים בשנת תקפ"ז נחלקו חסידיו בשאלת ההנהגה. חלק מהחסידים בראשות רבי יצחק מאיר אלתר בחרו ברבי מנחם מנדל מקוצק. הקבוצה השנייה ובהן רבי יעקב אריה תמכה בבנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה מפשיסחא, אך לאחר תקופה קצרה הוא נפטר וההנהגה עברה אל רבי יצחק מוורקא.
לאחר פטירת רבי יצחק מוורקא בשנת תר"ח מילא את מקומו תלמידו רבי שרגא פייבל דנציגר שנפטר חצי שנה אחריו. לאחר פטירת רבי שרגא פייבל החל רבי יעקב אריה לכהן כאדמו"ר בראדזימין. רבי יעקב אריה - שהאריך ימים יותר משאר תלמידי רבי שמחה בונים מפשיסחא - נחשב כ"זקן האדמו"רים" בדורו, והשפעתו הייתה רבה. הוא התפרסם כאיש קדוש ובעל מופת, ורבים נהרו לחצרו, ביניהם אדמו"רים ורבנים.
בשנת תרי"ז ניסה משמשו שפוטר להרעילו, אך הוא ניצל[1]. נפטר בי"ח בתמוז תרל"ז, ונטמן בבית הקברות היהודי בוורשה. על קברו הוקם אוהל[2] שבו נקברו גם שני נכדיו, האדמו"רים רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן ורבי לוי יצחק גוטרמן, וכן רבי נחמיה אלתר בנו של השפת אמת שהיה נשוי לנינתו[3].
דברי תורתו נאספו בספרים שיצאו לאור לאחר פטירתו על ידי רבי יחיאל מאיר מורגנשטרן מלומאז':[4] "דברי אבי"ב" על בראשית רבה, "ביכורי אבי"ב" על התורה והמועדים ו"ליקוטי אבי"ב".
צאצאיו
בנו, רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן (נפטר בט"ו בשבט תרס"ג), כיהן כאדמו"ר בראדזימין לאלפי חסידים. שימש גם כנשיא קופת רבי מאיר בעל הנס כולל פולין. חתנו היה רבי צבי הירש מורגנשטרן מלומאז', נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
בנו של רבי שלמה יהושע דוד, רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן (י"ח באלול תר"כ - ט' באלול תרצ"ד). התחנך בצעירותו אצל סבו והיה תלמידם של רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב ורבי שלמה זלמן שניאורסון מקאפוסט. היה חתן רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה ובנישואיו השניים היה חתן רבי יעקב משה ספרין מקומרנה. התפרנס ממסחר והיה בעל נכסים. לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר. היה עסקן ציבורי, ובין היתר עמד בראש קופת רבי מאיר בעל הנס. בתרפ"ט הגיע לארץ ישראל ותרם כסף להקמת המחיצה בכותל המערבי. בשנת תרע"ב הקים ישיבה בראדזימין, בראשה העמיד את הרב פינחס מנחם זינגר, מחבר ספר "מגדים חדשים", והיה מוסר שם שיעורים מעת לעת. כתב חיבורים רבים, שמהם נדפסו: "חינוך הבנים", "צמח מנחם" על הגדה של פסח ו"עלים לתרופה" על דף אחד במסכת ביצה. מעט מקורות חייו הובאו בספר "תועפות ראם" (ורשה תרצ"ו). לא הניח אחריו בנים, ולאחר פטירתו עברו חסידיו לבני גיסו - רבי יעקב אריה מורגנשטרן מראדזימין ורבי אברהם פנחס מורגנשטרן משדליץ. שניהם נספו בשואה.
נכד נוסף של רבי יעקב אריה מראדזימין הוא רבי לוי יצחק גוטרמן (נפטר בכ"ג בטבת תרס"ה), בנו של רבי ישראל גוטרמן. בנישואיו השניים היה חתנו של האדמו"ר חיים שניאור זלמן שניאורסון ודרכו התקרב לתורת חב"ד. לאחר פטירת חותנו בשנת תר"מ, החל לכהן כאדמו"ר בליאדי, ממנה עבר מאוחר יותר לסיראטין (בלשון היהודים: סיראטשינה). בסוף ימיו עבר לוורשה, ושם נפטר. חתנו היה רבי מרדכי מנחם קאליש מסקרנביץ-אוטבוצק.
מצאצאיו של רבי יעקב אריה מראדזימין מכהנים כיום כאדמו"רים[5] רבי יעקב אריה אלתר מגור[6] ורבי יעקב אריה מיליקובסקי מאמשינוב[7], הקרויים על שמו.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, חמישים צדיקים, כרמל, 1977, עמ' 177
- הסבא קדישא מראדזימין 2 כרכים, ליקט והוציא לאור יעקב דוד לנדוי בעריכת בן ציון קלוגמן, תשע"ב. מהדורה שניה מורחבת, תשפ"א.
קישורים חיצוניים
רבי יעקב אריה גוטרמן:
- רבי יעקב אריה גוטרמן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- בצלאל לנדוי, רבי יעקב אריה מראדזימין, באתר "דעת"
- רשימת הפרסומים של רבי יעקב אריה גוטרמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יעקב אריה גוטרמן, ביכורי אבי"ב, לונדון תש"ח, באתר היברובוקס
- אברהם דוד מנדלבוים, מכתבים ואגרות קודש, עמ' 266-237, באתר היברובוקס
- כתב יד האדמו"ר מראדזימין - סגולה לשמירה
רבי אהרן מנחם מנדל גוטרמן:
- תועפות ראם, ורשה תרצ"ו, באתר היברובוקס
- אהרן מנחם מנדל גוטרמן, הגדה של פסח צמח מנחם, ורשה תר"צ, באתר היברובוקס
- אהרן מנחם מנדל גוטרמן, עלים לתרופה, ורשה תרצ"ו, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ מאיר עיני הגולה אות תסז, ומכתב בעל חידושי הרי"מ בסוף הספר אות יד.
- ^ האהל נהרס בימי המלחמה, ובשנת תשמ"ה שוקם האהל על ידי הרבי מגור רבי יעקב אריה אלתר, ('אמת ואמונה' תשפ"א, עמוד תקה)
- ^ ראו כאן וכאן.
- ^ כמו כן פירסם את הסגולה שכתב רבי יעקב אריה מראדזמין המסוגלים להציל את הנושא אותם מנזק
- ^ מובא בשמו של רבי יעקב אריה מראדזימין כי שושלת ההנהגה לא תיפסק לעד מצאצאיו, וכיון שלנכדו לא היו צאצאים, הצביעו חסידים על צאצאיו לבית גור ואמשינוב כמי שעליהם כיוון בדבריו (ליקוטי אבי"ב).
- ^ אביו של רבי יעקב אריה אלתר, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" מגור, היה חתנו של רבי נחמיה אלתר שהיה חתנו של רבי צבי הירש מלומאז', חתנו של רבי שלמה יהושע דוד גוטרמן.
- ^ סבו של רבי יעקב אריה מאמשינוב, רבי מאיר'ל מאמישנוב, היה חתנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן.
